נבחרת החודש – יוני

זה מדהים איך שלפעמים יש חודשים בהם אני אוכל המון, אך מספר המנות שנשארות איתי בזיכרון הוא קטן יחסית (כמו במקרה של אפריל-מאי), בעוד יש חודשים בהם אני אוכל במספר מצומצם של מקומות אבל מתקשה להחליט במשך יותר משבועיים למי המנות הכי מגיע להכנס לנבחרת החודש, תוך שאני משנה את דעתי מספר פעמים. מה גם שבסופו של דבר נראה שלפעמים המנות "הפשוטות", של אוכל רחוב, הן המנות שאליהן הכי מתחשק לחזור. אז בואו נתחיל…

סאלסיצ'ה אֶ פונגי – פיצרייה דה פפה (54 שקלים)
"דה פפה" נפתחה מחדש בתל אביב, אחרי פגרה קצרה. הפיצרייה הנפוליטנית של ג'וזפה ג'ורדאנו צברה קהל מעריצים גדול בסוף שנת 2011, בחלקו הדרומי של רחוב אבן גבירול, אך נסגרה אחרי כמעט שנתיים, בשל קשיים בירוקרטיים (לפי הפרסומים). לא אכלתי בדה פפה בגילגולה הקודם, אבל עד מהרה מצאתי תירוץ כדי לאכול במקום החדש שנמצא בדיזינגוף, ממש בסמוך לנמל תל אביב. לא אכלתי הרבה בדה פפה, רק פתיח חביב של כדורי לחם שום ומגש פיצה אחד אותו חלקתי עם החצי השני שלי (שאכלה קצת פחות מחצי). הפיצה בדה פפה מיוחדת מאוד, למרות דיווחים שזכורים לי מהמקום הקודם על בצק קריספי, הבצק של הפיצה היה אוורירי מאוד, כמעט ספוגי אפילו (אך בקטע טוב), במה שהרגיש כמו הנדסה גנטית בין פוקאצ'ה ופרנה (איחוד פחממתי בין איטליה למרוקו?). על הבצק המיוחד והטוב כמות מדודה של רוטב עגבניות טרי שהתכרבל מתחת לשמיכה נעימה של גבינת מוצרלה. הפיצה הייתה משובצת בפטריות ובנקניק בקר איטלקי שפורר לחתיכות קטנות והיה פיקנטי ומתובל באופן מפתיע בהל או שומר, או שניהם. אשמח לעשות לפה את הדרך במיוחד בפעם הבאה שאחשוק בפיצה (או אולי כדי לנסות את אחת ממנות הלזניה).

פיצה דה פפה, סלסיצ'ה ופטריות

פיצת פטריות ונקניקיית בקר : התוספות איכותיות, הבצק מיוחד והמינונים נכונים

סרטן רך שיריון – סרווסריה (48 שקלים)
במקור – "עונג שבת" הוא שם קוד למצווה של אכילה (ושתייה) של אוכל מעולה בסעודת השבת, אבל הסרווסריה הגדירה אותו מחדש עם בראנץ' השיכורים המופלא שלה בימי שבת. כן… כנראה שלא לאכילת בייקון ופירות ים התכוונו במקור, אבל בסרווסריה תמיד יש מנות מענגות ומושחתות. לאחרונה יש בבראנץ' השיכורים ספיישל כמעט קבוע של סרטן רך שיריון שמגיע בתוך לחמניה קטנה ומתוקה, עם רוטב לימוני וירקות פריכים. גם המראה של המנה ושל הסרטן שמוגש בשלמותו ועשוי לעילא לא ישאיר אתכם אדישים – או שתרתעו, או שתתמוגגו… מה שבטוח, מהטעם תתענגו.

