דיעות שונות על מסעדות שונות, זה דבר שכיח. מסעדה יכולה לקבלת ביקורת חיובית מכמה מבקרים וביקורת שלילית מכמה אחרים, זה מצב נורמלי לחלוטין. "על טעם ועל ריח" כמו שנהוג לומר… אבל לא זכור לי שנתקלתי בעבר בדיעות כל-כך מנוגדות, כמו שיצא לי לקרוא על מסעדת בניולה.
התפריט מסקרן, המחירים מתיימרים והעיצוב נראה מוקפד, אז מצאתי את עצמי קונה קופון לארוחה זוגית כדי להתרשם בעצמי.
המסעדה נסגרה ביולי 2013
בָּנְיולֶה נפתחה בסוף 2011 ובתחילת הדרך דווקא גרפה ביקורות חיוביות מצד מבקרי האוכל, אבל מאז נשמעו הרבה דיעות שליליות מאוד מצד אחד לעומת ביקורות טוב מהצד השני. המסעדה נכנסה דיי מהר למעגל המסעדות שמפרסמות קופונים וכמו שכבר ציינתי בעבר, זה תסמין שבדרך כלל לא מרמז טובות, אך אם לומר את האמת, אני לא חושב שהיה יוצא לי לבקר שם אם לא הקופון. הבעיה הראשונה צצה כבר בניסיון להזמין שולחן, כשהתקשרתי באחד הערבים והתבקשתי להשאיר פרטים על מנת שיחזרו אלי בהמשך. למחרת בערב, כשהבנתי שכנראה אף אחד לא מתכוון לחזור אלי, התקשרתי שוב והזמנתי מקום לשעת ערב מוקדמת, גם הפעם לא בקלות שהייתם מצפים.
המסעדה מוגדרת כמסעדת גורמה צרפתית עם נגיעות מזרח-תיכוניות, ומקור שמה, " בָּנְיולֶה", הוא פרבר במזרח פריז. גם המסעדה עצמה ממקומת באיזור קצת "פרברי" של תל אביב – ברחוב השרון פינת הרכבת, שנמצא בדרך למחלף לה גוארדיה ואין בו שום דבר מלבד המסעדה, מה שמסביר אולי את הקלות שהייתה לנו במציאת חנייה (ובתל אביב זה לא עניין של מה בכך).
לארוחה הצטרפה אליי ויקי, ידידה טובה שאוהבת אוכל טוב ודרשה שמתישהו נאכל איפשהו ביחד. הגענו לבניולה בשעה 6 וחצי, שעה מוקדמת לכל הדיעות, מה שמצד אחד מסביר את העובדה שהמסעדה הייתה ריקה אך מצד שני לא מסביר מדוע הגבילו את ההזמנה שלנו לשעתיים.
המסעדה מעוצבת באופן נעים שמשרה נינוחות. השולחנות הכהים לצד הכסאות והספות הלבנות ביחד עם הוילונות הלבנים הגדולים שיורדים מהתקרה הגבוהה, כולם משדרים סוג של עידון ויוקרה. גם המוזיקה ברקע, שכוללת שירים צרפתיים רגועים בווליום מתאים, קצת מכניסה אותך לאווירה של לאונג' בצרפת.
כאמור, הגענו עם קופון לארוחה זוגית. הארוחה כללה לחם, 5 מנות פתיחה למרכז השולחן, 2 מנות עיקריות לבחירה , 3 קינוחים, שתייה חמה ובקבוק יין לבחירה. בעלות של 270 שקלים, זה נשמע משתלם באופן יחסי למחירים הרגילים בתפריט.
האופציות בתפריט הקופון נראו מעוררות תיאבון, עם 9 אפשרויות מעניינות לעיקרית וביניהן כמה מנות חדשות במסעדה, במסגרת ספיישל מטבח קריאולי (מטבח בסגנון ניו-אורלינס) שהחל במסעדה לאחרונה.
עוד לפני העיקריות, הלחם ומנות הפתיחה הגיעו לשולחן (או לפחות כך חשבנו, בתום הארוחה הסתבר לנו שאחת מהן לא הוגשה לנו).
