לאכול את סן פרנסיסקו

איך בכלל ניגשים לסכם טיול של חודש וחצי? לשמחתי אני צריך להתמקד רק באספקט הקולינארי של הטיול, אז אני לא אתעכב יותר מידיי על תיאור המקומות השונים (גם ככה זה צפוי להיות ארוך מספיק). התכנון המקורי היה להתחיל עם כל השליש הראשון של הטיול, שהתחיל בסן פרנסיסקו, משם באוטו דרך שלל הפארקים שבקרבת החוף המזרחי ועד לווגאס המוגזמת, אבל החלק של סן פרנסיסקו יצא יותר מידיי ארוך גם ככה, אז כל הפוסט הזה יוקדש רק עבורה.

לסן פרנסיסקו מגיע פוסט משל עצמה, העיר הקליפורנית בעלת האופי המיוחד, שיודעת להיות גם רגועה וגם מהנה. העיר שכייף להסתובב בה ברגל למרות כל העליות והירידות. גם מבחינה קולינארית יש לסן פרנסיסקו הרבה להציע ולמרות שלא עשינו יותר מידיי שיעורי בית לקראתה, הצלחנו להסתדר בה דיי טוב.
שני דברים שחשוב לציין בנוגע למחירים במסעדות מסעדות בסן פרנסיסקו:
* כל מחירי המנות המצויינים, מובאים כפי שהם כתפריט המסעדות, לפני מס.
* בעקבות חוקי ביטוח רפואי בסן פרנסיסקו, מסעדות גובות סכום מסויים (אחוז מהחשבון הכללי, או מחיר קבוע לראש) עבור ביטוח העבודים.

אחת התחנות הראשונות שלנו בסן פרנסיסקו הייתה ב-Mr. Holmes Bakehouse. מאפייה בסן פרנסיסקו שידועה במאפים האיכותיים שלה וב-קרופין שלה (Cruffin – חיבור של קרואסון ומאפין), שהוא ניסיון ליצור להיט מקומי כמו הקרונאט (Cronut – קרואסון + דונאט) של דומיניק אנסל בניו יורק. בדומה למאפייה של דומיניק אנסל בניו יורק, גם במר הולמס צריך להגיע בשעה מסויימת כדי לעמוד בתור לקרופין, אותם מתחילים למכור החל מהשעה 9 בבוקר.
כל יום נמכרת כמות מוגבלת של קרופינים, בטעם שמשתנה מידיי יום. את הטעמים ניתן לראות בעמוד הפייסבוק של המאפייה אחת לשבוע, שם מתפרסמים גם טעמי המילוי השונים לדונאטים שמכינים שם.
אנחנו הגענו בבוקר יום שני בשעה 9:15, לתור שערך 20-25 דקות בטרם הגענו לויטרינת המאפים, שם יש מבחר נאה של מאפים, שנראים פשוטים למראה, אך אמורים להיות מאוד טובים. אנחנו לקחנו קרופין אחד ודונאט אחד. באותו יום, מילוי הקרופין היה קרמל מלוח ושוקלד ומילוי הדונאט היה שוקולד-צ'יפ. דווקא הדונאט – מהסוג הסופגנייתי במראהו ולא זה עם החור באמצע – היה הטוב יותר מבין השניים, לא שמנוני מידיי, טעים ומנחם כשמילוי הקרם שלו היה נדיב מאוד, אך על הגבול של המתוק מידיי לטעמי האישי. הקרופין, לעומת זאת, היה אכזבה גדולה עבורי. מעל הכל, היה זה קרם הקרמל שהיה מלוח מידיי וכבד לא פחות, בנוסף הוא סבל משמנוניות יתר וחוסר אווריריות, בניגוד למצופה מקרואסון. פשוט היה חסר שם איזון… חסר מאוד
.
Mr. Holmes Bakehouse, 1042 Larkin St, San Francisco
שעות פעילות: ב' – ו' : 07:00 – 14:30 ; ש' – א' : 8:00 – 15:30

קרופין : croissant + muffin? או croissant + Coffin (צילום: הילה קונפורטי)

קפה חמוץ מידיי (צילום: הילה קונפורטי)

הדונאטס של מיסטר הולמס עולים על הקרופין (צילום: הילה קונפורטי)

חלק ממבחר המאפים של "מיסטר הולמס"

