הדסון – כשהפרות מגיעות לגן עדן

בחיים הכל יחסי ולכן גם הכל בר השוואה ונתון לביקורת. לפעמים תאהב דבר אחד ותשנא דבר אחר, לפעמים תהיה אדיש. במהלך השנים תמיד היה לי את המקום שמבחינתי נחשב "הסושי הטוב ביותר", "ההמבורגר הטוב ביותר", הרבה פעמים הם אפילו היו משתנים מידיי פעם… אך אף פעם לא הייתה לי מסעדת בשר מועדפת, איכשהו אף מסעדה לא בלטה לעומת מתחרותייה, לפחות עד לפני כשנתיים וחצי, כשאכלתי לראשונה בהדסון.

*גילוי נאות* (אפילו שניים):
1. אחי הצעיר התחיל לעבוד לאחרונה כמלצר בהדסון.
2. השף של הדסון, מתן אברהמס, מכיר אותי דרך האינסטגרם ובעבר היו מקרים בהן קיבלתי מנות על חשבון הבית. זו הסיבה שעד היום לא נכתבה ביקורת על הדסון. לשמחתי, הפעם לא קיבלנו יחס מיוחד ולכן זו הזדמנות מצויינת לכתוב ביקורת על המסעדה
.
הדסון (או: הדסון בראסרי), נפתחה בסביבות שנת 2008, בלב רמת החייל. מהשנים האלו אני זוכר בעיקר טרוניות על טיב השירות ולא זכור לי ששמעתי משהו מיוחד על הבשרים שלהם, אבל במהלך הזמן היה שם איזשהו שינוי, בשנת 2008, מתן אברהמס, שהיה עד אותו הזמן הסו-שף של המסעדה, הפך להיות השף שלה ומאז שמעתי המון תשבוחות, עד שבשלב מסויים הייתי חייב לאכול שם. הפעם הראשונה הייתה רק ב-2013 ומאז כל מספר חודשים, כשיש לי חשק להתפנק על ארוחה טובה שבשר במרכזה, אני חוזר להתרגש מחדש.

הדסון היא הפנינה של רמת החייל, זו כרגע המסעדה היחידה בעיניי שמצדיקה הגעה מיוחדת לאיזור ולמרות שהיא מסעדה גדולה עם מקומות רבים, היא מלאה בצהריים (בעיקר באנשי היי-טק עובדי האיזור) ומלאה בערב (כנראה בעיקר על ידי אנשים שכמוני התמכרו למקום). בהדסון מתמחים בבשר ברמה גבוהה מאוד, מיישנים את הבשר בתוך שני מקררי ענק מרשימים ואיכשהו הצליחו לפצח את השיטה כך שכל פעם איכות הבשר נשארת גבוהה וקבועה, בניגוד למסעדות אחרות בז'אנר שסובלות מחוסר עקביות מתסכלת. המסעדה מעוצבת באופן חם ונעים, עיצוב של לאונג' היי טקיסטי-מודרני, נוח ומרווח, עם איזורי ישיבה שנותנים הרגשה של פרטיות. הכל באווירה רגועה ונעימה שמשאירה את הבמה לאוכל.

הפעם הייתי בהדסון במסגרת חגיגות יומולדת של שני חברים, בשולחן של 9 אנשים, שזה תמיד פוטנציאל למפחי נפש בגזרת השירות. לשמחת כולנו, השירות לאורך כל הארוחה היה טוב – ידעני ויעל, למעט מקרה בודד בו היה עיכוב רציני של בקבוק משקה שהוזמן, שלבסוף הגיע לשולחן ולא חוייבנו עליו בחשבון הסופי. כבר ידעתי ביקורים במסעדה בהם השירות היה החולייה החלשה, בביקורים האחרונים נראה שהיה שם שינוי לטובה בתחום. בביקורת זו אתייחס למנות אותן חלקתי יחד עם עוד שני שותפים לארוחה, אותה ליווינו ביין אדום מזן מלבק (זוקרדי, 2013), זן שלדעתי תמיד מחמיא לארוחה שבמרכזה בשר, כך גם במקרה של היין הספציפי הזה. מחירי היינות בהדסון מתחילים ב-135, כשיש עוד מספר אופציות עד למחיר של 155 שקלים ומשם המחירים כבר מצפינים.

