החודש הקצר בשנה היה רגוע משמעותית מקודמו, לפחות בכל הקשור לאכילה במסעדות ואופיין בעיקר בחוויות ראשוניות במקומות שנפתחו לאחרונה, או כאלו שסתם לא אכלתי בהם מעולם. נבחרת החודש שלנו הפעם כוללת בין השאר מנה טבעונית גאונית שתתאים גם לאוכלי כל, ראמן שונה מכל מה שהציעו עד עכשיו בארץ וגם טעימה קטנה מתוך ארוחת טעימות נהדרת. זה היה החודש שהיה.

טרטר בקר – אואזיס (69 שקלים)
האמת שהייתה לי התלבטות מאוד גדולה – איזו מבין המנות הראשונות המעולות שאכלתי באואזיס תיכנס לנבחרת. תחילה חשבתי על המולים ברוטב הרומסקו המצויין של השפית רימה אולברה, אך בסופו של דבר הלכתי על המנה הייחודית יותר – טרטר לא קלאסי בעליל. טרטר הבקר של אואזיס לובש חזות יפנית מכף רגל ועד ראש, בזכות השילוב של פריחת הדובדבן הכבושה (המיובאת מיפן), ותערובת יפנית של שזיף יפני ושיסו ורוד המשולבת בתוכו, יחד עם בצלצלי שאלוט וסאקה איכותי. הכל התחבר למנת פיוז'ן מאוד איכותית וטעימה, שהרעידה קלות את חוש הטעם והייתה מרגשת ביחס לכל מה שאפשר לדמיין ממנה של טרטר בקר.

טרטר בקר : נראה קצת מצועצע והזהב לגמריי מיותר, אבל הטעמים מפצים על כך

אבוראמן – מיאזאקי (54 שקלים)
מיאזאקי, הוא דוכן האוכל החדש של יובל בן-נריה (טאיזו), ב'שוק צפון' – שוק האוכל החדש שנפתח לאחרונה ברמת החייל. בניגוד לטאיזו, מיאזאקי פונה למטבח היפני בלבד ומציעה מנות גריל יפניות לצד שלוש מנות ראמן, מהן אחד צמחוני ושניים אחרים המבוססים על ציר מכנפי עוף. ה'אבּוּראמן' (כן, את ה"אבו" מבטאים כמו ב"אבו חסן"), אינו "ראמן" קלאסי במובן של אטריות בתוך מרק, אלא אטריות חיטה ברוטב כנפיי עוף מצומצם ומרוכז ועל כן מפוצץ בהמון טעם, עם מתיקות נעימה שנובעת מצמצום הציר. מלבד הבסיס הזה, היו במנה תירס מהגריל, פטריות, ביצה קרמית משגעת, שמן טוגראשי (תערובת תבלין יפנית), אבוקדו, אצות נורי, כשאת הקערה עיטר שיפוד נתחי פרגית. השיפוד עצמו דווקא לא תרם רבות למנה ואפילו היה מעט יבש, אבל זה מתגמד ביחס לתועפות הטעם שהמנה הזו מציעה.

אבוראמן : הגרסא הפחות נוזלית, אך מלאת הטעם

דג על "ריזוטו" כוסמין – OCD (חלק מארוחת טעימות של תשע מנות וקוקטייל במחיר כולל של 280 שקלים)
גילוי נאות נדרש, היות שמדובר במסעדה של חבר – רז רהב, שהוא גם השף. מסעדת OCD, נפתחה בשבוע האחרון לקהל הרחב, לאחר שבועיים של הרצה, אליה הוזמנתי. זו מסעדה קטנה ואינטימית של 18 מקומות ישיבה, סביב בר שמקיף את המטבח הפתוח. הקונספט של OCD הוא דיי בלעדי לארץ: ארוחת טעימות של 9 מנות וקוקטייל במחיר קבוע של 280 שקלים. המנות לא ידועות, אבל תוכלו להגדיר מראש אם יש דברים שאתם לא אוכלים (אם אתם צמחוניים / טבעוניים / רגישים לגלוטן / שומרי כשרות או שסתם יש דברים מסויימים שאתם לא אוכלים). במילים אחרות – חוויה קולינארית לאנשים שאוהבים אוכל. המנה האהובה עלי בארוחה הייתה בר ים (סוג של דג), על "ריזוטו" מכוסמין, שהיה במידת עשייה נהדרת שנתנה התנגדות מידדית בכל ביס. היו שם גם קרם חובזה וקרם דלעת, ועור דג קריספי שתרם רבות במרקם ובטעם. למיטב ידיעתי, המנה קצת שונתה מאז ההרצה וגם הדג משתנה בהתאם למה שנדוג באותו היום, אבל זו מנה שרמות הדיוק באופן ההכנה שלה, הופכות אותה לתענוג של ממש.

