קונטיינר – כשהשמש שוקעת בנמל יפו

זה לא סוד שבחודשים האחרונים יפו מתפתחת ללא היכר בכל הקשור לעולם הקולינריה, מסעדות נפתחות על ימין ועל שמאל (וכמו שמכתיבים החוקים בארצנו, כנראה שבעוד כמה חודשים גם כמה מהן ייסגרו). שוק הנמל נפתח בשבוע האחרון, והנמל באופן כללי הולך ופורח בשנה האחרונה.
את תחילת העידן החדש של נמל יפו, פתחה מסעדת הקונטיינר לפני שנתיים וחצי כמעט, וזכתה למחמאות ופירגון.

הקונטיינר נמצאת כבר זמן רב ברשימת "מסעדות שצריך לבקר", רשימה שרק הולכת וגדלה. גם הפעם, ההזדמנות הטובה ללכת לקונטיינר הגיעה בדמות קופון הנחה מאחד מאתרי הקופונים. כך מצאנו את עצמנו, חברתי ואני, בנמל יפו המתפתח בשעות הצהריים המאוחרות עושים דרכנו לעבר "מחסן 2", ההאנגר בו נמצאת המסעדה.

האמת היא שהכתובת "מחסן 2", בהחלט מתאימה לקונטיינר, שמעוצבת בסגנון פשוט ביותר, עד שנראה כאילו עשו שינויים מינימאליסטיים בעיצוב, אם כי אולי זו הייתה כוונת המעצב, ולדעתי האישית יש בסגנון הזה משהו יפה שגם הולם את הפשטות שבשם "הקונטיינר". התקרה הגבוהה חושפת את יסודות הגג, וממנה יורדת מנורות התלויות על חוטים ארוכים, הקירות מתקלפים בחלקם וחושפים עוד משלד המבנה. בר גדול מתפרס עד מרכז החלל ומאחוריו מטבח פתוח, ובאחת מפינות המסעדה יש גם רחבה המוקדשת להופעות מוזיקליות. השולחנות והכסאות פשוטים למראה, שולחנות עץ וכסאות מתכת לרוב, ומספר שולחנות שבוניים מעל בסיס של רפסודות עץ (כמו אלו של ל"ג בעומר). פשטות – כבר אמרתי. יש לזה קטע, אבל עושה רושם שבמקרים מסויימים זה בא על חשבון נוחות הישיבה. על הקירות, מוצגות תמונות שהן חלק מגלריות שמתחלפות אחת לתקופה, ובביקורנו איכלסו את הקירות ציורים של דמויות קצת גותיות ומלנכוליות.
הקיר הפונה לים, ממנו גם נכנסים למסעדה, מורכב מהמון דלתות זכוכית שנשארות פתוחות לרוב, וחושפות את נוף הסירות העוגנות בנמל. מחוץ למסעדה, מלבד עוד שולחנות ישיבה, יש בר מלבני וסביבו עוד כמות נכבדה של מקומות ישיבה, שבערב כנראה מאוכלס ע"י מי שמעוניין בארוחה קטנה מלווהה בכמה צ'ייסרים.

הגענו בסביבות ארבע בצהריים למסעדה ריקה (דיי לגיטימי בשעה שכזו) בחרנו לשבת על הבר הפנימי, קיבלנו תפריטים מהברמן וכששאלנו להמלצות התבשרנו שהמסעדה ידועה בעיקר במאכלי הים שלה. סקרנו את התפריט, שמציע מבחר נאה של מנות שונות בסגנונות שונים, אך בלטו בהעדרן מנות שרימפס, התבשרנו שהמנה היחידה שכוללת שרימפס היא זו של פטוצ'יני פירות ים ועגבניות. החלטנו על מנה ראשונה אחת ושתי מנות עיקריות.