Ultimate Responsive Image Slider Plugin Powered By Weblizar

התחנה הבאה שלנו באותו יום הייתה איזור ה-Fishermans Wharf בקצה הצפוני של סן פרנסיסקו. איזור תיירותי ונחמד, עם מגוון רחב של חנויות (במחירי תיירים). האיזור המרכזי שם הוא ב-Pier 39, לשם הגענו בעיקר כדי לאכול ב-Boudin [בודין], הידועה בקלאם צ'אודר שלה, המוגש בתוך "קערה" מלחם מחמצת.
זה לא הסניף הגדול של בודין, יש להם מסעדה גדולה יותר באותו איזור, אבל כיוון שבאנו רק למרק הצדפות שלהם, פנינו לסניף הקטן שלהם ב-Pier 39. מעבר לכך שמרק הצדפות הסמיך והחם הזה הוא התשובה המושלמת לבריזה הקרה, הוא גם ממלא ביותר ולא פחות מכך – טעים, בלי טעם דומיננטי מידיי של צדפות. בניגוד לכמה שהמרק הזה עשיר, הוא כלל לא יקר, המחיר שלו הוא כ-9 דולרים ואם איכשהו לא תשבעו מהמרק עצמו, אתם בטוח תוכלו לשבוע מלחם המחמצת המשמש כקערה, ממנו אפשר לקרוע חתיכות ולטבול אותן בצ'אודר.

Boudin Bakery & Cafe, Pier 39 Space 5-Q, San Francisco
שעות פעילות: א' – ה' : 8:00 – 20:00 ; ו' – ש' : 8:00 – 21:00

Clam Chowder, Boudin

הקלאם צ'אודר המפורסם של בודין : מרק שהוא ארוחה בפניי עצמו

אחת מהאטרקציות התיירותיות החביבות בסן פרנסיסקו, היא סיור בכלא אלקטרז. בחרנו בסיור הערב כדי לחוות את "הסלע" גם אחרי השקיעה (כי אם כבר כלא נטוש, אז שיהיה גם באווירה הנכונה). ההיילייט העיקרי שבסיור הלילה לאלקטרז, הוא לחוות את ההרגשה של האסירים בכלא, כשבין השאר נכנסים לתאים הקטנים וננעלים בתוכם, אבל אנחנו לא נשארו לבדוק את זה, כי היה לנו שולחן מוזמן במסעדה שנשמעה מסקרנת;
ליהוליהו, או בשמה המלא – Liholiho Yacht Club, היא מסעדה גדולה ומרווחת שייחודה הוא באוכל שמושפע מהקולינאריה של הוואי. אבל מה זה בעצם אומר?
הצצה בתפריט של ליהוליהו, לא נותן תשובה מובהקת, אבל בולטות בו דווקא השפעות מרחבי מזרח אסיה. ההיסטוריה של הוואי, מסתבר, כוללת הגירה גדולה שהתחילה ב-1850, של אנשים מיפן, סין, קוריאה, הפיליפינים וגם פורטוגל (שפחות באה לידיי ביטוי בתפריט). מה שמבדל את ליהוליהו משאר המסעדות הפאן-אסייאתיות, הוא תפריט מסקרן ושונה מהנורמה, כשבהרבה מנות יש שילוב של פירות טרופיים.

התחלנו עם נשנוש של פופקורן בחמאה וטוגראשי (תערובת תבלינים יפנית) [5$], נשנוש לפחות ברמת המחיר, כי בפועל הגיעה קערה גדולה של פופקורן חריף וטעים, שלא הצלחנו לסיים עד לסוף הארוחה. המשכנו בלחמניות מאודות משובצות המווון פרג, בהן היה נתח נימוח של לשון בקר עם קימצ'י (חמוצים קוריאנים מותססים) ורליש מלפפונים, שתי תוספות שנתנו את החמיצות והמתיקות הדרושים כדי ליצור מנה מצויינת [12.5$]. לקחנו גם מנה של לוף (Spam), שבניגוד למנות הקרב בצבא, עשוי מבשר חזיר. אגב, מסתבר שהוואי היא צרכנית הלוף השנייה בגודלה בעולם. מנת הלוף הגיעה כפי הנהוג בהוואי – קערת אורז ומעליה פרוסות שטוגנו במחבת, כשתערובת האורז כללה אצות, קוקוס ואיולי יוזו, שיצרו קשת טעמים מחמיאה [15$]. לקחנו גם מנה מקטגוריית מנות החלוקה הגדולות, שני נתחים של בטן חזיר שהוגשו עם המון רוטב מתוק-חריף שהיו בו צ'ילי, ליים, רוטב דגים וסוכר, כשמעל לנתחי הבטן היה גם אננס מקורמל, בזיליקום תאילנדי והמווון שומר. המנה הזו הגיע עם תוספת אורז ולמרות שהייתה משביעה היא גם הייתי אולי הכי פחות טובה בארוחה, בעיקר בגלל שהנתחים לא נצרבו מספיק ולכם גם כל השומן בהם היה יותר מעיק מאשר טעים [29.5$]. אבל לא עזבנו מאוכזבים, הזמנו קינוח שנקרא "בייקד הוואי", טייק אוף ל"בייקד אלסקה". לא ציפינו למשהו מיוחד, אבל לא סתם הקינוח הזה הוא הקינוח המוזמן ביותר במסעדה – גלידת אננס מקורמל, מעל תחתית עוגת ספוג וניל, כשהכל בציפוי מרנג מתוק ודביק שמבעירים לפני ההגשה. קינוח מושלם, לא פחות, שמתכתב היטב עם הקונספט של המסעדה [10$]. האוכל בליהוליהו טוב, התפריט יצירתי, העיצוב נחמד והאווירה גם כן, הבעיה היחידה היא שהמחירים נוטים להיות יקרים ובדיעבד נראה שעדיף להזמין מנות בינוניות בגודלן.

