שבועיים לפני תאריך היומולדת שלי בסוף חודש מרץ, החברה המדהימה שלי הפתיעה אותי עם מתנה מהחלומות. מסתבר שכבר כמה חודשים קודם לכן היא קנתה לשנינו כרטיסי טיסה ללונדון, סגרה מלון במיקום מרכזי וטרחה להזמין מראש שולחן במסעדה יוקרתית אחת לכל יום, על כל המשתמע מכך: חקר מסעדות, קריאת ביקורות וביצוע מירוץ אחרי הזמן, כדי להזמין את השולחנות ברגע שנפתחת האפשרות להזמין אותם. בשביל גרגרן כמוני זו המחווה הכי רומנטית שאפשר לדמיין. בהתחשב בכך ששנינו כבר ביקרנו בלונדון בעבר וכבר ראינו את כל האתרים התירותיים השונים, היה לנו ברור מראש שמצפים לנו ארבעה ימים של טיול קולינארי מהחלומות. לאכול את לונדון.

היום הראשון : Borough Market ומסעדת Hakkasan

בלונדון נחתנו בשעת לילה מאוחרת שהספיקה לנו רק לסיבוב קצר באיזור המלון, להכנס לפאב ולחטוף לעצמנו איזו בירה קרה. בבוקר שלמחרת התחלנו את הטיול שלנו באופן רשמי ונסענו ל-Borough Market (טיול בלונדון, אגב, מתחיל באופן רשמי בנסיעה הראשונה ברכבת התחתית).
השוק הזה הוא גן עדן קולינארי ותחנת חובה לכל גרגרן. יש שם עשרות דוכנים עמוסים בחומרי גלם שונים – גבינות, מאפים, ירקות ממאות סוגים שונים, דגים ופירות ים, בשר, כמהין, שוקולד ואפילו דוכן בירות מגוון ביותר. מלבד דוכנים ל"קניות הביתה", יש אפילו יותר דוכנים של אוכל לאכילה במקום וגם כאן המגוון עולה על הדימיון. מבחר האפשרויות הרב שאפשר למצוא פה (החל מנשנושים ועד למנות יותר ממלאות) הוא כה גדול, כך שהשוק הופך להיות אופציה נהדרת לארוחת צהריים, גם עבור מי שקולינאריה אינה בראש תחום עניינו, כי כל אחד ימצא כאן מה לאכול וכמובן שגם חווית הצבעים, הריחות והמראות ימצאו חן בעיני כל.

בורו מרקט : גן עדן לחובבי אוכל, תחנת חובה בכל ביקור בלונדון

אל תפספסו – אני בטוח שיש אינסוף אפשרויות מעולות לאכילה בבורו מרקט, אבל תוודאו שאתם לא מפספסים את דוכן ההמבורגרים של 'The Exotic Meat Company', שנמצא באחת הסימטאות של השוק. שם בעיקר מוכרים הביתה המבורגרים משלל סוגי בשר לא שגרתיים – גמל, זברה, קרוקודיל, קנגרו וכו', אבל כל יום אפשר לאכול מנת המבורגר מבין 2-3 סוגים משתנים ממגוון ההמבורגרים שלהם, עם שלל תוספות שמשדרגות את המנה פלאים. המחיר הוא בין 4.5 ל-6 פאונד להמבורגר. אני לקחתי המבורגר קנגרו, וזה המפגש הראשון שלי עם בשר קנגורו שהפתיע אותי מאוד לטובה, בשר שהרגיש מאוד רזה ועם טעם בשרי עדין שמזכיר משהו שבין טלה דל שומן ליען.
ממליץ גם לחפש את הדוכן של 'Bread Ahead' שנמצא בערך במרכז השוק המקורה ולקחת את דונאט הקרמל מלוח וחלת הדבש שלהם. שהוא מושחת, ממכר ויזרוק את רמת הסוכר בדם שלכם לשמיים.
יש לכם גם המלצה חמה מאופיר גלבוע – גרגרנית ישראלית בתפוצות שהכרתי מהאינסטגרם (@ophirher), על "שרימפס בלאפה" בדוכן שפתוח בשעות הצהריים מחוץ ל-"AppleBee's" שממוקמת על רחוב Stoney. אני לצערי לא הספקתי לטעום בעצמי, אך אני קורא לכם לנסות ולספר את הרשמים שלכם.