בנתיים, לאחר הזמנת האוכל והשתייה (חצי ליטר פאולנר לי, ופפסי מקס ליפה), הוגש לנו לחם הבית על חשבון הבית, או כמו שמגדירים את זה בקונטיינר – באהבה. הלחם מגיע עם חמאה רכה וטובה, שמן זית עם חומץ בלסמי ופנכת זייתים דפוקים מרירים ומספקים. על פי התפריט, הלחם נאפה במקום, אך לא הייתה לכך כל עדות מטעמו ואיכותו. הוא היה לא טרי, חסר טעם ובצקי ודרש לעיסה ממושכת ומעייפת. האמת היא שהייתי מעדיף לשלם מחיר רגיל (או יותר נכון – מופקע) לסלסלת לחם ולקבל משהו נורמלי, מאשר את זה בחינם.

שווה את מה שהוא עולה - כלום

לחם הבית : אם זה הלחם שמקבלים במסעדות בחינם, אני מעדיף כבר לשלם על שלי

כאן בדרך כלל מגיע השלב בביקורת שבו אני מפרט על המנות הראשונות ולאחר מכן עובר לעיקריות. לצערי הרב זה לא המצב הפעם, כי הברמן הגיע אלינו עם שלוש המנות שהזמנו, בבת אחת. אציין כבר עכשיו שבאופן כללי השירות של הברמן היה מאוד מוזר וקיבלנו את ההרגשה שהוא חדש בתפקיד ואולי אפילו עובד פעם ראשונה במסעדה באופן כללי. בנוסף, הוא בלט בחוסר זמינותו למרות שהיינו היחידים על הבר.

את תשומת ליבי תפסה מיד מנת ריזוטו סלמון, אספרגוס, לימון ופרמז'ן רג'יאנו, שנראתה שונה מכפי שדמיינתי אותה. בעוד חשבתי שהריזוטו יכיל חתיכות סלמון ואספרגוס, מעל הריזוטו הנקי נח לו נתח סלמון דקיק עם חצי אפסרגוס מעליו. הבעיה היותר גדולה, התגלתה בטעימה ראשונה מהמנה, כשברגע הראשון שהריזוטו נגע בלשון היה טעם דומיננטי מאוד של אניס שהאפיל על כל טעם אחר. אני והחברה החלפנו מבטים משתהים וביקשנו לראות את התפריט כדי לוודא שלא פיספסנו משהו. לאחר שווידאנו שבתפריט אין שום אזכור לאניס, שחברתי לא אוהבת, ובאופן כללי גם ככה נוכח במנה בכמות מוגזמת, פנינו לברמן והעלנו בפניו את הנושא, הוא הלך לברר את העניין ולאחר מכן הציע לנו להחליף את המנה, כמובן שלא היססנו. אוסיף גם שהסלמון היה יבש ומלוח מידיי.

חזר כלעומת שבה

ריזוטו סלמון : לעשות הכל הפוך, מצא את עצמו בחזרה במטבח ומשם בתקווה לפח

אם מנת הריזוטו לא כל-כך תאמה לתיאורה בתפריט, זה כלום לעומת מנת קלאמרי על הגריל, עדשים שחורות, שעועית לבנה ושחורה, גרגירי חומוס ופול ירוק. המנה נראתה כאילו הגיעה אלינו מקונטיינר בעולם מקביל, היות והדבר היחידי שהיה משותף למנה המתוארת מהתפריט ולמנה שקיבלנו היה הקלמארי. במחבת מתכת היה מעין סינייה קלמארי (תבשיל קלמארי עם טחינה בתנור) עם חתיכות של קישואים ובצלים. אם תהיתם – לא מדובר על מנה אחרת מהתפריט, אלא על שינוי דרסטי שנעשה במנה שהזמנו מבלי שאף אחד יציין זאת בפנינו בעת ההזמנה. המנה הייתה דיי טובה אז המשכנו לאכול ממנה. אבל יש פה בעיה גדולה שמצביעה על חוסר מקצועיות, לא אמורים לקרות דברים כאלו במסעדה שמכבדת את עצמה. בכל מקרה, הקלמרי היו איכותיים והשתלבו באופן מפתיע עם הטחינה כמו גם עם הבצל והקישוא. אך אחרי כמה ביסים היא הפכה להיות משעממת דיי מהר.