Liholiho Yacht Club, 871 Sutter street, San Francisco
שעות פעילות: ב' – ה' : 17:00 – 22:30 ; ו' – ש' : 17:00 – 23:00

פופקורן טוגראשי : נשנוש חביב שליווה את הארוחה כולה (צילום: הילה קונפורטי)

לשון בלחמניות מאודות מצופות פרג : לא מנה לדייטים (צילום: הילה קונפורטי)

לוף בגרסא אסייאתית : מנה ראויה אחרי ביקור בכלא (צילום: הילה קונפורטי)

בטן חזיר בקרמל ואננס : שומני מידיי, יקר מידיי (צילום: הילה קונפורטי)

בייקד הוואי : גרסא משודרגת לבייקד אלסקה. קינוח להתגעגע אליו

Ultimate Responsive Image Slider Plugin Powered By Weblizar

יום למחרת, הגענו בסביבות הצהריים לסביבת ה-Ferry Building, שוק / מרכז קניות נחמד, שמזכיר שווקי אוכל תיירותיים אחרים, ובימי שבת מתרחב ומארח עסקים נוספים מהעיר שפותחים בו דוכנים. כשהגענו באמצע השבוע שום דבר שם לא עשה לנו את זה יותר מידיי, כך שטוב שהגענו לשם אחרי שאכלנו ב-Super Duper Burgers. רשת המבורגרים הפועלת בסן פרנסיסקו והסביבה, שהיא המקבילה (ולדעתי גם טובה יותר) ל-Shake Shack הניו-יורקית שהספיקה להתרחב במזרח ארה"ב וגם הגיע לאירופה ואסיה. ההמבורגר של "סופר דופר" הרגיש מעט שומני מידיי, אך יחד עם זאת, במבחן הטעם הוא היה טוב מאוד בסופו של דבר. הלכתי על ההמבורגר הכפול [7.75$] שכולל שתי קציצות של 115 גרם כל אחת, הוספתי גבינה [0.75$] וכמובן בייקון [1$] שיחד עם ה-Toppings של עגבניה, חסה, בצל, בצל מטוגן וחלפיניו, הפכו את ההמבורגר לראוי במיוחד. צ'יפס רגיל [2.75$] היה בסיסי ו"צ'יפס שום" [3.25$] שכולל שום וגבינת צ'דר מגוררת, היה שדרוג שבהחלט הצדיק את ההפרש במחיר.

Super Duper Burgers, 98 Mission street, San Francisco
שעות פעילות: א' : 11:00 – 17:00 ; ב' – ו' : 7:00 – 21:00 ; ש' : 11:00 – 20:00

סופר דופר : התשובה המנצחת של סן פרנסיסקו ל-Shake Shack הניו יורקית (צילום: הילה קונפורטי)

התמונה מדברת בזכות עצמה (צילום: הילה קונפורטי)