דג וריזוטו כוסמין : עברה מעט שינויים מאז ההרצה, אבל אומרים שהיא עדיין מעולה

נקניקיית גזר – מיס קפלן (48 שקלים)
הטבעונות כנראה כאן כדי להשאר וסוף כל סוף נפתחה מסעדה שעושה כבוד לטבעונים, לא מזלזלת באינטיליגנציה שלהם ולוקחת בחשבון שיש גם טבעוניים שאוהבים לאכול ומוקירים אוכל טוב ויצירתי. במיס קפלן (שנפתחה תחילה ל-3 חודשים בלבד ולאחרונה הודיעה שתשאר פתוחה), יצרו תפריט טבעוני שמצליח להיות אטרקטיבי ולתת חוויה מעניינת גם לאוכלי כל (ואפילו במחיר הוגן). המנה הכי גאונית במיס קפלן, היא "נקניקייה" של גזר, אותו הברישו בג'ק דניאלס ועישנו קלות. התהליך שעבר הגזר הקנה לו טעם ברביקיו-מעושן שמתקשר אוטומאטית עם בשר, כשגם מבחינת מרקם, הצליחו במיס קפלן להגיע למרקם שמזכיר מאוד את זה של הנקניקיות (לפחות כמו אלו של שמוצאים בסופר), כשקליפת הגזר מרגישה בעצמה כמו המעטפת של הנקניקייה. הגזר הנפלא הזה מוגש בתוך לחמניית באן מאודה, ברמה גבוהה מאוד בזכות עצמה, עם בצל כבוש וחסה שתורמים לפריכות נחוצה. האמת? תחליף טבעוני שלא נופל גם מנקניקיית עוף איכותית.

נקניקיית גזר : מנה גאונית שהופכת את הגזר לטוב מהמקור שהוא מנסה להחליף

"חמין תמנונים" – ברוט (88 שקלים) [חלק מתפריט מיוחד של ערב תבשילים]
כמה אני אוהב את ברוט… עד כדי כך שאכלתי שם פעמיים במהלך חודש פברואר, כשהפעם השנייה הייתה בערב מיוחד בו מתן אברהמס מהדסון הצטרף לצוות המסעדה ויצר איתם יחד תפריט תבשילים גאוני. בין תבשיל מדהים של שוק חזיר על קרם סלרי, כרובית וכרישה עם כמהין, לבין תבשיל טבעוני מרהיב של ירקות שורש על כוסמין, הייתה מנה אחת שהכתיבה סטנדרט חדש בעולם החמין – חמין התמנונים של ברוט הכיל זרועות תמנון צרובות באופן מושלם, בתבשיל שהכיל שעועית בובעס, תפוח אדמה, עלי סלק, בצל וצ'ילי אדום. הטעמים החמים וה"אדמתיים" של החמין השתלבו עם הטעמים המובהקים של התמנון, באופן כל-כך מופתי עד שמעתה חמין קלאסי לנצח ירגיש לי כאילו חסר בו משהו.

חמין תמנונים : שמישהו יקרא לי בפעם הבאה שהוא פוגש את המנה הזו בתפריט של ברוט

עוד מנות טובות שכמעט ונכנסו לנבחרת – שניצל חזיר עצום וטעים במיוחד ב'ויקינג', המסעדה הרוסית בבן יהודה ; ערב סושי של מידן סיבוני ב'הרברט סמואל', שם היה מרק דג פרידה מדהים במיוחד, שהתגלה כקונסומה מעודן והכיל חתיכות של דג נא שהתבשלו לאיטן בנוזל המרק החם. באמת שלא היה צריך יותר מאשר הקונסומה עצמו ; ב'מעיין הבירה', המוסד הבלתי מעורער של חיפה, קוסטיצה של חזיר הוכיחה שוב עד כמה נפלאה היא, על אף כמות שומן שהייתה יותר מידיי אפילו עבורי. בכל מקרה, זו מנה שתשאיר אתכם חסרי מילים, מה שיישרת גם את הסובבים אתכם, בגלל כמויות השום הכתוש שמוגש עם המנה הזו ; לסיום, היה לי את הכבוד להתארח בערב ששילב אוכל ואומנות, בגלריה הביתית של קרן בר גיל ברמת השרון, שם הוצגו מיצגים אכילים בהשראה של יצירות אומנות, כמו לדוגמא מעגל ה-Zen העצום הזה, שמורכב מהמון המון סוגים של פרלינים מצויינים שהכינה ננסי פומגרין.

מעגל Zen כחול של עשרות פרלינים שונים של שוקולדים. יצירה של ננסי פומגרין

את אלו כבר טעמת?

אין פוסטים קשורים.