לקראת תערוכת Beers 2013 שתערך ב8-9 בינואר בהיכל נוקיה (כניסה לקהל הרחב בין השעות 17:00 – 23:00), הוזמנתי לאירוע טעימות קטן ממגוון בירות הבוטיק הישראליות. הטעימות הונחו על ידי רותם, שבין שאר עיסוקיו הקשורים בבירה, הוא מבעלי הביר-מרקט הנפלא שבשוק נפל יפו. לפניכם הרשמים, שכוללים גם את התרשמות הצד הנשי, המוגשת לכם בחסות החברה שלי, שהצטרפה לטעימות. הפירוט יוצג בצורת "הוא והיא" לדיעה הפרטית שלנו על כל בירה. בשל כמות הבירות שנדגמו, לא הארכנו (יותר מידיי) בפירוט.
שני דברים שחשוב להדגיש: כידוע, בבירה לכל אחד יש את סוגי הבירה המועדפים עליו, כך שיש לראות בהמלצות שלנו כהמלצות בלבד. בנוסף, בבירות בוטיק ייתכנו הבדלים משמעותיים בין ייצור לייצור, ככל שהמבשלה יותר קטנה, כך הסיכוי להבדלים גדל.
ראשונה, טעמנו את הבלגית הכהה, של בירל'ה (6.2%), שמיוצרת בייצור ביתי ואינה מוגדרת אפילו כמבשלת בוטיק עקב מגבלות כמות הייצור שלה.
הוא: בירה חסרת קצף ודלת גזים, תחושה קצת כמו של סירופ בפה, טעם קצת מעושן שנע בין מתוק למר. אולי משהו התפקשש עם הבקבוק הספציפי.
היא: קצת מתקתקה, מאוד קלה לשתייה. כיפית, לא מרגישה חזקה. קצת כמו מיץ מריר מתוק, בלי הרבה גזים.
חיטה, של משיח(5.4%), בירת חיטה לא מסוננת שעברה תסיסה שנייה בבקבוק.
הוא: קצף יפה, בירה חמצמצה ומרעננת, גוף קל וארומת בננה שאופיינית לבירות החיטה.
היא: מאוד עוקצנית בפה, קלילה ומרגישה קצת כמו לאגר מתקתקה עם חמצמצות פירותית.
חיטה, של מבשלת שפירא (5.2%), בירת חיטה בסגנון בווארי, מעוננת.
הוא: קצף מרשים, מעקצצת את הלשון, מעט כבדה. הטעם קצת יותר מידיי מר, הגרסא הפחות מוצלחת ממבשלת שפירא המצויינת.
היא: בעלת ריח יותר מריר וחזק מהקודמות, מרה ובעלת טעם לוואי חזק. עוקצנית בפה. בכלל לא אהבתי, אולי כי אני לא אוהבת בירות חיטה קלאסיות.
'החיטה המחוצפת', מבשלת רונן (6.1%), בסגנון בירת חיטה כהה, לא מסוננת וללא חומרים משמרים.
הוא: בירה בצבע כהה ויפה עם קצף מושלם, מתובלת, לימונית, מרירה ומעט יבשה בלשון. מאוד מאוד מוצלחת, הבירה הטובה ביותר במהלך הטעימות.
היא: לא ציפיתי, אבל דווקא טעימה. מרירה, מאוד מיוחדת, טעם לא רגיל לבירה, טעם של הרבה תבלינים ורמז של לימון. קצת מוגזת, מאוד כייפית ונחמדה. חוויה שונה ומפתיעה.
סייזון, של מבשלת גליל (7%), בירה בסגנון בלגה-צרפתי, יוצרה במיוחד לתערוכה.
הוא: צבע יפה, מעט קצף, ריח בולט של כשות. מרעננת ובעלת גוף נעים בפה, אך הטעם מעט פלסטיקי.
