קפץ לבקר | Vong – כשאין אהבה במטבח‎

(סדרת ביקורות של כתב אורח בפינה חדשה שנקראת, "קפץ לבקר". כמובן, כמו כל ביקורת באתר, שולמה מהכיס הפרטי)
יום שלישי, כבר בבוקר התרגשות, יום של לימודים במכינה לאדריכלות, יום מלא כיף ובעיקר מלא באווירה תל אביבית. צהריים, נגמר לו עוד שיעור מלא כיף בסטודיו, אני בדרך לסיבוב ברוטשילד וכמו תמיד, רעב וצריך לזלול!
לאחר התלבטויות רבות בין מקומות מוכרים ואהובים במיוחד, לבין המקומות החדשים שצמחו להם באיזור (שפורח לאחרונה והוא בין המעניינים ביותר בארץ מבחינה קולינרית) ועקב היותי חובב מטבח אסייאתי ובכללי בעל חשק לטעום טעמים ומטבחים חדשים, החלטתי להכנס לVong, הוייאטנמית החדשה.

עוד לא יצא לי לחוות מטבח שמתיימר להיות רק וייטנאמי ושמעתי רבות על מרק הפו (מרק וייטנאמי מסורתי, על בסיס ציר בקר, מתובל עם טעמים ארומטיים חזקים, נתחים של בשר/עוף, אטריות אורז ארוכות ואת הטאצ' הסופי כל אחד נותן לעצמו בעזרת לימון ועשבים ארומטיים טריים).
המקום, שנמצא בקצה היותר תוסס של הרחוב, בצמוד לרוסטיקו האיטלקית, לא גדול ומשדר אווירה נעימה ורגועה בעזרת הרבה עץ וצבעים בטונים אחידים. הרבה ציורי קיר מגניבים מקשטים את הקירות ומאחורי הבר המטבח פתוח, דבר שאני מאוד אוהב (אך כאן התגלה כחיסרון, לדעתי).
לאחר שהמארחת הושיבה אותי על הבר, חיכיתי להתייחסות מהברמן, שפנה אליי לבסוף לאחר 10 דקות שניצלתי לחקר התפריט ושאל אם אני מתכוון להשאר.
איזו שאלה מטופשת.

בעזרת הברמן הלכתי על 2 מנות שלטענתו מאוד אופייניות למקום ולמטבח הווייטנאמי.
בנוסף, קערה קטנה עם סלט הונחה מולי, ״שיהיה לך מה ללעוס עד האוכל״ – אמר הברמן. ששאלתי אותו מה זה, הוא לא הכי ידע ואמר ש״זה כזה ירקות כזה, מה שרואים״. אני יכול להגיד לכם שזה היה ג'וליאן של כרוב וגזר עם שומשום, ורוטב שהוא לא יותר מקצת חומץ אורז, אולי קצת נאם-פלה (רוטב דגים אסייאתי). עוד אני יכול להגיד, בגלל שישבתי על הבר, ראיתי שיש המון סלטים כאלו מוכנים שעומדים בחוץ הרבה הרבה זמן, ככה שכל הרוטב, אם אפשר לקרוא לו ככה, הוא למטה ולכל העסק יש טעם של כלום ושום דבר, שבסוף יש שלולית חמוצה (ואפילו לא התחלתי לדבר על העניין הבריאותי והלא-טרי של הסלטים שעומדים בחוץ ומחכים).
האוכל הגיע,

Bean – Mi Salad (מחיר: 28 שקלים)
נתחי עוף צרובים, אפונת שלג, בייבי תרד, רצועות סלרי צעיר, בצל ירוק, כוסברה, שום טרי על מצע אטריות שעועית. ברוטב צ'או-צ'או (צ'ילי-שום-פו).
כמות יפה יחסית למחיר, רק להבדיל מהסלט הראשון שהיה חסר טעם, כאן היה קצת יותר מדי טעם. חמוץ-מלוח לא מיוחד מדי, לאטריות השעועית לא היה טעם כלל והמרקם שלהם היה כאילו חסר להם עוד איזה דקה של השרייה במים והעוף היה לבן ויבש. בעזרת הסרריצ׳ה (רוטב אסיאתי חריף) שקיבלתי כשביקשתי את המנות יותר חריפות, הצלחתי לחבר את המנה ולהציל את כבודה.

סלט עוף ב וונג

סלט עוף : עודף מליחות וחמיצות.

Pho Ga (מחיר: 26 שקלים לגרסא הקטנה)
מרק וייטנאמי ארומטי מסורתי: רצועות חזה עוף, אטריות אורז, נבטים, בצל יבש, בצל ירוק ופלפל שחור לצד צלחת עשבי תיבול: כוסברה, נבטים צ'ילי, לימון, בזיליקום ונענע.
גרסא בהחלט לא גדולה וחסרת כל טעם, אכזבה גדולה ממרק הפו ששמעתי עליו כל כך הרבה, חייב חוויה מתקנת ודחוף.
הציר, שום בקר ושום נעליים, היה מים, גם בצבע וגם בטעם. לאטריות האורז היה טעם של בלי-טעם, והעוף, היה אותו עוף יבש שהונח לי על הסלט. התחלתי לפי ההוראות להוסיף את כל עשביהתיבול, החריף, האקסטרא חריף שביקשתי, הסרריצ׳ה והלימון וגם אז היה טעם מינורי כל כך, שחשבתי אפילו לא לסיים את המנה, אבל שאני רעב אני רעב, וזה לא היה לא טעים, פשוט בלי טעם. הייתי מנומס וסיימתי, הערתי לברמן על חוסר הטעם והעומק ציר הבקר, לא הייתה תגובה.