לחם הבית הגיע לצד שלושה מטבלים – שמן זית עם בלסמי, סלט חצילים וטחינה.
הלחם היה טרי ומצויין, עם קרום קשה ופריך וגם המטבלים שהוגשו איתו היו טובים ומשביעי רצון, בעיקר סלט החצילים שהיה גם הכי מעניין מביניהם. תהיתי מה הקשר בין שלושת המטבלים האלו למטבח צרפתי, ולמה לכל הפחות לא הוגשה עם הלחם חמאה טובה, אבל אין לי בעיה כל עוד זה טעים.
לחם הבית : לחם מצויין ו-3 מטבלים שמתחרים בין עצמם מי פחות צרפתי
לשולחן הגיעו גם:
סלט ירקות קראנצ'ים בוינגרט חזרת לבנה ויוגורט, שהכיל פלפל ירוק, פלפל צהוב, גמבה, בצל ירוק, חסה פריכה וסלרי שהיו טריים וטובים אך עמוסים ברוטב כבד וסמיך שכל קשר בינו לבין וינגרט חזרת או יוגורט היה מקרי לחלוטין. הרוטב היה בעל טעם ומרקם של מיונז שהשכיח כל זכר לרעננות וקלילות שיכולים לאפיין סלט.
סיגר טלה על גנאש שוקולד לבן ויוגורט כבשים, היה הפתעה מאוד נעימה גם אם הוא נשמע קצת הזוי. כל המרכיבים היו במידה הנכונה, בשר הטלה היה נהדר למרות הסיגר השרוף למראה, והרוטב היה מעודן ומאוזן, עם מעט מתיקות שוקולדית ובמרקם חלק.
סיגר טלה בשוקולד לבן ויוגורט : המנה הכי מעניינת בארוחה.
סלט סלמון וירקות באיולי צ'ילי על קורן ברד – מנה שהיה לה פוטנציאל אבל פיספסה בגדול. לחם התירס שהיה טעים בפניי עצמו, היה עבה מידיי ובכך השתלט על כך הטעם של סלט הסלמון, שגם ככה סבל מעודף טעמים שהסוו את טעם הסלמון ובשל כך הזכיר לי בטעמו את סלט הטונה שאכלתי בבוקר של אותו היום. חבל שלא ניתנה כאן יותר במה לסלמון…
סלט סלמון וקורן ברד : מנה מפוספת
סופלה פטריות כמהין, גבינת שבר, קרם עשבים, המנה המוצלחת מבין הראשונות, קטנה אך מענגת. טעם הכמהין היה חזק, גבינת השבר השתלבה טוב גם אם עשתה זאת בעדינות לעומת טעם הכמהין. ללא ספק מנה שהיינו שמחים לקבל ממנה יותר וכולי תקווה שבתפריט הרגיל המנה יותר גדולה מזו שקיבלנו כחלק מארוחת הקופון.
סופלה כמהין – טעם של עוד
פטה כבד אווז ומרמלדת תפוזים לא הוגש לנו וחבל… פשלה שלנו ששמנו לב לכך רק אחרי הארוחה, אבל אין ספק שזו פאדיחה יותר גדולה מצד המסעדה שלא הגישה אותו למרות שהוא חלק מהדיל. לא יכלו לשכוח את הסלט במקום?
הראשונות פונו והגיעו המנות העיקריות שבחרנו. ויקי בחרה בסקלופינה של סינטה ושייטל בקר בשש סוגי פטריות ומח עצם לצד גראטן תפוח אדמה ושאלוט. אני החלטתי ללכת על פילה פרה וכבד אווז ביין מרסלה, מח עצם ופירה פרמז'ן, מנה עליה נדרשתי להוסיף 15 שקלים.