היא: ריח מתוק וטוב, כמו של ממתק, גם הטעם מתוק ושונה מהרגיל, קצת קשה להשוות אותה למשהו אחר, היא לא כל כך טעימה לי, הטעם הראשוני לא טוב אבל אחר כך היא נהיית בסדר, עם סיומת מרירה. בירה מוזרה.
אש, של מבשלת הדובים (4.7%), בירה שיוצרה במסגרת סדרת "1 בחודש" של המבשלה, בירה ניסיונית המשלבת פלפל שאטה בתהליך התסיסה.
הוא: צבע בהיר, קצף טוב, ארומות של פומלה וליצ'י. מעקצצת על הלשון, סיומת חריפה שאולי לא תתאים לרגישים לחריף על אף שהיא לא מאוד חריפה, אבל אוהבי החריף יהנו ממנו מאוד. בירה כייפית בעלת גוף קליל באופן מפתיע.
היא: ריחות מוזרים, אבל דיי נעימים של פירות וליצ'י. הטעם מאוד עוקצני, חריף, מעקצץ בגרון ומשאיר טעם לוואי חריף במשך זמן. מיוחד לחובבי החריף, אני אישית לא אהבתי, חריפה ומרגישה חזקה מידיי.
Ace IPA, של מבשלת קלרה (6%), הטוויסט של המבשלה לסגנון ה-Indian Pale Ale האנגלי, ע"י שימוש בכשות מזן יפני בשם סוראצ'י אייס שנותן לה את שמה.
הוא: קצף וגוף נעימים, ריח חמצמץ בטעמים פרחוניים/הדריים. מתחילה מר ומסתיימת בטעם מתוק ומאוד מיוחד, קצת דובשני. טעימה ומפתיעה.
היא: ריח של חמאת למון גראס, ארומת לימון, ריח נעים ומתוק. טעם טיפה עוקצני, מתוק, חביב, מיוחד. מרגישים את הלימון בעדינות. טעמים אסייאתים שקשה לשים עליהם את האצבע, קלה לשתייה ומיוחדת.
מיידן (5.2%), בירה המיועדת לנמנעים מגלוטן, עשויה מכוסמת וקינואה, בתהליך ייצור מיוחד.
הוא: בירה קלילה, חמצמה והדרית. דיי קרובה בטעמה וסגנונה לבירה רגילה מסוג IPA.
היא: טעם מתקתק ומריר קצת, טעם פירותי של פירות הדר, ריח מתוק, מאוד מפתיע. טעם של בירה, שטוחה, לא משהו שהייתי מזמינה, בגלל המרירות. לא הייתה טעימה אבל הפתיעה.
דאבל בוק, של בזלת (8%), בירת לאגר כהה טרייה וחזקה, זכתה לאחרונה במקום השני בתחרות שנערכה בגרמניה, בירת הדאבל בוק.
הוא: בירה כהה עם קצף יפה ונעים, מרירה-מתוקה עם טעמים מודגשים של כרמל וקפה עם סיומת שוקולדית. גוף מאוד עשיר, דיי כבדה.
היא: טעם של קפה ושוקולד, דומה לשאר הבירות בסגנון, זה לא הטעם שלי. בעלת צבע כהה. יש לה מרירות למרות המתיקות מהשוקולד, חביבה ולא רעה, אבל כבדה והייתי מתקשה לסיים בקבוק שלה.
מגמה חורפית, מבשלת הצפון (6.8%), בירת פורטר מחוזקת (סטאטוס).
הוא: בירה מאוד כהה, קצף יפה מתוקה-חמוצה עם טעמים מעניים. טעמים של קקאו וקפה הם סיומת שמזכירה חמיצות של אספרסו. חביבה ובעלת מרקם חלק.
היא: טעם של קפה מאוד מריר מבחינתי, חמוץ קצת, מרגישה לי חזקה מאוד. לא טעם של בירה, מרגישה כמו ליקר עם גזים, חזק מאוד וחמוץ מידיי.