Pho Ga וונג

"פו גה" : ביצוע כושל ומיימי למרק הוייאטנאמי

בעודי יושב וחושב על המקום, מסתכל על הברמן, המלצריות, המטבח הפתוח ועל המנות שמולי, אני מבין, כל מה שחסר כאן זאת אהבה, התשוקה לאוכל, לחומרי הגלם, לרצון לגרום לאנשים לשמוח מול קערת מרק או אטריות בשעת צהריים. רואים את זה במטבח, הלא שמח, עם עובדים ממש לא וייאטנמים, חסרי ניסיון או אפילו חיוך על הפנים, על הברמן שאמנם נחמד מאוד אבל לא בדיוק יודע מה הוא מגיש. כי זה לא שמשהו מגעיל כאן, פשוט חסר טעם, ושחסר טעם, המקור לבעיה הוא המטבח.
אחרי שדיברתי קצת עם הברמן הוא פינק אותי בצייסר קטן של יין שזיפים, שהיה נקודת האור בארוחה.

הארוחה הסתכמה ב55 ש"ח, כולל טיפ (אין תפריט עסקי, אבל בצהריים יש 10% הנחה על כל התפריט).
התאכזבתי קלות אבל מיד דאגתי לשפר את מצב רוחי והלכתי לקנח בגלידה טובה בלג׳נדה במעלה הרחוב (מומלץ מאוד).

ציון במדד זללן:
כללי – 2.5/5
(מקום- 2.5, תפריט- 3.5, אוכל-1, בריאות-3.5, תמורה-2)

עד הפעם הבאה, זללן 🙂

וונג (Vong), שדרות רוטשילד 15, תל אביב
טלפון: 03-6337171
שעות פעילות: כל השבוע 12:00 – 00:30

פורסם בקטגוריה כללי, קפץ לבקר, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

8 תגובות על קפץ לבקר | Vong – כשאין אהבה במטבח‎

  1. מאת איבי‏:

    הייתי שם עם חברות, היה בינוני ומטה.
    היינו בשעה שהיינו לבד במסעדה ובאיזשהו שלב הגיע זוג.
    השרות היה איטי, מבולבל ולא ממש מכיר את התפריט.
    אני חושבת שייקח זמן עד שאחזור אם בכלל.

  2. מאת erwin pridan‏:

    בפרפראזה – אוכל עושים באהבה, או שלא עושים בכלל.

  3. מאת איתן‏:

    אכלת ב 55 שח ועוד יש לך חוצפה לבקר מסעדה??!! שברת שיא עולם גינס בעלות ארוחה לביקורת נו תגיד שלא , בטח גדלת על שוקולד השחר ופרוסה עם ביצה ואל תעיז לסנן את התגובה תהיה פייר

  4. מאת ko‏:

    אני אוכל שם הרבה (היינו שם לפחות 20 פעם), האוכל מעולה, לא היה פעם אחת שהייתה לנו איזו שהיא תלונה על מנה.

    המרק מעולה, חסר טעם כנראה שלא הוספת את כל עשבי התיבול שמגיעים בצד

    הבאן (לחמניה מאודה) שלהם לא פחות מגאוני

    השרימפס בבאק צוי – מעולה

    וכל הסלטים שלהם שטעמתי (כולל זה מהביקורת) מצוינים.

    אתה הייתה שם בתחילת 2013, אני פעם ראשונה הייתי שם באוגוסט 2013, אז אולי הם השתפרו, בכל מקרה זה לאחרונה המסעדה האהובה עלי, כמו כן כבר ישבתי שם עם ההורים שלי, ועם כמה חברים אחרים וכולם אהבו (ולא אני לא עובד שם, או מכיר את הבעלים)…

    ולא פחות חשוב, ישבנו שם 4 אנשים, הזמנו מגוון מאוד גדול של מנות ויצאנו ב400 ש"ח כולל טיפ (ללא שתייה, או קינוח – הקינוחים שלהם די בינוניים, אכן עדיף גלידה בלג'נידה כמו שכתבת )

    • מאת אורן אסיף‏:

      האמת היא ששמעתי הרבה דברים טובים בחודשים האחרונים בנוגע לוונג ואולי באמת שווה לי ללכת לאכול שם בהזדמנות. את הביקורת הזו כתב רזי ברווזי ששימש כמבקר אורח בבלוג, אני אעביר גם לו את המסר שכדאי לו לנסות שוב 😉