המנה של ויקי, הורכבה משתי פרוסות דקות של בשר כיאה למנה שנקראת סקלופינה, אך זה בערך הדבר היחידי שהיה בסדר במנה הזו. הבשר היה קשה ללעיסה ופשוט היה לא טוב. שייטל אומנם דורש קצת יותר לעיסה בדרך כלל, אבל שני נתחי הבשר היו קשים וחסרי כל עסיסיות. עושה רושם שהבשר עצמו היה באיכות לא טובה מחתחילה, יותר מאשר שההכנה שלו הייתה לא טובה. גם הגראטן היה אכזבה גדולה, ובמקום שיהיה טעים ומשוחת, היה דחוס, אפרפר ושמנוני. רוטב הפטריות ומח העצם היו הדברים הטובים היחידים במנה הזאת, אבל עם רוטב טוב לא הולכים לקנות במכולת (גם לא עם סטייק טוב, אבל הבנתם את הכוונה..). זו מנה שאישית הייתי מחליף, אבל כל הכבוד לכושר הלחימה של ויקי שניסתה לסיים אותה.
סקלופינה סינטה ושייטל : כשהבשר לא טוב, שום דבר כבר לא ישנה כלום
המנה שלי, שבמרכזה עומדים פילה בקר וכבד אווז, שני חומרי גלם נחשבים, שעומדים במרכז המנה הקלאסית "טורנדו רוסיני", גם כן לא עמדה בציפיות הנדרשות ממנה. גם במקרה של הפילה, הורגש שהוא לא איכותי ודרש קצת יותר מידיי לעיסה, בעוד כבד האווז היה בסדר. לצד הנתח היה סוג של רוטב סלק כלשהו, שלא ברור כיצד הוא אמור להתחבר למנה ופירה גס ודחוס, מהז'אנר הפחות אהוב עלי, שויקי דווקא נהנתה ממנו. שום ועגבנייה קונפי השלימו את המנה הזו, חסרת החן.
עוד רצוי לציין, שגודל הפילה נראה לי קטן משמעותית מה-250 גרם שהוא היה אמור להיות לטענת המלצרית והערתי על כך אך נענתי שזה הגודל שלו.
פילה פרה וכבד אווז : מבטיחה ולא מקיימת
סיימנו את העיקריות, במחשבה שאולי היה עדיף אילו לא היינו בוחרים באפשרות בשרית וחיכינו לשלב הקינוח כמתואר בקופון:
פלטת קינוחים – פבלובה, פטיפור שקדים וקרם פטיסייר, סיגר שקדים ממולא בשוקולד נוגט.
עכשיו נשחק משחק קטן, דמיינו לכם מה אמור להגיע בתור קינוח לאחר שקראתם את התיאור, כעת דלגו לרגע על התיאור ותראו את הקינוח בפועל. קרוב למה שדמיינתם?
קשה לתאר את גודל ההפתעה שהייתה לי כשראיתי את הקינוח שהביאו לנו. לרוב אני בעד קינוחים מפתיעים, אבל לא בכזאת צורה… אני גם אוהב שדברים בצלחת לא כמו שהם נראים, אבל כשגיליתי שכל הדברים הלבנים על הצלחת מלבד נשיקת מרנג פצפונת בודדת זה בעצם קצפת, נתקפתי הלם –
פבלובה לא הייתה כאן, המרנג היחידה היה הנשיקה הקטנה שנמצאת קרוב למצלמה בתמונה, אפילו שתי "הנשיקות" שרואים בצידי הצלחת הן "נשיקות" קצפת. גם שני החלקים האחרים שאמורים להרכיב את הקינוח היו פצפונים. פטיפור השקדים היה דיי חסר טעם ורק סיגר השקדים היה קינוח ראוי, אם רק היה יותר גדול. כל השאר.. פרוסות מלון, פרוסות שזיף, כמה גרעיני רימון והרבה קצפת.
בחיי שיש מספיק בקינוח העלוב הזה כדי שאפילו ארוחה טובה תסתיים באכזבה צורמת, למזלה של בניולה, היינו מאוכזבים מספיק גם בלי קשר אליו.. אני עדיין לא מאמין שזה מה שנתנו לנו שם כקינוח, הרגשתי מרומה.