כל מה שלא היה רשום בתפריט...

"קלמארי על הגריל" : כל קשר בין המנה שהוגשה לנו לבין התיאור שלה בתפריט מקרי בהחלט… אם בכלל קיים קשר

המנה היחידה שקיימה את הכתוב בתפריט בשלב הזה, הייתה סטייק אנד צ'יפס, אנטריקוט משובח עם צ'יפס וחמאת אנשובי. מנה שהזמנו כיוון שלא התחשקה לנו מנת דגים והיא בין מנות הבשר היחידות בתפריט. במבט ראשון הסטייק לא נראה מבטיח בשל צבעו הורדרד-אפרפר, אבל הוא היה בעל טעם עמוק ומפתיע, עשוי במידת עשייה שבין מידיום למידיום-וול תוך ששמר על עסיסיותו. הצ'יפס שהתלווה אליו היה מעט רך ושמנוני, אבל טעים ומספק. לא עשינו שימוש רב בחמאת האנשובי שהתלוותה בקערית קטנה, שהוסיפה לסטייק מימד מעניין של מליחות, אבל העדפנו לאכול אותו כפי שהוא.

סטייק אנד צ'יפס : אל תסתכלו בקנקנן, הוא דווקא היה מוצלח למרות מראהו החיוור

לאחר מכן, המתנו למנה שהזמנו במקום מנת הריזוטו, פטוצ'יני תוצרת בית, ראגו פירות ים עשיר, ציר סרטנים כחולים ועגבניות. שהגיעה מספר דקות אחרי שסיימנו את המנות האחרות. האמת היא שבשלב זה כבר היה חשש שגם המנה הזו תאכזב, אבל ציפתה לנו הפתעה גדולה כיוון שהייתה לא פחות ממעולה. הפטוצ'יני היה אל דנטה, וכמות נדיבה למדיי של שרימפס קטנים, קלמארי וראשי קלמארי בלטה מכל עבר. הרוטב היה בדיוק בכמות הרצויה, כך שתיבל את המנה בטעמם המתקתק של הסרטנים והחמצמץ של העגבניות. נהננו מכל ביס במנה הזאת, שאני יכול להגיד באופן משמעי שהיא פסטת פירות הים הטובה שאכלתי בשנה האחרונה.

פטוצ'יני פירות ים בקונטיינר

פטוצ'יני ראגו פירות ים : פסטה פירות הים הטובה שיצא לי לאכול בשנה האחרונה

שלב הקינוח הגיע, והאמת היא שכבר ידענו מה ניקח, אחרי שכמה חודשים קודם התיישבנו לקינוח בקונטיינר בשעת לילה מאוחרת, אחרי טיול לילי ביפו היפה והרומנטית. באותה הפעם התלבטנו בין שני קינוחים, והיה ברור שניקח הפעם את זה שזנחנו בזמנו. עוגת בוץ – עוגת שוקולד בלגי משובח, ללא גלוטן. מוגשת קרירה לצד כדור סורבה/גלידה. גם הפעם, כששאלנו את הברמן שלנו מה האפשרויות הקיימות לכדור הגלידה, קיבלנו מענה מוזר, הוא הלך לברר עם המטבח וחזר עם תשובה בסגנון: "יש גלידת וניל, וקוקוס ולא יודע מה עוד, הם לא ממש סגורים על עצמם". טוב לדעת שאנחנו בידיים טובות…
הקינוח הגיע לאחר זמן קצר, עם כדור גלידת וניל בתוך קערה קטנה נפרדת. בעוד גלידת הוניל הייתה סתמית, משעממת ולא מאוד איכותית, העוגה התגלתה כפינוק שוקולדי מרוכז, מושחת ומענג. היא הייתה לחה, עשירה וכבדה רק במעט. חבל שהגלידה לא עומדת ברמה של העוגה.

