פת-קואה : איך אומרים "הכי טוב" בסינית?

האוכל הסיני מגוון מאוד בטעמיו, במרכיביו ובצורות ההכנה שלו, כל האלמנטים האלו משתנים ממחוז למחוז במדינה הגדולה והמרתקת הזאת. עם זאת, בתרבות המערבית אימצו רק מעט מהתרבות הסינית הקולינרית, ועל אף שאני לא יכול להגיד בוודאות שאני יודע איך נראית ארוחה סינית אותנטית, אני כן יכול לומר שמסעדת פָּת-קוּאַה היא, קרוב לוודאי, הסינית הכי טובה בארץ.

מסעדת פת-קואה בהרצליה פיתוח, או – "הסינית של אהרוני", בשמה השני, היא מסעדה טובה ו-ותיקה באופן יחסי (קיימת קרוב ל-20 שנה), אם כי לא יותר מידיי מוכרת בקרב חובבי האוכל. התמזל מזלי ואת המסעדה הזאת הכרתי עוד בילדותי בזכות הוריי, שלקחו אותי לאכול במסעדה הזו במסגרת ארוחות משפחתיות שאותן נהגנו לקיים לעיתים קרובות, ביחד עם סבתי שתזכה לחיים ארוכים.
ההתאהבות הייתה מיידית ואיך אפשר שלא, עם מנות כל-כך טובות כשהמרגשת והמפתיעה ביותר היא עוף בבוטנים. אני לא מכיר הרבה ילדים שלא יאהבו אותה, לא מכיר הרבה מבוגרים שיסרבו לה, ואני עדיין שבוי בקסמה. את רוטב הבוטנים שלה מעולם לא הצליחו לשחזר בביתי. פרס יינתן למוסר המתכון המדוייק!

התירוץ לביקור האחרון בפת קואה, הוא יומולדת של ידידה טובה. בשל אהבתה הבלתי נשלטת לספגטי ופסטה, הנחתי שבתגובה להצעתי להזמין אותה לארוחה לכבוד היומולדת היא תשלח אותי לבחור מסעדה איטלקית, אך מנת עוף בלימון שאכלה לאחרונה באיזור מקום עבודתה, כנראה הכניסה אותה למצב רוח אסייאתי.
"אוכל סיני?", אמרתי בהפתעה משאמרה לי את שחפץ ליבה וחושקת קיבתה, "אני מכיר את המקום המושלם!".
ערב אחד באמצע שבוע בו הזדמן לאותה הידידה מהדרום להיות במרכז, הזמנתי מקום במסעדת פת-קואה ואספתי אותה. אומנם את מנת העוף בלימון של המסעדה לא אכלתי מעולם, אבל לא היה לי ספק שהיא לא יכולה להיות רעה, כי עוד לא נתקלתי במנה רעה במסעדה הזו.

הגענו למסעדה מעט אחרי השעה 18:00 וחנינו בחניון המסעדה (שהוא חינמי וחוסך זמן בחיפוש חניה).
נכנסנו פנימה, למסעדה שמעוצבת באופן פשוט, שלא השתנה מאז שנות ה-90. הצבעים השולטים כאן הם לבן וצהוב, שבתרבות הסינית מסמל מזל טוב ונחשב לצבע היפה ביותר. האווירה רגועה ומוסיקה סינית שקטה ולא מוגזמת מתנגנת ברקע. בעבר, כל המלצרים היו סינים למהדרין, מאלו שהעברית שלהם לא כל-כך טובה. כיום מרבית הצוות עדיין סיני אותנטי, אך כזה ששולט בעברית וניתן למצוא גם מלצרים ישראלים פה ושם. בשעה שהגענו המסעדה הייתה יחסית ריקה. מלבדנו היו עוד 2 שולחנות מאוכלסים ע"י 2 משפחות, והחדר הפרטי היה תפוס גם כן. תפוסה לגיטימית לשעת ערב כה מוקדמת.
למרות שפספסנו את שעת העסקית במספר דקות (התפריט העסקי מוגש בין 12:00 ל-18:00), במסעדה היו נחמדים מספיק על מנת לאפשר לנו להזמין מתפריט העסקי.
העסקית כוללת תה ופלטת פתיחים, שתייה קלה, מנה ראשונה, עיקרית, מנת אורז (מטוגן או מאודה) וקינוח/קפה. מחירי העיקריות נעים בין: 89 ל-109, ע"פ תלות בחומר הגלם המרכזי (עוף/"פורק"/בקר/דגים/שרימפס/קלמארי/אווז/ספריבס). כשיש גם מנות אטריות גדולות שיכולות להוות תחליף למנה עיקרית (עלות עסקית עם אטריות היא 75 שקלים).
מבחר המנות בתפריט ע-צ-ו-ם! המחירים, במיוחד בסטנדרטים של מסעדות סיניות, לא זולים, אפילו מעט יקרים, אבל עסקית הצהריים משתלמת.