סרטן רך שריון, בראנץ' שיכורים של הסרווסריה

סרטן רך שריון : "המבורגר" לאמיצים או לכאלו שיודעים מה טוב בשבילם

קצ'פה (פנקייק תירס) – arepa's [ארפאס] (25 שקלים)
בשוק הכרמל, שהולך והופך להיות מוקד בליסה לגיטימי יותר ויותר (ובקצב הולך וגובר), נפתחו בשנה האחרונה מספר דוכני אוכל. אחד המיוחדים ביותר מביניהם הוא – arepa's, שהביא את בשורת המטבח הונצואליני לתודעה. הארפאס הן "פיתות" מקמח תירס (נטולות גלוטן), אותן ניתן לקבל עם מילויים שונים, כמו בשר בקר (עם או בלי גבינה) ועוף עם אבוקדו ושעועית שחורה. אך בזמן שכולם מתלהבים מהארפאס עצמם, אני חייב לומר שאני נשבתי בקסמו של הקצ'פה – פנקייק תירס גדול מיימדים ועליו גבינה מלוחה ועדינה, שלאחר קיפול הפנקייק מתחילה להנמס ויוצרת ביס מושלם. אחרי הקיפול שים גם מעט חמאה מעל הפנקייק, שלא תורמת יותר מידיי… אבל גם בטח שלא פוגעת. הניגודים שבין הקריספיות החיצונית והרוך הפנימי, כמו גם התירס המתוק והמליחות העדינה של הגבינה, יוצרות נשנוש מספק וממלא.

קצ'פה בארפאס, שוק הכרמל

קצ'פה : פנקייק תירס ממכר קלות

הסושי של מידן סיבוני – ארוחות פרטיות, מחירים משתנים
לא אכנס הפעם לרמת המנות הספציפיות, אלא לחוויה כולה, היות שמדובר באחד השיאים הקולינריים מבחינתי בשנה החולפת (וגם מעבר לכך).
חלקכם אולי זוכרים את מידן מהעונה הראשונה של "משחקי השף", שם הוא הדהים את שלושת השפים המנחים במהלך האודישנים, עם מגש סושי שנראה כמו גן עדן. כבר למעלה משנתיים שאני עוקב בשקיקה אחרי מידן באינסטגרם, שנתיים בהן הייתי עד להתפתחות עקבית ובלתי פוסקת שלו בעולם הסושי, עם שלל תמונות של מנות סושי שהכין ושכמותן לא ראיתי קודם לכן בארץ. מידן הינו אחד מבין אותם יחידי סגולה, אשר יש להם תשוקה עזה בתחום מסויים, אותו הם חוקרים ולומדים במירוץ התפתחותי שאין לו סוף… אוטודידקט מוכשר, שאחרי שטעמתי את הסושי שלו בחודש שעבר, אני יכול להעיד בביטחון שהוא הגיע לרמה גבוהה יותר מכל מה שאני מכיר בארץ. בארוחה איתו יצא לי לאכול כל מיני מנות – חלקן קלאסיות, מקצתן מביאות פרשנות אישית וטוויסטים מקומיים שמידן רוקח בראשו (כמו טטאקי טונה עם חציל קלוי), אך מה שמשותף לכולן הוא דיוק רב וסטנדרטים גבוהים, עם דגש על חומר גלם איכותי, מה שמוביל לחוויית סושי שלא תוכלו להשיג ללא כרטיס טיסה. עבורי זו הייתה חוויה משנה סטנדרטים.
לכל אוהבי הסושי – מידן מקיים ארוחות פרטיות לקבוצות קטנות (לדעתי האישית מומלץ לקבוצות קטנות, ולא יותר מ-10 אנשים), ואם יש לכם אפשרות לארח אותו במקום בו תוכלו לצפות בטכניקה שלו תוך כדי שאתם נהנים מאכילת הסושי, צפויה לכם חוויה משודרגת, כי לא כל יום זוכים לראות אמן בפעולה, תוך שהוא עובד בשקט וברמת ההקפדה שלו, בענווה ובצניעות האופייניות לו (ועוד לא הזכרת את חביבותו הכובשת).
מידן סיבוני – טלפון לתיאומים: 054-6493242