קינוח שלא הצליח לתקן את הטעם הרע

עוגת בוץ : סיום מתוק לארוחה מרירה, וגם זה רק כי הביס האחרון היה מהעוגה ולא מהגלידה

חשבון:
קלמארי: 56 שקלים
סטייק אנד צ'יפס: 98 שקלים
פטוצ'יני פירות ים: 84 שקלים
עוגת בוץ: 39 שקלים
חצי פאולנר: 29 שקלים (בערך)
פפסי מקס: 12 שקלים (בערך)

סה"כ: 318 שקלים לפני טיפ.

לסיכום:
מהביקור הנוכחי בקונטיינר אזכור בעיקר כמה פאשלות שהיו יכולות להמנע אם היינו זוכים לשירות יותר מקצועי, היות והשירות שקיבלנו היה חובבני ברמה שלא זכורה לי כמוהה בעבר. בין אם זה סדר ההגשה של המנות ואם זה בחוסר ההתראה על שינויים בתפריט במנות שהזמנו, ועוד. מעבר לכך שבתור לקוח (או מבקר מסעדות), העובדה שהברמן שלי חדש בתפקיד לא צריכה לעניין אותי, נראה שיש בעיות גם במטבח לאור מנת הריזוטו שהייתה רצופה בכשלים בכל פרט ופרט. כאמור, היו גם כמה הצלחות בקטגוריית האוכל, אבל אם אין אחידות בתוצרי המטבח, זה לא שווה שום דבר. לטובה אפשר לציין את התמחור של התפריט, שהוא הוגן בהחלט, ואת העיצוב שלא התביישו ללכת איתו עד הסוף. האמת היא שיצאנו מהקונטיינר מאוכזבים ולא סביר שנחזור בקרוב, בשל האלטרנטיבות הרבות הקיימות היום באותו איזור, שבחלקן כבר נהננו הרבה יותר.

ציון במדד אורן (להסבר על המדד): 5.7 מתוך 10
במשפט אחד: אולי עם שירות יותר נורמלי, היינו יוצאים בהרגשה קצת אחרת.
קונטיינר, "מחסן"/האנגר 2, נמל יפו.
טלפון: 03-6836321
שעות פעילות:
א' – ה': 12:00 – אחרון הלקוחות
ו' – ש': 10:00 – אחרון הלקוחות

אתר המסעדה: http://www.container.org.il/

פורסם בקטגוריה ביקורת מסעדות, כללי, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

7 תגובות על קונטיינר – כשהשמש שוקעת בנמל יפו

  1. מאת סהר‏:

    ביקורת מסעדה גרועה במיוחד !!! : אתמול בערב יצאנו 3 אנשים, לאכול במסעדת ה Container בנמל יפו. הגענו באזור 20:20 וישבנו בבר בחוץ כיוון שלא היו שולחנות פנויים בחוץ ובפנים היה ריק לגמרי.
    לאחר כ-20 דקות הברמן הואיל להסתובב אלינו ולקחת הזמנה. הזמנו מנות ראשונות ועיקרית אחת. לאחר כ-20 דקות נוספות (אחרי שהצלחנו לעורר את תשומת ליבו של הברמן בנפנופי ידיים וצעקות) הזמנו עוד עיקרית, וכשהגיעו המנות הראשונות וראינו שגודלן לא משהו, הזמנו עיקרית שלישית. כעבור עוד כחצי שעה הגיעה העיקרית הראשונה שהוזמנה.
    בינתיים התפנה שולחן בחוץ, אז עקב השירות המזעזע ביקשנו לעבור. וידאנו גם עם הברמן וגם עם המארחת ועוד מישהו שמעבירים לנו את 2 המנות שנותרו לשולחן. באזור 22:00 פניתי למלצרית בשולחן ושאלתי אותה האם יכול להיות שהברמן בכלל לא הזמין לנו את ההזמנות ? היא הגיבה בפרצוף של "סביר להניח" ואכן בדקה ואמרה שלא מחכים לנו עוד הזמנות.
    כמובן שביקשנו חשבון (שהגיע דיי מהר בצורה מאוד מפתיעה) והלכנו. כל המקרה לא זכה לשום התייחסות מהצוות מה שגם שלפני זה, כשניסיתי לדבר עם האחראי משמרת, אף אחד לא הסכים להפנות אותי אליו – והתגובה שקיבלתי על המקרה ממי ששאלתי הייתה " למה לא ביררתם מה קורה אחרי רבע שעה ?"…
    כמובן שלאחר שכתבנו להם בעמוד הפייסבוק תגובתנו הורדה ואנחנו נחסמנו מהעמוד שלהם