המבורגרים אקזוטיים : המבורגר זברה, מישהו?

Borough Market, נמצא ממש מחוץ לתחנת ה-Underground של London Bridge. לא תתקשו למצוא אותו.
אתר: http://boroughmarket.org.uk
שעות פעילות:
א' : סגור
ב' – ג' : פתוח באופן חלקי מ-10:00 עד 17:00
ד' – ה' : פתוח במתכונת מלאה מ-10:00 עד 17:00
ו' : פתוח במתכונת מלאה מ-10:00 עד 18:00
ש' : פתוח במתכונת מלאה מ-8:00 עד 17:00
* המלצה אישית – להגיע מוקדם, כי כנראה שכבר כשעה לפני הסגירה הרשמית השוק מתחיל להסגר

את סיפתח המסעדות שלנו עשינו בארוחת ערב במסעדת 'Hakkasan'. מותג המסעדות שנפתח על ידי המסעדן Alan Yau, שגם פתח בהמשך את 'Yauatcha' (עליה תקראו בחלק ב') והספיק למכור את שתיהן בסכום גבוה מאוד לאיש עסקים מאבו דאבי, כך שבנתיים הקאסן התרחבה לרשת של 12 סניפים (שניים מהם בלונדון). אלן יאו פרץ לתודעה בלונדון כשפתח בשנות ה-90 רשת נודלס-בר בשם ווגאמאמא, שהיא בערך כמו "ג'ירף" אצלנו. גם אותה אגב הוא הספיק למכור. מישהו זיהה כאן דפוס?
בכל אופן, הקאסן קיבלה את כוכב המישלן הראשון שלה כבר בשנת 2003 ושמרה על מוניטין גבוה מאז, אולי כי הייתה מהמסעדות הראשונות בעולם להעניק חווית Fine-Dining של אוכל סיני אמיתי.

אחת המעלות הידועות של הקאסן היא האווירה במסעדה ואכן האווירה המחשמלת תופסת אותך מהר מאוד בזכות המוזיקה והעיצוב שלה. חלל המסעדה העצום מחולק לכמה מתחמים קטנים שנותנים הרגשה הרבה יותר אינטימית. המסעדה חשוכה יחסית ואורות ניאון צובעים אותה במראה שקצת נותן תחושה כמו של מועדון לילה יוקרתי. אפילו איזור ההמתנה בו נמצאת המארחת, נראה כמו דלפק קבלה של מלון.

אז אומנם העיצוב והאווירה באמת מיוחדים וקל להבין אנשים שנהנים להיות כאן, אבל באשר לכל הקשור לחלק הקולינארי של החוויה במקום, אפשר לומר שהתאכזבנו. אולי שווה להקדים ולומר – כיוון שידענו שבהמשך הטיול יש לנו גם ארוחת צהריים ביאוצ'ה ויש דמיון רב בין התפריטים של המסעדות, החלטנו שאת מנות הדים סאם המפורסמות נשאיר לארוחה ביאוצ'ה ועל כן זנחנו את החלק הזה של התפריט לחלוטין.

הזמנו – רול ברווז קריספי (Crispy duck roll £8.00), שהייתה בעצם מנה של שני "אגרולים" פריכים עם כמות יפה של בשר ברווז קצוץ, בטעם דיי משעמם. מנה של שרימפס בציפוי שומשום (Sesame prawn toast £13.00) שכללה 4 יחידות שמנמנות של שרימפס עסיסיים בציפוי קראנצ'י שהיו טעימים מאוד. המנה הוגשה עם מה שנאמר לנו שהם סוג של פטריות קצוצות ומטוגנת ואצות שלשתיהן היה טעם של כלום ושום דבר ולכל היותר הוסיפו מליחות לא הכרחית.
את השלב הזה של הארוחה רצינו ללוות עם קוקטייל וזו הפעם הראשונה שנחשפנו לכך שקוקטייל במסעדה או בר שתופס מעצמו, זה עסק יקר מאוד בלונדון כשמחיר קוקטייל ממוצע עולה בסביבות ה-12 פאונד(!!) אז לקחנו קוקטייל אחד שנשמע לנו מסקרן – Typhoon no.8 שכלל: פומלה, וויסקי, ליים, פיסטוק ומיץ תפוחים, מה שהתברר כהימור רע מאוד, עם אחד הקוקטיילים המבאסים ביותר ששתינו בחיינו, הכוס נותרה מלאה על השולחן לאורך כל הארוחה.

