האוכל הסיני מגוון מאוד בטעמיו, במרכיביו ובצורות ההכנה שלו, כל האלמנטים האלו משתנים ממחוז למחוז במדינה הגדולה והמרתקת הזאת. עם זאת, בתרבות המערבית אימצו רק מעט מהתרבות הסינית הקולינרית, ועל אף שאני לא יכול להגיד בוודאות שאני יודע איך נראית ארוחה סינית אותנטית, אני כן יכול לומר שמסעדת פָּת-קוּאַה היא, קרוב לוודאי, הסינית הכי טובה בארץ. להמשיך לקרוא ←

קופונים – מה לא נאמר אודותיהם? זה התחיל בתור בשורה משמחת עבור הצרכן הנבון והפך לבית חרושת למלכודות עבור הצרכן התמים. השיטה בקניית קופונים היא לרכוש אותם רק עבור מקומות/מצרכים אשר תכננתם לנסות/לרכוש גם בלי קשר לקופון. גם כאן יש קאץ' מסויים שמותנה בתמורה למחיר ושיש צורך לוודא שלא עובדים עליכם. הייתי ממשיך ומפרט, אבל אני כותב בלוג ביקורת מסעדות ולא בלוג צרכנות.

אז למה כל ההקדמה? כי הקופונים של יממה למסעדת "יקִינִיקוּ טֶנְקַה" הם שהביאו אותי לאכול שם עכשיו ולא "מתישהו בהזדמנות". על המסעדה שמעתי וקראתי בעבר דברים טובים; על האווירה שמכניסה אותך ליפן באמצעות חדרונים אישיים עם קירות עשויים דפי אורז, חווית האכילה שכוללת קבלה של בשר נא וצלייה אישית של האוכל ע"י הסועדים מעל גריל מובנה בשולחן ו"בשורה חדשה" על אוכל יפני שאינו סושי.
אז אם יש קופון, מדוע לא לנצל את הההזדמנות? להמשיך לקרוא ←

על השף שגב משה סביר להניח ששמעתם, גם אם אתם לא יודעים אם שגב זה שמו הפרטי או שם המשפחה (סקופ – שם המשפחה). שגב הוא בין השפים המוערכים בישראל וללא ספק אחד הצבעוניים שבהם. מלבד תוכניות הבישול הרבות בהנחייתו, לשגב יש מסעדות הנושאות את שמו. "שגב" בהרצליה פיתוח ו-"שגב אקספרס" ברמת החייל.

הפעם הראשונה שלי בשגב הייתה ב-2008, השנה שבה נבחרה בפעם הראשונה לאחת מ-10 המסעדות הטובות בישראל. אני לא אשכח את רגע הכניסה למסעדה שהיה כמו בסרטים. ברגע שנפתחה הדלת ונגלתה למולי המסעדה, מוזיקה איטלקית חדרה לאוזניי בזמן שראיתי את הפעילות במטבח הפתוח, ידעתי שאני מאוהב, גם האוכל היה משגע והשירות היה הטוב ביותר שהכרתי עד לאותו הרגע במסעדות בארץ.
המים שנמזגו אז לכוסות הסועדים, כל פעם שהכוס קצת התרוקנה, היו בטעמים מיוחדים (מנגו/תות) ולא כללו שום תוספת למחיר העסקית. מאז פקדתי את המסעדה כמה וכמה פעמים, המים כבר לא בטעמים יותר משנה. מה עוד השתנה מאז?
להמשיך לקרוא ←

לשאלת "מה קדם למה, הביצה או התרנגולת?" כנראה שלא אוכל לענות לכם בביטחון מלא בזמן הקרוב, ואם תשאלו אם "שִילָה" בבן-יהודה היא מסעדה או בר, גם במקרה הזה הדיעות עשויות להיות חלוקות.
שילה, מוגדרת כ"בר עם אוכל", אבל זו הגדרה שפתוחה לפרשנויות, כמו שמציינים גם באתר המסעדה. מבחינת עיצוב – האפלוליות השורצת בפנים והבר שתופס חצי מהשטח ומאובזר בכל טוב, מרמזים על כך שמדובר בבר לכל דבר. מבחינת התפריט – לא תמצאו פה מנות של בר ממוצע, אלא של מסעדה שלא מתפשרת על איכות ומורכבות המנות וגם המחיר בהתאם. להמשיך לקרוא ←

(הביקורת פורסמה במקור בבלוג הישן שלי בתאריך ה-18/8/2011)

ב-20.7.2011 חברתי ואני חגגנו שנתיים מאז אותו דייט ראשון מוצלח בים-בר בהרצליה, כנראה שהשילוב של אלכוהול וים עשה את שלו. בדייט השלישי כבר הזמנתי אותה למסעדת טפאו הנהדרת, שם היא העזה להתנסות לראשונה באכילת קלאמרי והתאהבה מיידית (בקלמארי). בעוד היא פותחת את עולמה למאכלים שטרם ניסתה, נפתח ליבי אליה, איזה מזל שהיא אוהבת קלמארי.

המשכנו ללכת למסעדות באופן קבוע, את חגיגות החצי שנה שלנו ערכנו בהרברט סמואל, בחגיגות השנה סעדנו ב-MESSA המצויינת, לשם חזרנו גם ביום ההולדת שלה, ציינו את השנה וחצי ברפאל ואת השחרור שלה חגגנו בשגב. רזומה שכזה לא השאיר לי הרבה ברירות – הוזמן שולחן לצהריים במסעדת מול-ים.
להמשיך לקרוא ←