נעבור לאוכל… שם ההחלטה הקלה ביותר, היא להזמין את המנה הקבועה בכל ביקור: חלונות ניו יורק – פרוסות סינטה דקות עשויות למידת מידיום-רייר, מעל רוטב "טופי יפני", שעיקרו חמאה ומתיקות קרמלית-הדרית שיוצרת רוטב חלומי, שזה ממש פשע לא לנגב אותו מהצלחת עד תום (או לאכול אותו ביחד עם המנה העיקרית). כשמשלבים את הרוטב הזה עם הבשר המדהים בהדסון, ברור למה זו מנה ששום ארוחה בהדסון לא תהיה שלמה בלעדייה. זו מבין המנות האהובות עלי באופן כללי.

חלונות ניו יורק, הדסון

חלונות ניו יורק : מנת חובה, כל ביקור בהדסון

הרוטב המדהים הנ"ל כיכב גם במנה ראשונה מהספיישלים היומיים – שקדי עגל, שעברו טיפול אידאלי כשנצרבו באופן שנתן להם פריכות קלה מבחוץ, כשמבפנים הם היו עדיין רכים ועסיסיים. שקדי העגל היו טובים, כצפוי, אבל איכשהו החיבור ביניהם לא היה מסעיר כמו במנת החלונות ניו יורק, ששם לא רק מדובר ברוטב מעולה ובחומר גלם משובח, אלא בחיבור האידאלי של שניהם. אולי זה בגלל ששקדי העגל עדינים יותר בטעמם והרוטב מעט האפיל עליהם. בכל אופן, השקדים חוסלו במהרה ובעונג והרוטב שלהם שימש אותנו גם להמשך הארוחה, עם הלחם הטעים של הדסון וכמטבל לבשר שעתיד להגיע…

שקדי עגל, הדסון

שקדי עגל : שקדי עגל מצויינים, הרוטב המצויין קצת האפיל

בעיקריות התחלקתי עם חבר בשני סטייקים. כאן הנקודה לספר שמלבד נתחי הבשר המוכרים, כגון סינטה, אנטריקוט וכו', בהדסון מייצרים חיתוכים ייחודיים למסעדה ויוצרים נתחים שמשלבים בין נתחים (כמו חיבור שבין פילה לשייטל, או סינטה לשייטל ועוד…) בעוד הנתחים הרגילים מתומחרים בערך באותה רמת מחיר כמו בשאר מסעדות הבשר האיכותיות, הנתחים המיוחדים מתומחרים במחיר גבוה משמעותית, אך מניסיוני ההבדל במחיר מצדיק את עצמו במרבית המקרים.

הסטייק ה"קטן" מבין אלו שהזמנו, היה לונג איילנד 450 גרם, סטייק שמשלב סינטה עם שייטל (ללא עצם) והוא אחד משני הנתחים האהובים עלי בהדסון (הוא והדנבר קאט). מדובר באחד מהסטייקים המיוחדים של הדסון שמתומחר ב-64 שקלים למאה גרם. סכום לא מבוטל, אבל כפי שתוכלו להווכח כשתאכלו בהדסון, הבשר המצויין הזה שווה את ההתפנקות. את הסטייק הזמנו במידת עשייה מידיום-רייר וכרגיל, מידת העשייה הייתה מדוייקת. הסטייק היה בשרני, לא שומני ועם טעמים חזקים שיותר אופייניים לשייטל, עסיסי במידה וכמעט חמאתי במרקם שלו (ולא רק בגלל שכל הסטייקים בהדסון משוכים בחמאה מזוקקת – ניתן לבקש גם בלי).
אגב, באופן אישי אני אוהב את הסטייק יותר עשוי, אבל כיוון שחלקתי אותו עם חבר שהעדיף אותו במידת העשייה הזו, התפשרתי ועדיין יצאתי מאוד מרוצה, במקרה הכי גרוע תמיד אפשר לבקש שישימו את הסטייק יותר זמן על האש במידת הצורך.

