תמורה טובה לכסף – moon

עבר הרבה זמן מאז הביקורת האחרונה, זאת בשל הלחץ הרב בלימודים וחוסר הזמן שיש לי, לא רק לכתוב ביקורות אלא חמור מכך – ללכת למסעדות. ובכל זאת, בזמן האחרון יצא לי לפקוד פעמיים את מוסד הסושי האהוב עלי, אז אנצל את ההזדמנות לספר לכם על אחת מהפעמים.

ההתנסות הראשונה שלי עם סושי הייתה מאוחרת יחסית… גיל 15 בערך, אז נכנסתי עם סבי והוריי למסעדת Running sushi בהרצליה וניסיתי את הרול הראשון שלי, בעוד הם בוהים בי ומחכים לראות אם אני אוהב את זה או לא. עבור הרבה אנשים סושי זה עניין של טעם נרכש, אני אהבתי אותו כבר מההתנסות הראשונה, וכך התחיל הרומן.
בערך באותו הזמן, נפתח מקום בשם moon ברחוב בוגרשוב בתל אביב, והגדיר את עצמו כסושי-בר.

את "מון", ניסיתי לראשונה רק לפני 3-4 שנים, אחרי שהרבה רולים הספיקו להתגלגל לקיבתי בכל מיני מקומות שונים. על המסעדה שמעתי מהרבה אנשים בשיחות שונות על סושי, כולם טענו שבמון יש את הסושי הכי טוב אבל המחיר יקר.
אגלה לכם שבאותה תקופה הסושי הטוב ביותר בעיניי היה במסעדת Rocca בהרצליה, שם מחיר רול סושי הגיע גם ל60-80 שקלים, כך שהמחיר היקר שאנשים הזהירו מפניו במון, היה עדיף על מחיר הסושי ב-Rocca. (אגב, כבר שנים שלא הייתי ב-Rocca, אך השמועות אומרות שהסושי כבר לא מה שהיה).

אפשר לומר שהמקום מעוצב כמו בר לכל דבר, עם שני איזורי בר שמהווים את מרכז העניינים, עם מספר שולחנות מחוברים אליו שמאפשרים ישיבה ל4-5 סועדים. בנוסף יש איזור ישיבה בשולחנות במרפסת שנמצאת באחורי המסעדה, למרות שפחות מומלץ לשבת שם, אלא אם אין ברירה אחרת. העיצוב פשוט יחסית, התאורה במסעדה עמומה באופן יחסי, אבל באיזור הישיבה יש מספיק תאורה על מנת לקרוא מהתפריט. הסיבה לעיצוב בסגנון הבר, הוא המסוע הסובב את שני הברים, ועליו צלחות בצבעים שונים עם חצאי רולים. כל צלחת מתומחרת במחיר שונה ע"פ צבעה.
מון, היא כנראה הסושייה הראשונה שהביאה את קונספט מסוע הסושי, שמהווה פתרון מושלם לסיפוק מהיר עד שההזמנה שלכם תגיע (כי זמן ההמתנה ארוך יחסית), וזו גם הזדמנות טובה לנסות חצאי רולים כדי להנות מכמה שיותר טעמים. עם זאת, בימים בהם אין תפוצה רחבה, עדיף לטעמי להשתמש בהם במידה מצומצמת, כי אי אפשר לדעת לפני כמה זמן הסושי הוכן, וכמובן שסושי עדיף לאכול כמה שיותר טרי, במיוחד כשלוקחים בחשבון את הדג הנא…

מון – המסוע בפעולה

מלבד הפיכתה של מון למעוז הסושי המועדף עליי, המסעדה גם הפכה למקום המפגש הקבוע שלי ושל ידידתי הטובה נגה, שהסיבה העיקרית לכך שהיא אוהבת את מון, היא הרולים שכוללים סלט עוף (היא נמנעת מדגים). הגענו למסעדה ללא הזמנת מקום, כי לא ניתן להזמין מקום על הבר, בעוד אני ביליתי דקות רבות בחיפוש חניה (ובסוף התפשרתי על חניון), נגה חיכתה שיתפנה מקום. בסופו של דבר, התפנה מקום בבר העליון, בו המסוע לא עבד באותו ערב. שאלנו אם יש אפשרות לעבור לאיזור הבר התחתון ואמרו לנו שיודיעו לנו ברגע שיתפנה מקום.
בנתיים החלטנו לא לבזבז זמן מיותר ולהזמין את הסיבוב הראשון שלנו.

נגה, הזמינה עוף סנדוויץ', מנה המורכבת מ-4 משולשי סושי עם סלט העוף שהזכרתי קודם, בתוספת אבוקדו, בצל ירוק, רוטב טריאקי, מיונז פיקנטי ופרוסת עגבניה דקיקה. סלט העוף לא גס ולא משתלט, הוא מתחבר בצורה טובה מאוד לסושי ויוצר רול טעים.
בנוסף, נגה הזמינה ניגירי אבוקדו (ניגירי הוא פס אורז ומעליו התוספת שמבקשים), ושאלה אם תוכל לקבל "תוספת אבוקדו", מה רבה הייתה הפתעתי שעם ההזמנה שלה הגיע המון אבוקדו פרוס, ועוד הופתעתי בהמשך שלא נדרשנו להוסיף אפילו שקל בודד לחשבון הארוחה.

סושי עוף ב מון

סנדוויץ' עוף, ניגירי אבוקדו והר של תוספת אבוקדו

עוד מילה על האבוקדו – הוא היה טרי מאוד, במידת הבשלה כזו שהוא עדיין קשיח וכלל לא סמרטוטי. הטעם שלו היה מצויין, עם עסיסיות שמורגשת במיוחד בעת הנגיסה, הזיכרון הדומה היחידי שיש לי מאבוקדו, הוא מאבוקדו שיצע לי לאכול במטע אבוקדו. בסך הכל אבוקדו.. אבל זה אומר הרבה על איכות המוצרים.

אני, שראיתי תוכנית על סושי כמה ימים קודם, באתי עם חשק עז לטונה אדומה.
לכן הזמנתי בלק ממבה טונה כדורי אורז עטופים בטונה, עם קוביות סלמון טונה ובס בתיבול פיקנטי מעל. רול המורכב מ-4 יחידות של סשימי טונה במילוי המוזכר. איכות הטונה מורגשת, כמו כל דג אחר שיש למקום להציע, אבל מעבר לתיבול, שאר הדגים הרבה פחות מורגשים. כמו הבלק ממבה יש עוד שני סוגי "ממבות" שונים, אבל כנראה שהם לא שווים את המחיר הגבוה (41 שקלים).

בנוסף, לפתיחת הארוחה הזמנתי את הרול הסודי שלא כתוב בתפריט ונקרא סלוואז מאקי, ואפשר גם לעשות כמוני ולהגיד למלצר שרוצים את "הרול עם ביצי השליו". את הרול הזה גיליתי לפני כמה ביקורים בזמן שעבר על המסוע ומאז אני מזמין אותו כל פעם, ולא רק זה – כל פעם הוא מצליח להוציא ממני אנחות עונג, נשבע לכם. פירוט הרול: מאקי אינסייד אאוט, עם סלמון אפוי, סלמון נא, גבינת שמנת ומלפפון, הוא עטוף באבוקדו וכל חתיכה מעוטרת בביצת שליו בצורת ביצת עין.
שילוב הטעמים מעולה, והרגע שבו החלמון מתפוצץ יכול להופיע במילון תחת הגדרת הערך: "אושר". החלמון גם מחבר את כל הטעמים לביס מושלם. גם הרול הזה מורכב מ-4 יחידות ועולה 41 שקלים, אבל בניגוד לקודם הוא שווה כל שקל.
את הסושי אגב, ליוויתי עם חצי ליטר סטלה מחבית – שהייתה קרה וטובה והולכת טוב מאוד עם סושי, בעיקר בשל הטעם הנייטרלי וה"יבש" שלה.

בלק ממבה ב מון

בלק ממבה טונה והרול האלוהי עם ביצי השליו – מושלם

כשסיימנו את המנות האלו, התבשרנו שהתפנה מקום בבר אליו רצינו לעבור. שמחנו מאוד ולאחר שעברנו עיינו בתפריט למשך המשך ההזמנה. בתפריט, מלבד מנות סושי כאלו ואחרות, יש גם מנות יאקיטורי שונות (סוגי בשר/דגים על שיפודי עץ קטנים) ומנות נוספות מהמטבח היפני כמו אגאדאשי טופו ומרק מיסו. החלטנו לנסות את אחד ממנות היאקיטורי ובשל ההמנעות של נגה מדגים הלכנו על יאקטורי פוקמון בשר ממולא ירקות.
את שני שיפודי הבשר ליוו חמוצים סינים, עגבניה ומלפפון. הבשר היה ככל הנראה מנתח סינטה, והיה מגולגל וממולא בעירית ואספרגוס, שנצרבו וזוגגו ברוטב מתקתק. אומנם הטעם של הבשר היה טוב, במיוחד בשל הרוטב, אך הבשר עצמו היה קצת קשה ללעיסה וכנראה התייבש במהלך ההכנה.
(בביקור מאוחר יותר במון הזמנתי יאקיטורי שרימפס שהיה מעולה)

יאקיטורי ב מון

יאקיטורי פוקמון : טעים אבל לא מאוד לעיס, מקווה שזה לא בשר פיקאצ'ו

המשכנו עם הסושי, נגה הזמינה הפעם מאקי עוף, שהוא דומה מאוד לסנדוויץ' אך בצורה שונה וללא עגבניה. ואני הזמנתי 2 רולים:
דוויל אינסייד מאקי עם כבד אווז, שרימפס טמפורה, צלופח, אבוקדו, ציפוי טמפורה ורוטב טריאקי.
הרול עניין אותי בשל השילוב של כבד האווז (יש עוד רול עם כבד אווז בתפריט). בפועל, כבד האווז הורגש בעיקר במרקמו ופחות בטעמו שהלך לאיבוד בצילם של רוטב הטריאקי והצלופח שהאפילו על טעמו. אפשר להגיד שאפשר היה לוותר על כבד האווז ברול הזה, או למצוא לו שילוב ששם אותו באור הזרקורים. זה לא שהרול לא טעים, אבל יש רולים אחרים שכוללים צלופח ושרימפס שהם יותר מוצלחים.