Ultimate Responsive Image Slider Plugin Powered By Weblizar

עוד מקום שנהננו בו ולמעשה גם אכלנו בו את אחד ההמבורגרים הטובים ביותר בטיול, הוא Causwells, המבורגר עם גבינה, מלפפון חמוץ, צ'דר ו"הרוטב הסודי של קוזוולס" [15.75$] בתוספת בייקון [1.5$]. על פניו לא היה שם שום דבר מיוחד (הרוטב הסודי הרגיש כמו גרסא של אלף איים), אבל כל מרכיב היה ברמה מאוד גבוה וגם היחס בין כל מרכיבי ההמבורגר היה אידאלי, שזה תמיד חשוב בהמבורגר. לא אכלנו שם הרבה יותר מזה, מלבד מנה נחמדה של עוף בתבלינים ג'מייקנים על קרם תירס עם קינואה קריספית [13$] עם האוכל שתיתי 21A Watermelon Wheat, שהיא בירת חיטה בטעם אבטיח [6$], עם טעם מאוד מיוחד שמזכיר אבטיח כבוש יותר מאשר אבטיח טרי. בירה מרעננת שהייתי שמח לשתות בקיץ הישראלי. וקינוח של דונאט ברד-פודינג בשלולית חלב [8.25$], שלמרות שלא היה בו שום דבר מיוחד, החלב שנספג בבצק יצר כמה ביסים לחים וטעימים במיוחד והקינוח חוסל עד הפירור והטיפה האחרונים. זו לא מסעדה שמצדיקה הגעה במיוחד, אבל אם אתם באיזור המזרחי של של פארק הפרסידיו שליד גשר הגולדן גייט, אז זה יופי של מקום לאכול בו.

Causewells, 2346 Chestnut St, San Francisco
שעות פעילות: א' : 9:00 – 23:00 ; ב' – ד' : 11:30 – 23:00 ; ה' – ו' : 11:30 – 00:00, ש' : 9:00 – 00:00

אחד ההמבורגרים הטובים (והיקרים) בטיול וגם הבצל המטוגן היה מעולה

ג'רק צ'יקן : כדי למלא את הבטן

דונאט ברד פודינג : לא מה שציפינו לקבל, אבל לא נשאר זכר בצלחת (צילום: הילה קונפורטי)

Ultimate Responsive Image Slider Plugin Powered By Weblizar

בהמשך היום הלכנו לשתי מאפיות. המפורסמת שבהן היא Tartine Bakery, שהלחם שלה נחשב לסנסציה ואנשים מחכים לו בתור כל יום. אז את הלחם לא ניסינו (אבל חברה שגרה באיזור אמרה שההייפ מוגזם), אלא אכלנו שם מאפה מאוד נחמד עם גבינת גרוייר והמון פלפל שחור וגם טארטלט לימון שלא הצדיק את הקלוריות שלו למרות שהיה מאוד יפה, שניהם היו מעט יקרים מידיי ובאופן כללי מבחר המאפים במקום לא היה מלהיב במיוחד. יחד עם קפה קר ואמריקנו יצאנו משם עם חשבון של 20$ כולל טיפ.
Tartine Bakery, 600 Guerrero St, San Francisco

טארט לימון, Lemon Tartlet, Tartine Bakery

טארטין : לא יודע בקשר ללחם המפורסם, אבל שאר התוצרת לא מצדיקה הגעה מיוחדת (צילום: הילה קונפורטי)

אם אתם כבר בסביבה של טארטין… בעצם, גם אם לא, כי שווה להגיע לכאן במיוחד, אני ממליץ לכם להגיע דווקא ל-Craftsman and Wolves, פטיסרי מודרני ומעט היפסטרי. למרות שהגענו אליו מיד אחרי המאפייה שהוזכרה קודם לכן, לא חשבנו פעמיים לפני שהזמנו 4 מאפים: המלוח מבין הארבעה נקרא "The rebel within" (המורד שבפנים) [7.25$], זה מאפין בהיר שמסתיר בתוכו גבינת אסיאגו (גבינה איטלקית מחלב בקר), נקניקיית חזיר, בצל ירוק, כשבלב המאפין יש ביצה רכה. מרהיב, מאוד טעים וייתכן שזה המאפין המושלם לארוחת בוקר ; "מיני עוגת קובייה" [8$] עם הורצ'אטה (חלב אורז), שוקולד לבן ואגוזי לוז ; קרואסון שוקולד מרובע [3.5$] הרגיש יבש מידיי והיה האכזבה היחידה במקום ; סקון תאילנדי [2$], למרות מחירו הנמוך יחסית, היה גאוני! טוויסט מדליק למאפה הבריטי שקיבל חיזוק של קארי ירוק, ג'ינג'ר מסוכר, מנגו מיובש וקוקוס. שילוב של מתוק-מלוח ופיקנטיות שעיקצצה בעדינות, אבל ללא ספק מדובר בקינוח יותר מאשר במאפה מלוח. גם המאפין וגם הסקון התאילנדי, מהווים סיבה מספיק טובה להגיע לפטיסרי הלא שגרתי הזה, שאילו הייתה קיימת אחת כמוהה בארץ, הייתי פוקד אותה לעיתים קרובות מאוד.