סטייק לונג איילנד, הדסון

לונג איילנד 450 גרם : אחד מהסטייקים האהובים עלי בהדסון

הנתח השני שהזמנו היה דלמוניקו 850 גרם, שהוא נתח סינטה על עצם, מה שאומר משהו כמו 450-500 גרם נטו. גם הנתח הזה לא היה שומני, ולמרות שקיבל טעמים טובים בזכות הקירבה לעצם, עבורי הוא היה פחות מעניין בטעמו מהלונג איילנד, אם כי טוב מאוד בזכות עצמו. גם כאן מידת העשייה הייתה מדוייקת (שוב מידיום-רייר), ובשני הסטייקים החלק החיצוני היה מעט חרוך ולכן קריספי קלות, ניגודיות נחמדה לחלק הפנימי, העסיסי והרך. אחרי שהסטייק חוסל, התחלנו במאבק עם העצם כדי לחלץ כמה שיותר בשר משם, שהיה מצויין ונתן לי את הסיפוק של בשר שעשוי מעט יותר ממידיום-רייר…

סטייק דלמוניקו, הדסון

דלמוניקו 850 גרם : סינטה על העצם והרבה תוספות מסביב

כל סטייק, בהתאם למשקלו, מגיע עם תוספת. שני הסטייקים שהזמנו הגיעו עם שתי תוספת בשל המשקל שלהם. לקחנו סלט קיסר עשוי כראוי, סלט קולסלאו וייאטנמי, שהכיל כרוב, חסה, גזר, בוטנים ורוטב ששילב חמיצות ומתיקות והיווה את התוספת המועדפת עלי, כי הוא משלב גם טעמים טובים והוא גם רענן ולא מכביד. היה גם סלט עגבניות "מוטי", שהוא סלט עגבניות פינקטי עד חריף מאוד, בתלות מידת החריפות של הפלפל החריף שכלול בו, וכמובן גם הזמנו את הפירה הטוב של הדסון.

העיקרית השלישית שהוזמנה הייתה סלופי ג'ו אנטריקוט. המוניטין של הסלופי ג'ו בהדסון הולך לפניו. סלופי ג'ו הוא השם למנה אמריקאית שכוללת בשר טחון משולב עם רוטב עגבניות מתקתק ובצל מטוגן בתוך לחמניית המבורגר, והוא יכול להגיע במעט וורייאציות שונות ותיבול משתנה. אני לא מכיר הרבה מקומות שמגישים סלופי ג'ו בארץ, אבל זה של הדסון כבש את ליבם של כמה אנשים שאני מכיר עם זיקה לארה"ב ובצדק, בזכות טעמו הטוב, כמות הבשר הנדיבה והרוטב העשיר והמורכב. זוהי לא בהכרח מנת ילדים, אבל אני מניח שגם ילדים יאהבו אותה. בשנה האחרונה החליפו בהדסון את לחמניית ההמבורגר, מלחמנייה סטנדרטית מתוקה ללחמנייה שייצרו במיוחד על מנת שלא תתפרק ושלא יהיה לה טעם דומיננטי שמאפיל על המילוי שלה. דווקא במקרה של הסלופי ג'ו, אני חושב שהיה טוב אם בהדסון היו נשארים עם הלחמניה המתוקה הסטנדרטית – בהמבורגר הנפלא של הדסון, באמת אין צורך שהלחמניה תגנוב מהבמה של ההמבורגר, אבל דווקא עם הסלופי ג'ו, המתיקות של הלחמניה הקלאסית השתלב בעבר היטב עם המתיקות של התוכן וספג את כל הנוזלים, מה גם שהלחמנייה הקלאסית הייתה מתמסרת לביס יותר בקלות. האנטריקוט, שכלול בתיאור המנה, מופיע בה בפועל כפרוסות דקות מעל תערובת הסלופי, שמעניקות לו את אלמנט ה"בייט" ומכוונות את טעמו לקצת יותר בשרני.

