שבועיים של רגיעה לפני המבחן האחרון של הסמסטר, זה פרק זמן שמאפשר להחזיר את הבלוג לחיים אחרי תקופה ארוכה ולחוצה. זה לא שהפסקתי לאכול במסעדות, חשבון האינסטגרם שלי יעיד על כך, אבל היעדר הזמן הקשה על מלאכת כתיבת הביקורות הארוכות (לפדנטיות יש מחיר). ואם בדברים ארוכים עסקינן, אולי שווה להתעכב על "לה רפובליקה די רונימוטי", שעד שתספיקו להגיד את השם של המסעדה הזו 3 פעמים, כנראה תוכלו לסיים לאכול בה ארוחה עסקית כמו זו שאני אכלתי… להמשיך לקרוא ←

עוד לפני שנפתחה, מסעדת אלבה משכה את תשומת ליבי בשל המיקום שנבחר לה תחת המגדל היוקרתי שנבנה ברחוב אבן גבירול ובשל עיצוב המקום, עם קירות הזכוכית הגבוהים שלה שמשקיפים לרחוב. כל הסיבות האלו, גרמו לי ולחברה שלי להוסיף את אלבה לרשימת המסעדות הבלתי נגמרת שלנו, עוד מאז שחלפנו על פני המסעדה סמוך לפתיחתה. אולי אורך הרשימה הזו מסביר מדוע לא היינו במסעדה עד היום, אבל תרמו לכך גם חוות דעת קיצוניות, בעד ונגד המקום, שגרמו לנו לדחות את ההגעה. מעבר זמני לדירה באבן גבירול, הוא זה שגרם לנו לנסות את המסעדה. להמשיך לקרוא ←

אולי זו רק הרגשה אישית שלי, אבל עושה רושם שבשנים האחרונות הסושי הפך להיות אחד המאכלים הלאומיים שלנו. זה כבר הפך לדבר שגרתי, שאנשים מנהלים וויכוחים סוערים על איפה לדעתם נמצא הסושי הכי טוב בארץ, באותה זיקה סנטימנטלית שבעבר הייתה שמורה רק לחומוס. יש מי שמעדיף את הסושי המסורתי, יש שמעדיפים שילובים מערביים מיוחדים או מופרעים. מישהו אחד עשוי להעדיף אינסייד אאוט, אחר יעדיף סאשימי או ניגירי, או "קונוס"… כל כך הרבה אפשרויות. בדבר אחד אין וויכוח בנוגע לסושי – איכות הסושי נקבעת קודם כל לפי איכות הדג וזה בדיוק היתרון ההתחלתי של יאקימונו. להמשיך לקרוא ←

השירות הצבאי שלי נמשך חמש וחצי שנים. למרות שבחודשים הראשונים לשירות ניסיתי להתרגל לאוכל בחדר האוכל של הבסיס בו שירתתי, מצאתי את עצמי מהר מאוד עושה כל שביכולתי כדי לא לאכול שם, בייחוד אחרי תורנות המטבח הראשונה שלי. למזלי הרב שירתתי בבסיס פתוח במרכז הארץ, כך שהיו מספיק אפשרויות ראויות במרחק נסיעה קצרה. היו לא מעט חיילים שנהגו לעשות כמוני, כי גם להם המושג "חדר אוכל" עשה טראומה קלה, אבל אני שמח שזה לא מנע ממני לבקר במסעדת חדר האוכל של עומר מילר. להמשיך לקרוא ←

מתחם שוק הנמל של תל אביב, עבר רענון בתחילת חודש אפריל, כשמסעדת טאפאס בשוק של האחים ירזין נסגרה ובמקומה נפתחה מהר מאוד מסעדה נוספת של השף אייל לביא – רוקח שוק. תפריט המסעדה החדשה של לביא, מושפע בעיקר מהמטבח איטלקי, זאת בניגוד למסעדת רוקח 73 הטובה והיציבה, בה המטבח מאופיין בעיקר בבישול צרפתי ובניגוד לרוקח ים שנפתחה לפני פחות משנה בשוק יפו, שמוגדרת יותר כטאפאס בר ספרדי. להמשיך לקרוא ←

מסעדת דוד ויוסף DOWNTOWN של השפים דודו אלמקייס ויוסי שטרית, אומנם נפתחה רק בפברואר האחרון, אבל לשני השפים יש כבר קילומטראז' מכובד ביחד. הם עבדו יחד במטבח של מסעדת סיטארה במתחם סי אנד סאן, שם דודו תפקד כשף ויוסי שימש כסו שף שלו. לקראת תחילת שנת 2010 עזבו את סיטארה ופתחו יחד מקום קטן ברחוב ירמיהו בשם "דוד ויוסף", שסיפק תפריט שנתן כבוד למטבח הים תיכוני בקונספט של מנות טאפאס במחירים הוגנים. מעולם לא אכלתי בגלגול הקודם של דוד ויוסף, אבל כל פעם שעברתי ליד, המקום הקטן הזה היה מלא אנשים, שידר אווירה שמחה והפיץ ריח משגע שלא יכולתי להתעלם ממנו. כאמור, מאז השתדרגו שני השפים ועברו מהמקום הקטנטן בירמיהו, למסעדה גדולה בעלת שלושה מפלסים ברחוב מונטיפיורי. להמשיך לקרוא ←