מיד לאחר שביצענו את ההזמנה, נמזג תה סיני לכוסותינו וקנקן תה אישי הושאר על השולחן כדי שנוכל להמשיך למזוג אותו כאוות נפשנו. התה הסיני, שהגוון שלו מעט צהבהב, הוא מריר מעט ונועד לפתוח את התאבון לקראת המשך הארוחה, אני מעולם לא התחברתי אליו. בנוסף הוגשה לנו פלטה שהכילה 4 צלוחיות: כרוב חמוץ מתוק, ירקות מוחמצים (גם כן, מתוקים במידה מסויימת), פריכיות סיניות וחציל מאודה ברוטב סיני על בסיס סויה. הפריכיות טעימות ופריכות מאוד ויש להן טעם מעט דגי, אבל במובן הכי טוב שיש. הירקות מאוד קראנצ'ים וכלל לא עייפים מתהליך ההחמצה שלהם והחציל המאודה (שאחי מכור אליו) משתלב מצויין עם הרוטב שלו (בלעדיו הוא מעט חסר טעם).

פלטת פתיחה ב פאת קואה

פלטת פתיחה – פותחת את התאבון ומשלימה את הראשונות.

בעוד אני הזמנתי לראשונה את המנה הקבועה שלי: סלט עוף עם ליצ'י, נערת היומולדת הזמינה כנפיים ברוטב צ'ילי מתוק חריף. את הכנפיים, שנראו נפלא, לא יצא לי לטעום (רק 3 חתיכות בצלחת, לא נעים לקחת), אבל היא קבעה שהן טעימות מאוד. אגב, בשל מוצאה ההודי, ביקשה את הרוטב החריף של המקום שעשוי מצ'ילי ומכיל הרבה גרעיני כי האוכל לא היה לה חריף מספיק. אני, שחשבתי שיש לי סיבולת גבוהה בחריפות חשבתי שהרוטב החריף שלהם אכן חריף, אבל לה זה לא הזיז הרבה.

כנפיים ב פת קואה

כנפיים, מנה קטנה אך איכותית

נעבור למנת סלט העוף עם הליצ'י. לא מדובר על סלט מורכב במיוחד: חתיכות עוף קטנות ועסיסיות, ליצ'י טרי (אולי כשלא בעונה, מוחלף בליצ'י משומר), בצל יבש, נבטים, גזר ומלפפון שחתוכים לרצועות דקיקות כך שיהיו בערך בגודל הנבטים ושברי בוטנים. מה שמתקבל מהשילוב הזה הוא סלט מרענן, פריך, מעט מתוק (ליצ'י), מעט מלוח (בוטנים). כייף בפה. כשהייתי קטן הייתי נוהג לשאוב מהצלחת את הנוזלים שהיו נשארים אחרי שסיימתי את הסלט (בעיקר מיץ ליצ'י), אבל הגיל עושה את שלו ונאלצתי להפסיק עם המנהג הזה…

מרענן : סלט עוף עם ליצ'י ב פת קואה

סלט עוף עם ליצ'י – הקבוע שלי

יש לציין שהמנות הראשונות במסעדה לא גדולות במיוחד. אפשר להזמין את המנות הראשונות בגרסאות מוגדלות יותר במחיר כמעט כפול, כנראה שההגדלה בהתאם. מרק יכול להיות גם בחירה מצויינת לראשונה ויש 10 סוגים של מרקים בתפריט.