סלופי ג'ו, הדסון

סלופי ג'ו אנטריקוט : לאמריקאים ולשאר אוהבי הז'אנר. (תמונה מהארכיון. צילום: הילה קונפורטי)

הגענו לשלב הקינוחים ורצינו משהו קליל יחסית, שמחנו לגלות שיש קינוח גלידה שמתומחר כמעט כמו בגלידריה טיפוסית (ובואו נודה על האמת, מי מאיתנו לא סיים ארוחה במסעדה והעדיף ללכת לגלידריה סמוכה מאשר לשלם 40-50 שקלים לקינוח). באותו היום היה מבחר של ארבעה טעמים – שוקולד, וניל, נוצ'ולה (אגוזי לוז) וחמאת בוטנים סקיפי. לא חשבנו פעמיים לפני שלקחנו את הנוצ'ולה והסקיפי וטוב שכך. הגלידה הייתה במרקם מלטף ובאיכות שלא נפלה מהגלידריות הכי טובות בארץ (בוזה, אניטה ולג'נדה למקרה שתהיתם), עם טעמים מאוד מרוכזים ולא מתוקים מידיי. אל תהיו מופתעים אם הדסון יפתחו בקרוב גלידרייה.. הם עוד יכולים בטעות להיות לא רק מסעדת הבשרים הטובה ביותר, אלא גם הגלידרייה הטובה ביותר. עד שזה יקרה… חשבון בבקשה?

גלידה, הדסון

הגלידה של הדסון : ברמה של גלידרייה מצויינת. יופי של דרך לסיים ארוחה

חשבון:
מלבק זוקרדי (יין, בקבוק): 155 שקלים
חלונות ניו יורק: 56 שקלים
שקדי עגל (*מנת ספיישל): 66 שקלים
לונג איילנד 450 גרם: 288 שקלים
דלמוניקו 850 גרם: 336 שקלים
סלופי ג'ו אנטריקוט: 62 שקלים
2 כדורי גלידה: 26 שקלים (ניתן גם כדור בודד ב-14)

סה"כ: 989 שקלים

סיכום:
בלי ללכת סחור סחור – בהדסון תמצאו את הבשר הטוב ביותר בארץ, חד משמעית ובלי מתחרים. הסיבה העיקרית לכך, היא שבראש המסעדה עומד מתן אברמס, שיודע שאין מקום לפשרות וקיצורי דרך כשעובדים עם בשר ושמעבר לכך שצריך לעבוד עם הספקים הנכונים, צריך גם לתת התייחסות נפרדת לכל פרה, כי לפעמים יש הבדלים מהותיים בין פרה אחת לאחרת. הבשרים בהדסון מיושנים במקררי יישון גדולים ובעוד שבמקומות אחרים רמת הסטייקים יכולה להיות שונה מאוד מביקור לביקור, נראה כאילו בהדסון מצאו את הדרך לשמור על עקביות ולספק באופן קבוע את הרמה הגבוהה ביותר, הישג מרשים בזכות עצמו. השירות בהדסון בסך הכל טוב במרבית המקרים, והמחירים יכולים להיות גבוהים מאוד אם לוקחים את הנתחים המיוחדים (זה שווה את זה), אבל יש לציין שאפשר לאכול שם גם במחיר סטנדרטי למסעדת בשרים טובה (העסקית, אגב, קצת לוקה בחסר ולא משתלמת יותר מידיי לעומת תפריט הערב). אבל בעיניי הדסון היא לא רק מסעדת הבשר הטובה בארץ, היא מציעה אוכל טוב גם מעבר לבשר (שבביקור הספציפי פשוט לא דגמתי), מה שהופך את הדסון מבחינתי לאחת המסעדות הטובות בארץ באופן כללי.