Craftsman and Wolves, 746 Valencia street, San Francisco
שעות פעילות: א' – ה' : 7:00 – 19:00 ; ו' – ש' : 8:00 – 20:00, בימי שבת גם מפעילים דוכן בשוק של ה-Ferry Building עד השעה 14:00.

קרפטסמן אנד וולבס : אם היא הייתה בתל אביב, הייתי פוקד אותה על בסיס שבועי

קרואסון מרובע : יבש ומשעמם... ובדיעבד גילינו ברשת שהוא תמיד ככה (צילום: הילה קונפורטי)

הסקון התאילנדי משמאל, ההורצ'אטה מימין. המאפין בשלמותו למעלה

מבט מבפנים למורד שבפנים : גם מאפין, גם ארוחת בוקר שלמה וגם פוד-פורן (צילום: הילה קונפורטי)

Ultimate Responsive Image Slider Plugin Powered By Weblizar

המקום הכי זכור לטובה מסן פרנסיסקו הוא ABV, בר עם קוקטיילים מעולים ואוכל טוב המבוסס על אוכל רחוב שאוכלים בידיים, כשכל מנה עולה לכל היותר 10$. תפריט האוכל מעניין והרבה מאוד מנות מקבלות בו טוויסט נחמד, כמו הפלאפל לאמב דוג [9$] ("Falafel Lamb dog") – הגרסא הים תיכונית ל"קורן דוג" האמריקאי, כך שבמקום נקנקייה בציפוי בלילה מקמח תירס, יש קבב כבש עטוף בציפוי פלאפל שמוגש עם מטבל יוגורט בצד… בהחלט טוב יותר מהמקור ; הסלופי ג'ו [8$] של ABV מקבל טוויסט של לחמניות מאודות מהטובות ביותר שאכלתי בחיי, מנה שקל לאהוב ; היה שם גם צ'יזבורגר מפוצץ בטעמים [10$] ; מנה של זרועות תמנון ותפוחי אדמה ברוטב דיו דיונון [10$] ; גרסא מעניינת ל"באן מי" הוייאטנמי [8$] שכללה בין השאר רוטב בטעם פאטה כבד וגם לחמניות מאודות שנצרבו על הגריל ; טאקו דג [8$] היה המנה הבנאלית היחידה בארוחה, על אף שגם בה לא היה שום דבר רע ; ו"קופסאת ירקות" [7$], חלקם טריים וחלקם מוחמצים (ניסיתם פעם במיה מוחמצת? זה נהדר!). עם כל כך הרבה אוכל, כמובן שהיינו חייבים גם לשתות לא מעט קוקטיילים – 5 במספר, שהיוו מחצית מהחשבון הסופי. הטוב ביותר מביניהם (שהזמנו פעמיים) – "ג'ין וסלרי" [12$], שמבוסס על ג'ין וטוניק, עם לימון וסלרי שהיה דומיננטי והתחבר בשלמות.
מעבר לפן הקולינארי שאהבנו כל-כך, יש בבר אווירה טובה והרגשה של בר שכונתי. השירות שקיבלנו בתחילה היה מעט קר, אבל בסופו של דבר קיבלנו שירות טוב ברגע שמצאנו שפה משותפת עם הברמנית שלנו.
שימו לב, לא ניתן להזמין מקום מראש, שזה דווקא לפעמים יתרון כשמטיילים.

ABV, 3174 16th Street, San Francisco
שעות פעילות: ב' – ו' : 14:00 – 02:00 ; ש' – א' : 11:00 – 02:00 (בראנץ' בין 11:00 ל-14:00)

כשטייק אוף מצליח להיות גם מדליק וגם משמעות יותר טוב מהמקור. פלאפל-לאמב-דוג

טאקו דג : בנאלי בדיוק כמו שזה נשמע

סלופי ג'ו הגרסא האסייאתית. לחמניות מאודות הכי טובות שפגשתי

באן מי : מנה נחמדה, שלא מתעלה על המקור

קופסאת ירקות : כי הייתי חייב קצת ירקות אחרי כמה ימים בארה"ב. במיה מוחמצת זה יופי של דבר

