אודות


'גרגרנות היא התמכרות לאכילה, המתבטאת בצריכת יתר של מזון, שתייה או חומרים משכרים, עד כדי בזבוז.'

ברוכים הבאים! הגעתם לגרגרן, בלוג האוכל שלי, שעוסק בביקורת מסעדות בפרט, ובעולם הקולינארי בכלל.
מטרת הבלוג להוות מקור אובייקטיבי ונטול אינטרסים, בכל הנושאים שיעלו בו. לא יהיו כאן ארוחות חינם, וכל הביקורות המופיעות כאן מומנו מהכיס הפרטי. כך שבסופו של דבר, תוכלו לקבל דיעה כנה שאינה מוטה בשום צורה.

הביקורות בבלוג שונות מהביקורות בתקשורת, כיוון שהן מבוססות על עקרונות שכבר מזמן נזנחו בתקשורת הארצית:
* כל ביקורת מבוססת על שני ביקורים לפחות, במטרה לתת דיווח מהימן ככל הניתן (למעט חריגים בודדים מחוץ למרכז).
* לא יכתבו ביקורות על מסעדות בחודש הראשון שלהן, היות ומנות/מחירים/איכות השירות/אופי נוטים להשתנות בתקופה הראשונה של המסעדה, ולכן ביקורת על מסעדה שרק נפתחה לא משרתת אף מטרה.
* אין, ולא יהיה לבלוג שום קשר לאף משרד יח"צ, בניגוד למה שקורה לעיתים בגופי התקשורת וקורה לעיתים תכופות באחוז ניכר מהבלוגים האחרים.

אני אורן אסיף, מתכנת מחשבים ובוגר תואר ראשון במדעי המחשב, אבל רוב הזמן חושב ומתעסק באוכל: צילום, כתיבה, צפייה בתוכניות קולינאריות וכמובן – אכילה. (לשלב הבישול עדיין לא הגעתי).
השריטה התחילה בגיל צעיר, בזכות הורים שאהבו לבשל ובעיקר בזכות אבא שבישול הוא אחד התחביבים הגדולים שלו. כך יצא שנחשפתי לפירות ים ועוד "מאכלים מוזרים" בגיל מאוד צעיר.

עבורי, אוכל הוא הרבה יותר מאלמנט קיומי, אני מוצא את עצמי פעמים רבות חולם בהקיץ על הארוחה הבאה, על מה אוכל ואיפה. ארוחה במסעדה טובה זה הבילוי האידאלי מבחינתי, אבל זה לא אומר שאני צריך ריגושים מולקולריים ואוכל מתוחכם כדי להנות, גם חביתה וסלט יספקו אותי לפעמים לא פחות, ואין כמו הצ'ולנט של אמא כשיש בחוץ גשם סוער.

"גרגרן", הוא תוצר של רצון לבנות משהו שהוא מאה אחוז שלי, אחרי שניהלתי במשך שנה וחצי בלוג בשם Foodie בפורטל הבלוגים של TheMarker. בלוג בו התמקדתי אך ורק במסעדות מובילות/מיוחדות/אקטואליות.
בשונה מהבלוג הקודם, לא אגביל את הכתיבה רק על מסעדות יוקרתיות, אעסוק באוכל באופן כללי ובנוסף אמליץ מידיי פעם על בירה חדשה, כיאה לחובב בירות עם אוסף של מעל 350 בקבוקי בירה שונים.

אתם מוזמנים להוסיף את דעתכם האישית כתגובה לכל ביקורת, ובנוסף אתם תמיד יכולים ליצור קשר דרך עמוד "צור קשר".
קריאה מהנה ובתאבון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

6 תגובות על אודות

  1. מאת אילנה קינד‏:

    אורן, השם כבר אומר לך בוודאי הכל, מאד התרגשתי כשלי סיפר לי שיש לך בלוג על אוכל, אני פריקית של הבלוגים על אוכל, מסעדות, מתכונים וכו' ומאד אקטיבית בכתיבת תגובות. אני נרגשת שהפעם אני ממש מכיה את הפנים שמאחורי הבלוג.במסגרת הבלוגים שאני מקבלת עדכונים, ראיתי את הפוסטים שלך, אבל לא קישרתי לרגע. אני הפכתי להיות העיניים והטועמת הראשית של הילדים שלי, וכתבות מעניינות, או מסעדות שבאינטואיציה שלי אני מרגישה שכדאי, אני מייד שולחת להם,ואני חייבת לציין כי הם מפנימים וגם מנסים. אז אורן, תהנה , תמשיך לכתוב, אני מייד הופכת להיות מכותבת בבלוג שלך, ומשערת שאתה כבר תקבל תגובות חופרות שלי מידי פעם. דש להורים. אילנה

    • מאת אורן אסיף‏:

      היי אילנה, שמח לקרוא את התגובה וכבר מחכה ל"תגובות חופרות" – תמיד יותר כייף כשיש אינטרקציה. ד"ש חזרה מההורים.

  2. מאת Haim Behar‏:

    אורן, יופי של בלוג.
    תהיתי – מה האינסטגרם שלך?

  3. מאת דן וקס‏:

    הי אורן
    התפוח לא נפל על יד העץ . התפוח עדיין מחובר לעץ !
    אכלנו אצל הוריך ארוחה "רומנית" לפני כחודש . היה נפלא.

    ד"ש לך ובהצלחה ממכר ותיק

  4. מאת דן וקס‏:

    הי אורן
    התפוח לא נפל על יד העץ . התפוח עדיין מחובר לעץ !
    אכלנו אצל הוריך ארוחה "רומנית" לפני כחודש . היה נפלא.

    ד"ש לך ובהצלחה ממכר ותיק

  5. מאת כר‏:

    אשמח להרשם