מידנייט סטאוט, מבשלת דנסינג קאמל (5%), סטאטוס של המבשלה שהתחילה את טרנד מבשלות הבוטיק.
הוא: שחורה ונראית כאילו מזגו לנו אספרסו במקום בירה, גם הקצף שלה דומה לזה של אספרסו. מרה מאוד, הגזה עדינה, קצת יותר מרה מגינס. בעלת טעמי קפה מודגשים.
היא: בירה חזקה, מרה מאוד, עם חזק של קפה, מאוד סטאוטית, לחובבי הסגנון זה יהיה טעים. רמז קטן למתקתקות סילאנית בטעם.
8.8, של מבשלת ג'מס (8.8%), בירה בסגנון אייל בלגי.
הוא: בעלת ריח לא מאוד נעים, קצת כמו של גרגירי חומוס, הטעם דווקא מתקתק והדרי, גום נעים וקצת כבד. קצף דליל. טעם קצת תפוזי. קצת איכזבה אותי בטעמה לעומת מה שזכור לי ששתיתי מחבית במשלה עצמה.
היא: לא הטעם שלי בכלל, חמצמצות, פירותי מוזר, מרגיש קצת חיטתי, ריח מוזר של קטניות, טעם מאוד ספציפי שלא דומה לשום דבר.
פאבו טריפל, של מבשלת פאבו (9%), בירה בסגנון "בלגי-אמריקאי" – גוף ואחוזי אלכוהול בלגיים וכשות אמריקאי.
הוא: הקצף נעלם מהר, בירה בעלת צבע ענברי עמוק, מתוקה וכרמלת. אפילו מתוקה מאוד. קצת כבדה, אבל מרעננת. אייל בלגי טיפוסי.
היא: ריח פירותי נחמד, מאוד מתוקה, טעם של פירות אדומים, דומה קצת לבגליות בסגנון. מאוד חזקה, מרגישים את האלכוהול. מתוקה אפילו קצת באופן מחליא. לא אהבתי.
קסטיל רוז', בירה מנזרים בלגית (8%). בירת אייל חזקה, מבוססת על הבירה הכהה של המבשלה (קסטיל ברון) אליה מוסיפים דובדבנים חמוצים לתקופת התסיסה.
הוא: בירה אדומה ומתוקה, עם קצף אדמדם. ריח של מיץ פטל, וטעם של מיץ דבדבנים מוגז. קצת בירה לבחורות שלא אוהבות בירה.
היא: מריחה כמו דבדבנים, מזכירה דבדבן גומי טבול באלכוהול, אולי בנות שלא אוהבות בירה יאהבו, כמו מיץ דבדבנים עם גזים ואלכוהול, חמצמץ קצת. לא מזכיר בירה בכלל.
כמו שניתן להבין, המנצחות הגדולות הן "החיטה המחוצפת" של רונן, ו"Ace IPA" של קלרה. שנינו אהבנו מאוד את שתיהן.
אני גם אהבתי את "אש" של הדובים. ו"בזלת דאבל בוק" של בזלת הגולן תתאים גם מוצלחת למדיי.
את אלו כבר טעמת?
אין פוסטים קשורים.
בזלת – הבירה שלי. כתבה מעולה!!!!
תודה רבה!
ממליץ לך לנסות את "עוג" העונתית החדשה של בזלת. מדהימה
חבל שטעמתם את החיטה של שפירא ולא את הפייל אייל או הסטאוט שלהם שהן פשוט מצויינות. מבשלה שעושה כבוד לירושלים (מלבד האורז בפיתה).
אני מסכים, אבל לא אנחנו החלטנו על הטעימות.
אם זה היה תלוי בי, הייתי טועם דווקא את הווינטר ג'ק שלהם… זו עם הבקבוק הסגול, מכיר? היא מצויינת!