העיקריות הגיעו, יחד עם 2 קעריות של אורז מאודה (העיקר הבריאות).
בדרך כלל, למנה עיקרית, אני מזמין אחת מהאפשרויות הבאות:
עוף בבוטנים / בקר בחצילים / עוף עם פטריות וביצי שליו. 3 מנות שמומלצות לכולם, במיוחד השתיים הראשונות. הפעם חרגתי ממנהגי והזמנתי את מנת הבקר בנוסח סצו'אן חריף, על מנת שגם הידידה תוכל להנות (האפשרויות האחרות פחות קסמו לה), היא כמובן הזמינה עוף בלימון, זו הסיבה שהיא ביקשה ללכת למסעדה סינית
העוף בלימון, שחששתי שיהיה פשוט מידיי, היה אומנם פשוט בהגדרתו, אבל על גבול הגאונות בביצוע.
נתחים עסיסיים של עוף, היו עטופים בציפוי דקיק ועדין שהיה בדרגה המושלמת שבין רך לקריספי. קשה להסביר במילים את המרקם המדוייק שלו, "בין רך לקריספי" זה התיאור היחידי שאני יכול לחשוב עליו, וגם הוא עושה לו עוול. מסביב, רוטב הלימון שנמצא במצב צבירה שבין מוצק לנוזלי, סוג של רפרפת, חמצמצה (במידה) ומעט מתוקה. השילוב של העוף והרוטב מצויין. סינרגיה. 3 פרוסות לימון מונחות על כל העונג הזה. המסורתיים יכולים לסחוט את המיץ שלהם על המנה, המהדרין פשוט יאכלו את פרוסות הלימון, כמו שהן, ביחד עם עוף.

עוף בלימון ב פת קואה

עוף בלימון – מנה בסיסית, ביצוע גאוני.

מנת בקר הסצו'אן הכילה, מלבד רצועות הבקר הטעימות והנעימות, פטריות, בצל וצ'ילי יבש. מאופיינת בטעמי מתוק-חריף, המנה מותאמת לחך הישראלי הממוצע ולא מתעלה לדרגות חריפות גבוהות. גם כאן, נעזרנו ברוטב הצ'ילי החריף על מנת להוסיף "קיק" למנה. בסך הכל, מנה טעימה ודיי בסיסית. ההבדל בין פת קואה למסעדות סיניות טיפוסיות, היא שכאן נותנים דגש לבשר והוא רך ועשוי היטב, כך שהוא עדיין עסיסי. המנה הזאת טעימה, אבל היא לא מנה מאוד מיוחדת. מבין מנות הבקר, המנה עם החצילים היא הטובה ביותר לטעמי ובהבדל ניכר.

בקר סצו'אן ב פת קואה

בקר סצ'ואן חריף – טעים, אבל עדיף להזמין את הבקר בחצילים המפורסם

עוד מילה על העיקריות, בניגוד למנות הראשונות, העיקריות גדולות ומאוד מספקות מבחינת הכמות שלהן, ייתכן שיהיו כאלו שיתקשו לסיים אותן (כחלק מארוחה מלאה).

לקינוח היו לנו מגוון בסיסי של אפשרויות מתפריט העסקית. כידוע, הקינוחים במסעדות סיניות לא מתעלים לרמה גבוהה. לרוב מדובר במנות שמערבות פירות מטוגנים. גם כאן, לפחות במסגרת העסקית, לא תמצאו בשורה חדשה. לקחנו לפתן ליצ'י שהתברר כליצ'י שנראה כמו מקופסאת שימורים, עם הסירופ שלו, לזה צירפו קרח על מנת לקרר את "הלפתן". מנה דיי מעליבה, במידה מסויימת ומאכזבת בהתייחס לציפיות ממסעדה סינית יוקרתית. בנוסף, לקחנו ליצ'י מטוגן שהגיע ברוטב קרמל והיה קינוח הרבה יותר טוב מהלפתן. הסורבה בקינוחים הוא אופציה טובה. קיימת אופציה להזמין "פלטת קינוחים" לשני סועדים ומעלה, שמכילה פירות מטוגנים, אגוזים מסוכרים, וגלידות/סורבה. ככל שיש יותר סועדים שמזמינים את הפלטה (כ-28 שקל לסועד, מחוץ לעסקית) ככה היא יותר גדולה ויותר מגוונת, אבל בינינו, הקינוח פה בכל מקרה לא ירגש אתכם יותר מידיי, כך שעדיף להסתפק באפשרויות הבסיסיות ולקחת פרי מטוגן כלשהו.

"לפתן ליצ'י" – בעיקר מאכזב. רצוי לוותר

ליצ'י מטוגן ברוטב קרמל ב פת קואה

ליצ'י מטוגן ברוטב קרמל – אפשרות הרבה יותר טובה כקינוח

חשבון:
שתי עסקיות: 89 שקלים כל אחת

סה"כ: 178 שקלים לפני טיפ.

