נבחרת החודש – פברואר

מחר יתקיימו הבחירות לכנסת ה-20 של ישראל ואם עוד לא הזמנתם מקום למסעדה כלשהי בצהריים (ודאו שיש עסקית), כעת זה זמן טוב לעשות זאת. אם כבר בחירות, מה יותר מתאים מאשר לבחור את המנות הטובות ביותר שאכלתי בחודש פברואר? כדי שאולי תקבלו כמה רעיונות. בניגוד לבחירות לכנסת, במקרה של בחירת המנות הטובות ביותר אין התפשרויות או בחירה בברירת מחדל, אלא קרב צמוד מאוד בין הרבה מנות טובות שאכלתי בחודש הקצר בשנה. ביום הראשון של פברואר אכלתי ארוחה הודית צמחונית במסעדת 24 רופי ואת היום האחרון של החודש סיימתי בבראנץ' השיכורים של הסרווסריה (עליו ייתכן ותפורסם ביקורת בהמשך)

בשל מספרן הרב של המנות הטובות אפרט על המנות הטובות ביותר ואת המאכזבות נשמור לאיזכורון בסוף.

בטטה צלוייה – שולחן (36 שקלים)
נתחיל עם מנה מפתיעה מאוד שנתקלתי בה במפגש גרגרנים נוסטלגי במסעדת 'שולחן'. ייתכן שלא ניתן לצפות ליותר מידיי כשמזמינים מנה שמתוארת כבטטה עם גבינה ועדשים שחורות, בטח כשאתה לא צמחוני והמנה מתומחרת בפחות מ-40 שקלים – פחות מאשר סלט בארומה. אבל בפועל מגיעה מנה עם בטטה עצומה שנצלתה באופן מושלם, כך שחלקה החיצוני והמושחם נטה לקשיחות מסויימת והיה בעל טעמי מדורה, בעוד הפנים מתוק ומלטף. כמות נדיבה מאוד של גבינה נותנת עוד המון עומק ואופי לכל ביס וסלט חמצמץ נפלא של עדשים שחורות ועשבי תיבול יידאג לכך שהמנה הזו לא תהיה כבדה מידיי. זו מנה ראשונה מעולה לחלוקה, שיכולה גם להתאים כעיקרית מספקת מאוד לצמחוניים. מה שבטוח – אותי היא הצליחה להמם.

בטטה, שולחן

בטטה : ההוכחה שגם מנות צמחוניות יכולות להיות מעולות

פיצה לבנה, כמהין שחורה וחלמונים – הבסטה (110 שקלים)
בחודש שעבר סיפרתי לכם איך הלכתי לבסטה בשביל לאכול אוייסטרים, אך הגעתי בשבוע הלא נכון ונהנתי מתפריט ספיישל גלילי בבסטה שבמסגרתו הכלתי את מנת ה"לבן אמו" המיוחדת. אז בתחילת פברואר הגעתי שוב לבסטה, הפעם ביום שישי הנכון בחודש, כדי להנות מפסטיבל האוייסטרים החודשי שם. כמובן שלא הצלחתי להסתפק אך ורק בשישיית אוייסטרים מסוגים שונים והזמנתי, סוף-סוף, את הפיצה הלבנה המפורסמת של הבסטה, שחלמתי לנסות אותה כבר יותר משנתיים.
המחיר המרתיע של המנה אולי יגרום לכם לחשוב שמדובר במנה גדולה, אך למעשה מדובר במנה לא גדולה שלא תתאים לחלוקה בין יותר משני אנשים. אז למה המחיר הגבוה? הסיבה העיקרית היא גילופי הכמהין אשר מעטרות את הפיצה, יחד עם שני חלמונים ואספרגוס. כיאה לפיצה לבנה, אין כאן רוטב עגבניות – וטוב שכך, כי כך אפשר להנות משלל הטעמים המעודנים והנקיים. אבל לא רק רוטב עגבניות אין, גם המוצרלה הוחלפה כאן בפרוסות דקיקות-עד-שקיפות של תפוחי אדמה שמקבלים חיזוק של מריחות גבינת עיזים. שכבת הבצק הדקיקה כעלה מצליחה להחזיק את כל העושר הזה בכבוד וכל ביס מפצח אותה בהנאה. טיפ הכרחי: לבקע את החלמון ולמרוח אותו על פני חלק מהפיצה.

פיצה כמהין של הבסטה

פיצה כמהין :מנה שחיכיתי לאכול כבר המון זמן והיה שווה לחכות

אונזה בורגר – אונזה (69 שקלים)
למי מכם שמדגדג הצורך במשהו מן החי אחרי שתי ההמלצות הקודמות, הנה תגלית חשובה במיוחד: ההמבורגר של אונזה בשוק הפשפשים (האחות הצעירה והמרדנית של קיטשן מרקט), הוא אחד ההמבורגרים הטעימים ביותר בעיר! האמת היא שלתגלית הזו אחראית הילה, שהחליטה לקחת את המנה וכהרגלה ביקשה את ההמבורגר ללא ירקות. מבחינתי, להוציא את הירקות זה דבר שבדרך כלל פוגם בהנאה מההמבורגר, אבל במקרה של ההמבורגר הזה הם כלל לא הורגשו בחסרונם, הרבה בזכות התוספות האחרות שבאות עם המנה: בייקון עם נוכחות מורגשת, ביצה רכה וגבינה שעוטפות את הבורגר הטעים והבשרני שמורכב מנתחים קצוצים של אונטריב ואולי גם שפונדרה של בשר עגל. הסיבה העיקרית שההמבורגר מסתדר גם בלי הירקות היא העובדה שהבשר עסיסי דיו, כשגם חלמון הביצה ואיולי עשבי תיבול מונעים את ההתייבשות ומשלימים את הטעמים. ההמבורגר של אונזה מוגש עם קוביות צ'יפס ממכרות, עם ציפוי קראנצ'י במיוחד שיילכו טוב מאוד עם כוס בירה קרה.