מאקי עוף (משמאל) ודוויל אינסייד בשני טורים : אולי כבד אווז לא כל-כך מתאים בסושי

רול DON'T WORRY סלמון, שרימפס טמפורה, צלופח, אבוקדו וביצי דג דאון. קצת דומה לרול הקודם, אבל הרבה יותר מומלץ. לכל אחד מהמרכיבים יש את התרומה שלו וביצי הדג מוסיפות גם קרנצ'יות מתפצפצת וגם מליחות עדינה. אלו לא ביצים עם טעם דגי ודומיננטי כמו ביצי הסלמון, כך שעבור מתנסים חדשים זו לא צריכה להוות בעיה.

Don't Worry – רול מוצלח, שאפשר להזמין בראש שקט ויש גם רול Be Happy אם אתם ממש מתעקשים

כך נגמרה עוד ארוחה במון, לא לפני שהברמנית פינקה אותנו בכוס צ'ויה (שיכר שזיפים יפני), סימנתי "וי" על עוד כמה מנות מהתפריט, ולבטח אחזור שוב להוציא ממיטב כספי על מיטב הרולים.

חשבון:
סלוואז מאקי: 41 שקלים
בלק ממבה טונה: 41 שקלים
עוף סנדוויץ': 29 שקלים
אבוקדו ניגירי: 9 שקלים
דוויל אינסייד מאקי: 37 שקלים
יקיטורי בקר: 30 שקלים
עוף מאקי: 29 שקלים
דונט וורי מאקי: 37 שקלים
קולה זירו: 11 שקלים
1/2 ליטר סטלה ארטואה מחבית: 26 שקלים

סה"כ: 290 שקלים לפני טיפ.

לסיכום:
במון, מגוון הסושי עצום, החל מניגירי בסיסי ורולים קלאסיים כמו מאקי אבוקדו וסלמון, עד לרולים "מערביים" שמשלבים כבד אווז, סלט עוף או גבינת שמנת (ואם יהיה לכם ממש מזל, אולי תוכלו לקבל רול שעשוי מתירס). מה שבטוח – תצטרכו לבוא לכאן המון על מנת לנסות את כל האפשרויות.
השירות, שבעבר היה מאוד "עם האף למעלה", השתפר בשנה האחרונה בצורה משמעותית, ולמרות שלעיתים המלצרים לא כל-כך זמינים, הם ישמחו להכווין ולהמליץ ואפילו יעשו את זה עם חיוך.
על פניו, מון היא סושייה יקרה, אבל אם לוקחים בחשבון את האיכות הגבוהה מאוד של חומרי הגלם ואופן ההכנה המקצועי והמוקפד, מקבלים תמורה יפה לכסף.
נכון, המחיר גבוה מזה של ג'פאניקה בערך פי 2, אבל האיכות שווה הרבה יותר. וכמו הרבה מאוד דברים בחיים, איכות עדיפה על כמות.
לסיום, 12 שנות פעילות של בר הסושי הזה, גם כן מעידות על כך שמדובר על מקום שכל חובב סושי מוכרח לנסות לפחות פעם אחת, מבטיח לכם שיהיה לכם קשה לחזור לאכול סושי במקומות אחרים לאחר מכן.

ציון במדד אורן (להסבר על המדד): 8.4 מתוך 10
(הציון כולל העלאה של חצי נקודה, על כך שהמסעדה יוצאת מגדר הרגיל בז'אנר שלה)
במשפט אחד: כנראה הסושי הכי טוב בארץ, שווה את המחיר. (ואם לא המחיר הגבוה יחסית גם היה שווה ציון גבוה מ-9)
מון (moon), בוגרשוב 57, תל אביב.
טלפון: 03-6291155
שעות פעילות:
א' – ש': 12:00 – 00:30 (עסקית עד שעה 18:00).

אתר המסעדה: http://www.rest.co.il/sites/default.asp?txtRestID=195

* לאחרונה נפתחה בפינסקר 30 (במרחק דקה הליכה), מסעדת אחות של מון שנקראת "מון דילייט", השמועות אומרות שיותר שקט, ושגם יש רולים קצת יותר זולים… המסעדה נפתחה אחרי שנסגרה שם הקרפרי "סוזט" של אותם הבעלים.

פורסם בקטגוריה ביקורת מסעדות, כללי, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

4 תגובות על תמורה טובה לכסף – moon

  1. פינגבאק: גרגרן | עסקית ביאקימונו ותודה על הדגים

  2. מאת לילו‏:

    במסעדת מון בבוגרשוב יש מלצר שמתנשא על האורחים ברמות קשות. אני מניחה שמי שיצא לו להיתקל בו יודע על מה אני מדברת. לפטר אותו ומהר. המסעדה טובה והוא פוגע בשם הטוב שלה.