לסיכום:
פת קואה היא מסעדה סינית באיכות גבוהה, שמציעה מגוון מאוד גדול של מנות שעושות חשק. תודעת השירות גבוהה והרצון להעניק לסועדים חוויה טובה, מורגש. כאמור, הגענו בשעה לא שגרתית למסעדה, שהייתה דיי ריקה וכתוצאה מכך היה רק מלצר אחד. הייתה קצת הרגשה של מעט חוסר זמינות בשלבים מאוחרים יותר של הארוחה, כשהיו עוד 3 שולחנות אחרים. ייתכן שחוסר הזמינות לא הייתה מורגשת לי באתה מידה אם לא היינו ממהרים, אבל עדיין, אני מרגיש שצריך לציין זאת. מצד שני, אוסיף שבשעות ארוחת הצהריים השירות תמיד היה מצויין ויעיל.
המחירים בפת קואה מאוד יקרים ביחס למסעדה סינית, אבל בסופו של דבר, האיכות גבוהה מאוד ביחס לז'אנר וכפי שציינתי, לדעתי מדובר במסעדה הסינית הטובה בארץ.
ארוחה מלאה מחוץ לעסקית היא עסק יקר ואלא אם אתם באמת חובבים גדולים של אוכל סיני, יכול להיות שכדאי לבחור באופציות אחרות. על התפריט העסקי לעומת זאת אני ממליץ בחום. המחיר נראה יקר במבט ראשון, אבל צריך לזכור שמקבלים גם פלטת "חמוצים", קינוח ושתייה קלה, בנוסף למנה הראשונה והעיקרית.
מומלץ במיוחד להגיע למסעדה בהרכב של 4 אנשים לפחות. כך אפשר לנצל את העובדה שהמנות מוגשות למרכז השולחן ולנסות ממגוון המנות הרב, שיעשה לכם חשק לחזר לסיבוב טעימות נוסף. המנות שאסור לוותר עליהן בביקור הראשון: בקר בחצילים ועוף בבוטנים. באופן כללי, לא אכלתי אף מנה של עוף/בקר שהייתה לא טעימה (וגם לא מנה עיקרית אחרת שהייתה לא טעימה, אבל לרוב אכלתי בעיקר מנות של עוף/בקר ולכן עליהן אני יכול להמליץ עם אחריות).
שיחזור הארוחה ומבט נוסף בתפריט כחלק מתהליך כתיבת הביקורת, כבר עשו לי חשק לחזור לשם שוב, ואני מקווה שהוריי, שלבטח קוראים את הביקורת הזו כקודמותיה, מבינים את הרמז…

ציון במדד אורן (להסבר על המדד): 8.1 מתוך 10 (לעסקית צהריים)
* הסינית הכי טובה בארץ (לדעתי האישית) *
פת קואה, גלגלי הפלדה 6, הרצליה פיתוח. (חניה חינם ללקוחות המסעדה)
עסקית צהריים:
ימים ב' – ה', מ-12:00 עד 18:00.
יום ו', מ-12:00 עד 16:00.
*המסעדה סגורה בימי ראשון

אתר המסעדה: http://www.rest.co.il/sites/default.asp?txtRestID=1385

פורסם בקטגוריה ביקורת מסעדות, כללי, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

4 תגובות על פת-קואה : איך אומרים "הכי טוב" בסינית?

  1. מאת ניצה‏:

    מסעדה שמאוד אהבנו, וביקרנו בה רבות בעבר אפילו הזמנו ממנה קייטרינג חאירוע שנערך בבתינו והיה מוצלח. לאחרונה בפעמיים האחרונות שביקרנו שם הרמה ירדה דרסטית ,לכל המנות אותו טעם והתמחור גבוה.לא נשוב.

    • מאת אורן אסיף‏:

      היי ניצה, עצוב לשמוע… כמו שאתה יכולה להבין זו גם מסעדה שאני מאוד אוהב.
      לא הייתי שם מאז הביקורת הזו (לפני שנה וחצי) ודווקא היה לי חשק לחזור לשם למנות האהובות.

  2. מאת tuty‏:

    אוכל סיני ממוצע לא יותר מזה, קנקן לימונדה פריגת בחמישים שקלים
    מה עובר על אהרוני ???

    • מאת אורן אסיף‏:

      האמת היא שאהרוני לא קשור למסעדה כבר שנים, אבל היא עדיין מקושרת לשמו.
      מבאס לשמוע שלא היה טוב, מקווה שהמסעדה הסינית האהובה שלי לא התדרדרה