"פלטת קינוחים" : הפתעות זה לא תמיד דבר חיובי.. הטעיית הציבור גרסאת בניולה
בקצרה על השירות, גם הוא סבל קצת מבעייתיות כשבתחילת הארוחה המלצרית לא הכירה את תפריט הקופון ואת המנות בו. הייתה גם המנה הראשונה שלא הגיעה אלינו כלל ועוד בעיות כאלו ואחרות. לפחות האווירה כאן הייתה טובה אז שהיא קצת נהרסה עם האוכל.
סיימנו את הארוחה שלנו, יוצאים מהמסעדה שהתמלאה בערך לכדי חצי תפוסה בעיקר בקהל יחסית מבוגר, תוהים כמה מהם הגיעו לפה בלי קופון, ושמחים שלפחות לא שילמנו על החוויה הזו מחיר מלא.
חשבון:
קופון לארוחה זוגית (לחם, 5 מנות פתיחה, 2 עיקריות לבחירה, קינוחים, בקבוק יין): 270 שקלים
תוספת למנת פילה וכבד אווז: 15 שקלים
סה"כ: 285 שקלים
לסיכום:
אני אעשה את זה קצר יחסית הפעם, כי בשורה התחתונה אני ממליץ לכם שלא ללכת לבניולה.
רובן המוחלט של המנות היו מאכזבות, חלקן מטעויות ברמת תכנון המנה, חלקן משימוש בחומרי גלם באיכות ירודה ובביצוע לא מוצלח וכמובן גם הקינוח שהיה עבודה בעיניים, תרתי משמע. השירות היה לא מקצועי, החל משלב הזמנת השולחן במסעדה ועד לשירות בפועל. האווירה והעיצוב הם שני הפלוסים היחידים שמצאנו במסעדה, מלבד אולי שתי מנות ראשונות, אבל מעיצוב ואווירה טובים אי אפשר להחזיק מסעדה לאורך זמן.
בניולה להערכתי תמשיך לפרסם יותר ויותר קופונים במטרה למשוך לקוחות, אולי אפילו תהפוך להיות מהמסעדות שמתבססות על קופונים כדי להתקיים, אבל קשה לי לראות אותה שורדת את 2013 אלא אם יקרה שינוי משמעותי.
בניולה (Bangolet), השרון 14, תל אביב.
טלפון: 03-6022813
שעות פעילות::
א' – ו': 12:00 – 02:00
שישי – שבת: 13:00 – 02:00
אתר המסעדה: http://www.rest.co.il/sites/Default.asp?txtRestID=12417
את אלו כבר טעמת?
אין פוסטים קשורים.
כל הכבוד! אנחנו היינו שם בחודש הראשון לפתיחה וסבלנו בדיוק מאותן בעיות ועוד שילמנו מחיר מלא ללא תלושים. בנוסף הבעל בית עישן לנו בפרצוף. החוויה הגסטרונומית הגרועה בחיי.
תודה על התגובה גיא.
בדיעבד אחרי שהייתי שם, אני בהחלט לא מופתע לשמוע.
כנראה שקולות המתלוננים לא נשמעות מספיק למרחקים, מקווה שהביקורת שלי תעזור לאנשים אחרים להמנע מהחחויות הלא נעימות שלנו במסעדה הזו.
לא יאומן, קרה לנו בדיוק אותו דבר. שילמנו כ-600 ש"ח לארוחה שהייתה מבישה אפילו אולם אירועים בינוני, למלצרית לקח כ-10 דקות לפתוח בקבוק יין (לא להביא לשולחן, רק לפתוח) והשף/בעלים עישן עם החברים שלו לתוך הפרצוף שלנו במשך כל הערב (עישן בתוך המסעדה).
המקום הזה מגיש אוכל גרוע, והוא גרוע בין אם הגעת עם קופון ובין אם שילמת מחיר מלא.
צריך שאבי אפרתי כבר יכתוב על המקום הזה ויגאל אותו (וגם אותנו) מייסוריו.
למה דווקא אבי אפרתי? 🙂
כי הוא הכי מקצועי ואמין מבין המבקרים מן העיתונות.
באמת יהיה מעניין לקרוא את ההתרשמות שלו, אם וכאשר
רציתי לכתוב ש:"שמן זית עם בלסמי, סלט חצילים וטחינה" זה הכי פאריז פינת ניו אורלינס. בעיקר הטחינה.