תמנון ותפוחי אדמה : קצת טעמים בהשראת ספרד

צ'יזבורגר : פצצה קטנה של טעם גדול

Ultimate Responsive Image Slider Plugin Powered By Weblizar

מקום נוסף שדורש ביקור הוא SoMa StrEat Food Park, מתחם של משאיות אוכל, אשר נבחרת המשאיות המשתתפות בו משתנה מידיי יום (ולמעשה גם משתנה בין סבב הצהריים לסבב הערב). את "סגל המשאיות" אפשר למצוא ב***אתר של המתחם http://www.somastreatfoodpark.com/. משאיות האוכל שנמצאות במתחם מידיי יום מסודרות כך שיהיה מבחר גדול של אוכל מכל מיני סגנונות שונים, מה שהופך את המקום לאידאלי עבור קבוצות גדולות של חברים או משפחות גדולות, במידה ולא מצליחים להגיע להחלטה משותפת של מה רוצים לאכול. אכלנו ראמן מצויין של Lei Feng Ramen, אמפנדס טובים, צ'יפס עם בייקון ב-Bacon Bacon וטאקו מאכזבים מאוד וקטנים אפילו יותר ממה שהם איכזבו ב-SEOUL TAIPEI. היה שם גם דוכן של פאייה ואוכל בורמזי ועוד… באופן מפתיע דווקא המבורגר לא היה, למרות שבדרך כלל יש וכמובן שיש גם משאית שמוכרת משקאות. האווירה טובה ומשוחררת, יושבים תחת כיפת השמיים (יש גם שמשיות) וגם יש WiFi חופשי… שזה תמיד טוב.

SoMa StrEat Food Park, 428 11th Street, San Francisco
שעות פעילות: ב' – ש' : 11:00 – 15:00 , 17:00 – 21:00 ; א' : 11:00 – 17:00

Lei Feng Ramen : יופי של ראמן (צילום: הילה קונפורטי)

המשאית שתדלק אתכם בקצת בירה (צילום: הילה קונפורטי)

מה כבר יכול להיות רע במשאית אוכל שנקראת "בייקון בייקון" (צילום: הילה קונפורטי)

אמפנדס חביבים (צילום: הילה קונפורטי)

Ultimate Responsive Image Slider Plugin Powered By Weblizar

כמובן שיש עוד לא מעט מקומות שאכלנו בהם, אבל לא כאלו שמצדיקים איזכור בפוסט ארוך מידיי ממילא. לא הזכרתי בכלל את הצ'יינה טאון של סן פרנסיסקו, שהיא הותיקה בארה"ב וכוללת את הקהילה הסינית הגדולה ביותר מחוץ לסין. מבין שני מקומות שאכלנו בהם: New Fortune Dim Sum ו-Dim Sum nice food נהננו יותר מהאחרונים. באופן כללי לסן פרנסיסקו יש עוד הרבה מאוד להציע קולינארית… מטקס-מקס ועד אוכל יפני. תודה מיוחדת למשב שלף (Le Couloir), שליחתנו הישראלית בסן פרנסיסקו, שאחראית ללא מעט המלצות קולינאריות בטיול, שאת מרביתן לא הספקנו לבדוק (תמיד יש את הפעם ההבאה)… היא בעצמה מקיימת ארוחות פרטיות בסן פרנסיסקו, אבל לא הייתה בעיר בזמן הטיול שלנו.

ריכוז כתובות מומלצות וקישורים:
Boudin Bakery & Cafe, Pier 39 Space 5-Q, San Francisco
Liholiho Yacht Club, 871 Sutter street, San Francisco
Super Duper Burgers, 98 Mission street, San Francisco (קיימים סניפים נוספים)
Causewells, 2346 Chestnut St, San Francisco
Craftsman and Wolves, 746 Valencia street, San Francisco
ABV, 3174 16th Street, San Francisco
SoMa StrEat Food Park, 428 11th Street, San Francisco

מפת המלצות:
-מקרא: כוכב: מקומות שכתבתי עליהם בפוסט.
-צבעים: ירוק – מומלץ ; צהוב – חביב ; כחול – לא הייתי. (שימו לב, אין התייחסות לרמות מחירים)




Booking.com


פורסם בקטגוריה חו"ל, כללי, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגובה אחת על לאכול את סן פרנסיסקו

  1. מאת Avik Assif‏:

    He is getting better and better and you can enjoy it much more. Read, enjoy, and share