הדסון, הברזל 27 רמת החייל, תל אביב
טלפון: 03-6444733
שעות פעילות:
עסקית: א' – ה' : 12:00 – 17:00
תפריט רגיל:
א' – ה' : 17:00 – 23:00
ו' – ש' : 12:00 – 23:00
אתר: http://hudson-tlv.com/he/home
פייסבוק: https://www.facebook.com/hudsonrestaurant

פורסם בקטגוריה ביקורת מסעדות, כללי, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

להגיב על Yonatan Yakobi לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

11 תגובות על הדסון – כשהפרות מגיעות לגן עדן

  1. מאת Yonatan Yakobi‏:

    במקרה הזה האדסון היא מסעדת הבשרים הטובה בארץ.
    חבל שלא יצאת החוצה למאחורי מגדלי זיו ליד הליאו בלומס, שם מסתתרת לה "ה"- ג'לטריה המעולה בת"א. gelido

  2. מאת Yonatan Yakobi‏:

    במקרה הזה האדסון היא מסעדת הבשרים הטובה בארץ.
    חבל שלא יצאת החוצה למאחורי מגדלי זיו ליד הליאו בלומס, שם מסתתרת לה "ה"- ג'לטריה המעולה בת"א. gelido

  3. מאת הבהרה‏:

    לא בטוח שהבנתי נכון, אבל יצא שעבור ~400-450 גרם סטייק (חצי משתי המנות) שילמת 320~ שקל?
    זה יקר בהרבה מפיטר לוגר או כל סטקיית "היי-אנד" שאני מכיר בארה"ב, להוציא מנות של בשר וואגיו.

    הבשר נראה מעולה, אבל התמחור קצת מופרע.

    • מאת אורן אסיף‏:

      הבנת נכון וזה בהחלט יקר (אגב, לא יודע אם זה יותר יקר מפיטר לוגר לצורך העניין). אבל לצערי אין לנו יותר מידיי אופציות אחרות בארץ לבשר באמת טוב, אז לפעמים אפשר להתפרע קצת ולהתפנק על משהו מיוחד. אגב… יש גם את הסינטה/אנטריקוט שמתומחרות במחירים סבירים וגם יתנו תמורה יותר טובה מכל מסעדה סטייקים אחרת בארץ לטעמי.
      אפשר היה גם ללכת על 300 גרם של סינטה ב-132 שקלים, אבל העדפתי לאכול את הסטייק הספציפי.

  4. מאת איתן כספי‏:

    אגב, גם Meat Bar מצוינים באופן עקבי, לפחות הסניף בהרצליה, לשם אני בעיקר מגיע. שווה לך לנסות שם.

    • מאת אורן אסיף‏:

      אולי אנסה. אכלתי לפני מספר חודשים בסניף התל אביבי ולא התרשמתי כל-כך מהבשר, למרות שהעסקית שלהם משתלמת

  5. מאת adir_plus3‏:

    ובכל זאת – באתר REST ודומיו יש אנשים שמוכנים להישבע שהבשר שקנו בסופר שלהם היה יותר טוב ממה שהם קיבלו במסעדה.
    לא ביקרתי, אבל מ"מחקר" שערכתי על המסעדה נראה שהדעות עליה קצת חלוקות. מכיוון שאני די סומך על עצמי, ובגלל שהביקורת שלך טובה מאד, ייתכן שאנסה אותה בקרוב

    • מאת אורן אסיף‏:

      היי אדיר,
      באופן כללי אף פעם אל תתחשב בחוות דעת באתרים כמו rest או טריפ אדוויזר ודומיהם, אלו בדרך כלל אתרים שאת הביקורות בהן הרבה פעמים רושמים אנשים בעלי אינטרס.
      אני מבטיח לך שאין אף סופר שמוכר בשר באיכות של הדסון, בעיקר כי גם אין אף מסעדה שמוכרת בשר ברמה של הדסון. תן צ'אנס ותספר איך התרשמת 🙂

  6. מאת רוני גמרא‏:

    אנשים שאוכלים בשר הם חלאות מסריחות
    אין שום הצדקה לאכילה של בשר