אכלתי אצל השף הזה בגופרמן בזמנו וסופלה הכמהין הייתה פחות או יותר המנה היחידה שהתחברתי אליה. זו מנה שראיתי אותו מכין בכמה מקומות (כשהוא עובר)
בהתחלה אכן המסעדה קיבלה ביקורות חיוביות אך הערכתי שזה זמני וקשור בין היתר למיקום המפתיע והרצון לעודד את המקום.
השינוי הנוכחי לכיוון אוכל קריואלי מסמן בעיניי כיוון שאני לא רוצה להתנבא בו בקול רם אבל ברור לי לחלוטין. נחכה ונראה
אתה צודק, את הסופלה כמהין שלו אכלתי גם במסעדת רוקה.
רוצה לקוות שמבקרי אוכל בעיתונות לא רושמים ביקורות טובות ממניעים שהם לא האוכל והחוויה עצמה במסעדה, אבל ברור לי שיכול להיות שזה לא המצב.
גם אנחנו היינו במסעדה ולא התלהבנו, לא מהשירות ולא מהאוכל.
בזמנו היו מופתעים מדעתי, אני מבינה שהיום כבר פחות…. 😛
כן, אני זוכר… חשבתי אז שאולי הבעיות הן רק עם העסקית, נראה לי שהן החמירו מאז
אם לא היתי קורא את הביקורת ,לפי התמונות היתי רץ.
מה שאומר : הוספת תמונות לטוב ולרע.
( הנושא הזה כבר עלה בעבר )
ותמיד אני אומר בתגובה שמי שמחליט ללכת למסעדה רק לפי איך שנראות המנות, שלא יופתע אם זה כל מה שהוא מקבל.
כמו שפעם היו אומרים – אז תקנה מהעיתון. על אותו משקל – אז תהנה ותשבע מהתמונות
תודה אורן . חסכת לי עוגמת נפש וביזבוז של ערב . עזרת לי לצמצם את רשימת המסעדות שאני צריך להגיע אליהן 🙂 . טעם ואוכל זה עניין סובייקטי אבל במקרה זה אני נוטה להאמין לביקורת שלך בלב שלם . תודה ותמשיך לעדכן …
אין ספק שטעם הוא עניין סובייקטיבי, אבל כמו שניתן להביא הבעיה עם בניולה הייתה לא רק הטעם.
תמשיך לעקוב, אני מבטיח להמשיך לעדכן 🙂
אורן,
הייתי ביוני אחרון מיד כשהתחילו עם הקופון בדומה לשלך,
חייבת לציין שהחוויה שלי היתה שונה לחלוטין, הן באיכות האוכל
ובשרות עצמו. חבל לשמוע שהתקלקלו. ולא לקח להם הרבה זמן..
בהחלט יש דיווחים ישנים על ארוחות יותר מוצלחות שם, מעניין מה הסיבה להתדרדרות הגדולה
אכלתי כמה פעמים במקום, ונכון שהמקום יקר טיפה, אבל היה מדהים. לגבי המנה האחרונה, לכתוב שהיא עלובה, בעיקר מעליב את הבלוג הזה. ופה התחלתי להרים גבה
אתה מוכן לפרט למה זה גורם לך להרים גבה? קינוח עם נשיקת מרנג בקוטר סנטימטר יכול להקרא פבלובה? הצלחת הזו יכולה להקרא פלטת קינוחים?
החל מהתגובה הזו ותוך פחות מ-8 שעות, לפתע פתאום צצו 3 מגיבים שסותרים את הביקורת שלי ומבקרים את אמינותי… מה שמעלה תהייה, האם לא מדובר על ביקורות פיקטיביות של מישהו הקשור למסעדה בצורה כזו או אחרת. בדיקה קטנה של כתובת ה-IP גילתה שאולי יש משהו מאחורי החשדות שלי…
אורן אסיף,
קראתי את הכתבה שלך במלואה, ודעתך הייתה מפורטת ברמה דייקנית מה שהרשים אותי מאוד, במיוחד מהחוויה שלך בביקור המסעדה.
אני אדם לא פשוט ובמיוחד במסעדות, אני מאמין שכשמשלמים כסף, רצוי ואפילו הכרחי לקבל את התמורה לכסף שלך, הרי אף אחד מאיתנו לא קוטף כסף מהעצים, הלא כך?
בתמורה לקופון שרכשתי במחיר של 269 ש"ח במסעדת בניולה תחושתי הייתי שונה לגמרי משלך ומשל ידידתך ויקי, ואפילו הרגשתי במהלך קריאת הביקורת שלך סוג של צביטה.
במחיר של 269 ש"ח, הוגש לי לשולחן 5 מנות ראשונות בתוספת של לחם, בליווי מלצרית חייכנית ומקסימה שסיפרה ופירטה על כל מנה ומנה, אפילו בשלב מסויים הפנתי את ראשי אל עבר בר המסעדה וקיבלתי מבט שכלל חיוך ללא סיבה מהברמן מה שבדרך כלל לא לא קורה במסעדות בארץ, מין אדיבות אירופאית ונימוס נהדר.
המנות שאכלתי היו נהדרות להפליא. הסופלה אכן היה נהדר וכלל טעמים צרפתיים וניחוחות איטלקיים, אמנם קטן מדיי, אבל בהתחשב לכמות האוכל שקיבלנו לשולחן, אולי באיזשהו מקום אפילו שמחתי שהמנות הראשונות היו קטנות יחסית, כי הרי מי באמת יכול לאכול 10 מנות במלואם, בנוסף אציין שההגדרה שייצגה את הקופון הייתה "ארוחת טעימות במסעדת בניולה".
המנות העיקריות שאני ובן זוגי אכלנו היו פילה דניס על מצע של ירקות מוקפצים בחמאת לימון וזעפרן, מנה שהרנינה לי כל איבר אפשרי בגוף, התרגשתי מכל ביס וביס, אפילו באיזשהו מקום הרגשתי תחושת כעס על המלצרית כששאלה אותי אם הכל בסדר וטעים לי.
לגביי הקינוחים, אני אישית פחות מבין גדול בעוגות, אין לי דרך יותר מדיי לתאר במילים יפות, הקינוחים היו לנו טעימים ולשביעות רצונינו.
אציין שהגענו לאכול לפני שבוע וחצי, המקום היה בתפוסה מלאה ולא נגזר מכך שום ליקוי בשירות\ מטבח\ בר.
חשוב לכתוב תגובות כאלה, אני מאוד מעריך את דעתך על המסעדה אך באמת שהרגשתי צביטה מכיוון שאני אישית מאוד נהינתי וגם בן זוגי.
כנראה צדקת כשאמרת "על טעם ועל ריח"…
היי נדב, תודה על התגובה המפורטת ועל התרומה שלך לשיח.
אין לי תלונה לגודל המנות הראשונות, שמח בשבילכם שנהנתם.
האם הקינוח שצילמתי הוא אותו קינוח שאתם קיבלתם?
אכן אותו הקינוח בקישוט מעט שונה אך בגודל נראה פחות או יותר אותם המרכיבים, הפבלובה, פטיפור השקדים וסיגר הנוגט.
שלום רב,
קראתי את הכתבה,
אני ורעייתי הזמנו מקום לשבוע הבא במסעדה.
אני בהחלט מעריך דעות אך חייב לציין שיש משהו מוזר בכתבה שלך על המסעדה,
התלונות נשמעות לי קשות ומתוארות בצורה מעט מוגזמת, אתה בכל זאת רוכש שובר לארוחה זוגית שלפי התמונות והתיאור והפירוט בקופון נשמע עשיר למדיי.
קשה לי מאוד להבין ולקבל אמרה שקוראת לאנשים לא להגיע למסעדה מסויימת, זה בעיניי מאוד רע ולא מכבד, נראה לי שקצת שכחת שבסופו של דבר במטבח הזה עומד איש שמבשל את האוכל.