המבורגר של אונזה

אונזה בורגר : כל מה שטוב בהמבורגר בביצוע מאוד משכנע

ערימה של פנקייק, בייקון וסירופ מייפל – סרווסריה, כחלק מתפריט הבראנץ' (42 שקלים)
בואו נודה על האמת – אם אין לכם בעיה עם בייקון, אני אפילו לא צריך להמשיך לפרט. מספיק התיאור מעלה והתמונה מטה כדי שתבטלו את התוכניות שלכם ליום שבת בצהריים ותלכו לסרווסריה.
למי מביניכם שבכל זאת מתעקש – אז המנה הזו היא אחת הכוכבות בתפריט "בראנץ' השיכורים" של סרווסריה, שבכל שבת בצהריים מציעה תפריט מושחת ומשמח שמקל על החמרמרות משישי או לחילופין מאפשר להנות מאלכוהול טוב בצהרי היום.
מנת הפנקייק כוללת 4-5 פנקייקים אווריריים ומעט עבים שמסודרים אחד מעל השני, מעליהם גבעת בייקון קריספי ומייפל מהסוג הראוי. אם אתם דואגים שזה לא מספיק לכם, קוביית חמאה מסתתרת בין פרוסות הבייקון ותוכלו לקבל בשמחה גם תוספת מייפל. שיהיה לכם לבריאות.

פנקייק בייקון ומייפל, סרווסריה

פנקייק בייקון : יש קרדיולוג בקהל? (צילום: הילה קונפורטי, hilakonf@)

עשיריית פרלינים – איקה (60 שקלים)
חסר לכם מתוק? במסגרת הולנטיינז באמצע פברואר, החלטתי להפתיע את הילה (וזה היה קל, כי אנחנו לרוב לא צריכים את הולנטיינז או ט"ו באב כדי לחגוג). אומנם נשארו לנו קצת פרלינים מהגיחה לבריסל, אבל החלטתי לחדש את המלאי עם פרלינים ישראלים אפילו יותר טובים מאלו שהבאנו מבלגיה.
למי מביניכם שעדיין לא מכיר – איקה כהן היא השוקולטרית הטובה ביותר שיש לנו. אם אתם צריכים הוכחה לאיכות השוקולד שלה, איקה זכתה במדליית זהב בתחרות השוקולד הבינלאומית שנערכה בלונדון בסוף 2014, בקטגוריית גנאש מריר בזכות גנאש זעתר.
אז כמובן, 6 שקלים לפרלין זו לחלוטין מותרות, אבל בבלגיה שילמנו יותר. מבין הפרלינים הצטיינו במיוחד: פרלין לימון ושומשום, פרלין טונקה, פרלין שברי קקאו ופרלין קרמל מלח.

איקה שוקולד, פרלינים

הפרלינים המושלמים של איקה : ולנטיינז עד הסוף

כאמור, החודש היה גדוש במנות מאוד טובות שלא מצאו לבסוף את דרכן אל נבחרת החודש, כמו בורגר ספיישל בהדסון*, שהוגש עם פרמזן וחלפיניו מעליו בזמן שהוא עצמו נח בתוך ביסק סרטנים – שחיתות מענגת, כמובן שאף ביקור בהדסון לא יהיה שלם בלי מנת החלונות ניו-יורק, שהיא בין המנות האהובות עלי ביותר. בראנץ' בדאדא&דא, המקום החדש של שרון כהן (שילה, קפה אירופה) ייזכר מאוד לטובה בזכות מנת הסלמון ולביבת תפוחי אדמה שמוגשת עם שמנת חמוצה, ביצים עלומות וביצי סלמון ופחות טובה בגלל המון בעיות ברמת השירות. בקו המאכזב יש גם את ג'רלד, הפטיסרי החדש באבן גבירול שנראה יוקרתי, מתומחר יוקרתי, אך לא משדר על אותו גל ברמת הביצוע, כך לאחר שדגמתי שם טארטלט קרמל מלוח שהקרמל בו נשרף. מהתגובות שקיבלתי באינסטגרם, נראה שלא מדובר על מקרה חד פעמי.

* לשם הגילוי הנאות – את מנת ההמבורגר בהדסון קיבלנו כפינוק מהמסעדה ולא חוייבנו עליה.

ספיישל הדסון בורגר

שחיתות מענגת – המבורגר עם גבינה וחלפיניו מעל ביסק סרטנים (צילום: הילה קונפורטי, hilakonf@)

פורסם בקטגוריה כללי, נבחרת החודש, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *