אולי זו רק הרגשה אישית שלי, אבל עושה רושם שבשנים האחרונות הסושי הפך להיות אחד המאכלים הלאומיים שלנו. זה כבר הפך לדבר שגרתי, שאנשים מנהלים וויכוחים סוערים על איפה לדעתם נמצא הסושי הכי טוב בארץ, באותה זיקה סנטימנטלית שבעבר הייתה שמורה רק לחומוס. יש מי שמעדיף את הסושי המסורתי, יש שמעדיפים שילובים מערביים מיוחדים או מופרעים. מישהו אחד עשוי להעדיף אינסייד אאוט, אחר יעדיף סאשימי או ניגירי, או "קונוס"… כל כך הרבה אפשרויות. בדבר אחד אין וויכוח בנוגע לסושי – איכות הסושי נקבעת קודם כל לפי איכות הדג וזה בדיוק היתרון ההתחלתי של יאקימונו. להמשיך לקרוא ←

עבר הרבה זמן מאז הביקורת האחרונה, זאת בשל הלחץ הרב בלימודים וחוסר הזמן שיש לי, לא רק לכתוב ביקורות אלא חמור מכך – ללכת למסעדות. ובכל זאת, בזמן האחרון יצא לי לפקוד פעמיים את מוסד הסושי האהוב עלי, אז אנצל את ההזדמנות לספר לכם על אחת מהפעמים. להמשיך לקרוא ←

הקופונים למסעדת "יקִינִיקוּ טֶנְקַה" הם שהביאו אותי לאכול שם עכשיו ולא "מתישהו בהזדמנות". על המסעדה שמעתי וקראתי בעבר דברים טובים; על האווירה שמכניסה אותך ליפן באמצעות חדרונים אישיים עם קירות עשויים דפי אורז, חווית האכילה שכוללת קבלה של בשר נא וצלייה אישית של האוכל ע"י הסועדים מעל גריל מובנה בשולחן ו"בשורה חדשה" על אוכל יפני שאינו סושי.
אז אם יש קופון, מדוע לא לנצל את הההזדמנות?
עלות הקופון הייתה 250 שקלים (במקום 500 שקלים) לארוחת טעימות זוגית של 12 מנות.
התקשרנו להזמין מקום במסעדה שפתוחה רק בערב וממה שהבנתי בעת הניסיון להזמין שולחן, יש שלושה סבבים. שעה 18:00, שעה 20:00 ושעה 22:00. לצערנו, אולי כיוון שהיה מדובר בשבוע האחרון לניצול הקופון, הצלחנו להזמין מקום לסבב של שעה 22:00, שהיא לא שעה אידאלית לאכילה, אבל זה מה שיש ועם זה ננצח. להמשיך לקרוא ←