    • מאת אורן אסיף‏:

      לרגע אחד זה נראה בשורה הראשונה כאילו אתה חושב שהביקורת עצמה לא בסדר, אבל נראה שחוויתם את אותו שירות בעייתי

  2. מאת ארבע חברים‏:

    היה גרוע.
    החצייל הוחזר והסבירו לנו שהוא מקולקל.
    הסלט כרובית היה נורא ולא נאכל.
    הלחם סביר אבל מתברר שחייבו 19.שח עליהם כמובן ללא לשאול אותנו.
    מתוך ארבעה , שתיים חלו במקום ולי היה התענוג למחרת בבוקר.
    פילה מוסר 119.שח
    קלמרי צמיגי לא אכיל
    סהכ 4 אנשים 540 שח
    מאד לא ממליץ

  3. מאת ארבע חברים‏:

    היה גרוע.
    החצייל הוחזר והסבירו לנו שהוא מקולקל.
    הסלט כרובית היה נורא ולא נאכל.
    הלחם סביר אבל מתברר שחייבו 19.שח עליהם כמובן ללא לשאול אותנו.
    מתוך ארבעה , שתיים חלו במקום ולי היה התענוג למחרת בבוקר.
    פילה מוסר 119.שח
    קלמרי צמיגי לא אכיל
    סהכ 4 אנשים 540 שח
    מאד לא ממליץ

  4. מאת אנג׳י‏:

    גם אני מצטרפת לביקורת לגבי השירות. לא תמצאו כאן שירות אדיב או שירותי.
    הגענו ביום שישי ב12 בזמן שהתפריט של הבוקר עדיין רץ וכשביררנו לגבי התפריט הרגיל נאמר לנו שזה אפשרי רק בעוד רבע שעה ועל סמך כך החלטנו להישאר. לאחר רבע ניסינו להזמין שוב מהתפריט הרגיל והמלצרית הפעם קראה לאחראי שהפעם אמר שצריך לחכות עד שהאנשים יפסיקו להזמין מתפריט הבוקר והפעם אמר לחכות עוד עשר דקות כמובן בלי הבטחות ובלי התחשבות בעובדה שכבר חיכינו לפני כן ושהלקוח בא ראשון. קיבלנו תגובה והתייחסות על הפנים מקום כזה בחו״ל לא היה שורד עם שירות כזה ויחס כזה ללקוחות שלו .

    • מאת בולסי שקמים‏:

      יש להחליף ההנהלה, רצוי שעה אחת קודם, כי אחרת יהיה מאוחר מדי.
      קשה עד בלתי אפשרי לתקן מוניטין עד כדי כך שלללילללי.

  5. מאת אילן‏:

    אחת המסעדות הגרועות שביקרתי בהן לאחרונה, בהשוואה למחיר החווויה הכוללת אוכל בינוני ויקר, מלצרים (התחלפו כל הזמן), זעופים, לכלוך רעש.
    חוויה מתסכלת, לערב שישי מול הים ויפו.
    דרוש שיפור מיידי