סושי, מידן סיבוני

רק חלק מהסושי של מידן, שהשאיר אותי עם געגועים עזים

מינוט סטייק – מזנון אבן גבירול (44 שקלים) [המנה המאכזבת]
למרות הקושי הרב להחליט איזה מבין המנות הטובות שנאכלו בחודש שעבר ייכנסו לנבחרת החודש, לפעמים אלו דווקא המנות המאכזבות שלא ניתן להתעלם מהן.
"מזנון" של אייל שני כבר הפכה למיני רשת, עם ארבעה סניפים (שלושה בתל אביב ואחד בפריז). אך כמו שעל ארבעה בנים דיברה התורה, כך גם על ארבעה סניפים דיבר אייל שני וכל אחד מהם שונה מאוד מאחיו. סניף אבן גבירול של המזנון, הוא הבכור מבין הארבעה, ולמרות שפעם הסניף הספציפי היווה בצדק מוקד עליה לרגל, היום הוא רק זכרון עמום של עצמו, עם תפריט שהלך והצטמצם עם השנים וכולל היום רק מנות של ירקות ובשרים בפיתה (ולא בהכרח מהסוג המעניין, שניתן למצוא בקינג ג'ורג' ורמת החייל). מנת המינוט סטייק של המזנון נמצאת שם מראשית הדרך – היא כוללת פרוסות בשר דקיקות, שמוכנסות אחר כבוד לפיתה (מושלמת כשלעצמה) יחד עם טחינה, פלפל חריף, עגבניות ומלפפון חמוץ. הבעיה היא שמרכז המנה – הבשר הדקיק, מעט חסר טעם ותמיד יוצא מסטיקי, עד שכמעט בלתי אפשרי לחתוך אותו בלעיסה. כך מצאתי את עצמי נאלץ לדחוף כל פעם פרוסת בשר דקיקה לפה בשלמותה, ותוך כמה ביסים לא מהנים במיוחד, הגעתי למצב שנשארתי עם משהו כמו שליש פיתה שכל מה שנשאר בה זה טחינה ושאר ירקות. עשו לעצמכם טובה ודלגו על המנה הזו כשאתם מגיעים למזנון, כמעט כל האופציות יהיו הרבה יותר טובות.

סטייק מינוט במזנון אבן גבירול

מינוט סטייק : minute steak או אולי בעצם steak me not?

אז כאמור, היו עוד כמה וכמה דברים שאכלתי והיו קרובים מאוד להכנס לנבחרת החודש (וחלקם אף היו מתוכננים להיות בה, אך יצאו לבסוף), החל מארוחה ב'דוק' – המסעדה החדש מבית 'האחים', שהרשימה עם שתי מנות מצויינות: קולרבי מפוחם שעושה לקולורבי מה שאייל שני עשה לכרובית, ומנה של מטפונה טלה (נתח טלה עטוף וקבור בפחם), מלאת טעמים שרוצים לחזור אליהם ; ממש ממול דוק נמצא Red Velvet, מקום קטן שמתמחה בקאפקייקים והצליח להפתיע אותי בענק עם קאפקייק טירמיסו מעולה, שונה לחלוטין משאר הקאפקייקס שאכלתי שם עד לאותו רגע, שהיו בדרך כלל יבשים ומשעממם ; קינוח קרם הקרמל של דה באן, תמיד עושה לי את זה עם רוטב המיסו המפתיע ; 25M הוא המקום החדש של ה'מיט מרקט' וגם הוא מספק שתי מנות טובות ומבטיחות: עראייס – פיתה על הגריל ובתוכה קבב נפלא ומנה של "מינוט סטייק" שבניגוד למזנון, מראה איך באמת צריך עושים את זה, עם בשר נפלא שמקבל את קדמת הבמה ; אפשר להזכיר גם את השקשוקה הירוקה של חנדל'ה, מקום שהוא בית קפה-מסעדה בגבעת חן, אבל שם ללא ספק נגמרת הרשימה להפעם.

פורסם בקטגוריה כללי, נבחרת החודש, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

3 תגובות על נבחרת החודש – יוני

  1. מאת ERWIN‏:

    עושה חשק ללכת בעיקבותך.

  2. מאת עידו‏:

    פתחת לי את התאבון

  3. מאת Yarden Jacobson‏:

    אם אהבת את הפיצה – בפעם הבאה בלונדון תבדוק את ה Salsiccia e Friarielli של pizza pilgrims
    (http://pizzapilgrims.co.uk/)
    גרסה דומה יחסית ( פיצה לבנה , נקניק חזיר עם שומר , ברוקולי בר ופרמזן ) אבל טעימה באופן יוצא דופן ( עם בצק נפוליטני מעולה ).