גם אם לא נהינת יש צורה לרשום זאת, אני מתנצל אם תראה בזה חוצפה אך יש בי מן התחושה שזו פרובוקציה זולה מאוד…
אנחנו אכן נלך למסעדה ואני אעדכן, אחי היה עם רעייתו שבוע שעבר ומאוד נהינו.
תודה ולילה טוב.
הפרובוקציה הזולה היא כנראה של אנשים הקשורים למסעדה, שהחליטו באופן מקרי, אחרי שבועיים לרשום פה 3 ביקורות אוהדות למקום. התחלתי לחשוד אחרי התגובה השנייה שנכתבה היום, אבל מעצם העובדה שנכתבה הביקורת הנוכחית תוך שעות ספורות שמשבחות את המקום, גורם לי לתהות מה המקור של כל ה"דיעות האוהדות" האלו… מעניין למה במשך שבועיים לא נרשמו כאלו דיעות בצורה כזו נחרצת…
כנראה שאין גבול לעבודה בעיניים…
אפשרות אחרת היא שסועדים רבים – כמוני למשל – חולקים על דעתך.
אני אוכלת בבניולה בקביעות (ובלי קופונים) כמעט מאז שהיא נפתחה.
יש בה מנות נפלאות רבות שאני מתגעגעת אליהן בין ביקור לביקור (כנאפה גבינת עיזים וטלה, הסשימי, הפטה, סופלה הפטריות, סיגר הטלה, כבד האווז, הניוקי בביסק סרטנים, קציצות הטלה על פולנטה, כל הקדירות הקריאוליות, קרם הברולה, הכנאפה, סופלה השוקולד וכמה מנות שלצערי כבר אינן מוגשות שם), ויש בה מבחר יינות נהדר.
לקחתי לשם לא מעט חברים, גם כאלו שרגילים לאכול במסעדות הכי נחשבות בפריס, כולם סבורים שהאוכל שם מצויין ואחדים התעקשו לקרוא לשף להודות לו אישית.
אתה יכול להוסיף לזה את העובדה שמחירי העסקיות שם משתלמים במיוחד (לדעתי זאת העסקית השווה ביותר בעיר לצד זאת של אדורה).
החסרונות של המסעדה הם לא באוכל אלא בשירות החובבני (סימפטי, אבל במסעדה כזאת אני מצפה ליותר), בבעיית החנייה (שכתוצאה ממנה אני מבקרת שם בעיקר בשבתות), וכנראה גם בעובדה שהבעלים בחרו לא להשקיע ביחסי ציבור, מה שהופך אותה לצערי למסעדה של קופונים, שבה איאלץ לשבת לצד יותר ויותר סועדים כמוך.
ההודעה שלי נכתבה כיוון שלמגיבים הייתה את אותה כתובת IP, כך שלא מדובר בכמה אנשים, אלא באדם אחד שהגיב בשמות בדויים.
איש איש וטעמו כנראה… למרות שהיו שם בעיות שהן מעבר לנושא של טעם אישי (בשר באיכות ירודה, הוא בשר באיכות ירודה) ההתנסות הבודדת שלי עם המסעדה ממש לא עשתה חשק לחזור שוב, כמו שניתן להבין מהביקורת.
מעבר לכך, הצורה בה בחרת לסיים את התגובה שכתבת, כנראה מעידה הרבה בפניי עצמה.
זה גם מה שאנחנו חשבנו.
https://www.facebook.com/media/set/?set=a.234273036694315.51387.213584245429861&type=3
היום נכנסתי לבאליגם לחפש קופון למשהו נחמד, הסתכלתי על קופון של בניולה שהיה נראה ממש מבטיח, הסתכלתי על התפריט ומשהו היה לי מוכר.. נכנסתי לפה ונזכרתי שקראתי את הביקורת… ניצלנו בנס, מה שנקרא 🙂
מניסיון, מסעדה שמציעה קופון היא בינונית ומטה. קופונים אני קונה רק לארוחות בוקר.
מוזמנים ל mamlitz.blogspot.co.il
אני אכלתי בה שלוש פעמים ארוחות ערב, ובשלושת המקרים היה מצויין
חבל שלא זכיתי להנות באותה מידה