שרימפס בציפוי שומשום : האוכל ב-Hakkasan לא הותיר רושם רב (צילום: הילה קונפורטי @hilakonf)

למנות עיקריות החלטנו בהמלצת המלצר לקחת 2 מנות ולהוסיף להן מנת נודלס. מנת סקאלופס וקציצות שרימפס (Atlantic scallop and prawn cake – £29.00) הייתה הטעימה והמעניינת ביותר בארוחה – צדפות סקאלופ גדולות נעטפו בקציצות שרימפס, ושודכו לרוטב מתוק-פיקנטי עם שום וכמה סוגי פטריות. מנה עיקרית נוספת הייתה בשר צבי מוקפץ עם ערמוני מים וסלרי (Stir-fry venison with water chestnuts and Thai celery £24.00) שלא היה בה שום דבר רע, אבל גם שום דבר מעבר. את המנה הזו ליווינו עם איטריות סינגפוריות (Vegetarian Singapore vermicelli £9.00) שבעיקר הוסיפה אלמנט נוסף לשתי המנות האחרות ועזרה לספוג את טעמם הטוב של הרטבים.

מבין עשרת האפשרויות השונות לקינוחים, החלטנו ללכת על קינוח של רפרפת לימון (Lemon pot – lemon curd, meringue, crumble £8.50) שהיה לא מוצלח בלשון עדינה, עקב טעם ביצתי ולא נעים של הרפרפת והמרנג הרך.

קינוח לימון בהקאסן : פשוט לא טוב, במיוחד לא בשביל מסעדה עם כוכב מישלן

חבל, כנראה, שלא ניסינו אף אחת ממנות הדגל של המסעדה, אבל ממסעדה ברמת כוכב מישלן עם מחירים כל-כך גבוהים, ניתן לצפות לחוויה הרבה יותר טובה ורמת הקפדה גבוהה יותר. אם כבר מגיעים למסעדה, אולי רצוי לדבוק לאחד מתפריטי הטעימות המוצעים בתפריט. אם לומר את האמת, מלבד העובדה שמדובר על חומרי גלם שהם אולי טובים יותר מאשר מה שאפשר למצוא בארץ, הטעמים והמורכבות של המנות הזכירו לנו סוג של הכלאה בין מסעדה פת קואה בהרצליה ("הסינית של אהרוני") לבין מסעדת צפרה.

מילה על השירות – השירות סבל מתנודות ברמה שלו. היו מחוות נעימות, כמו לדוגמא שהמלצר הציע לצלם אותנו, אבל מצד שני גם הייתה הרגשה שלא כל-כך אכפת להם אם אנחנו נהנים מהאוכל. קצת קיבלתי את ההרגשה שהקאסן הפכה להיות יותר מקום שאנשים באים אליו כדי להיות יותר, יותר מאשר כדי לאכול בו.

החשבון שלנו לארוחה הדיי מאכזבת הזו, הסתכם ב-140 פאונד לזוג (שזה בערך 820 שקל). סכום שכלל גם 250 מ"ל יין לבן ו-16 פאונד תוספת שירות (שהיוותה 13% מהחשבון).

Hakkasan Hanway Place (כוכב מישלן אחד, נכון ל-2014)
Hanway Place 8, London (קיימת מסעדה נוספת ב- 17 Bruton St – Mayfair, London)
http://hakkasan.com/hanwayplace
שעות פעילות:
צהריים:
ב' – ו' : 12:00 עד 15:00
ש' – א' : 12:00 עד 16:00
ערב:
א' – ד' : 18:00 עד 23:00
ה' – ש' : 17:30 עד 23:30

היום השני – Portabello Market, צהריים ב-Pizza East וערב ב-Amaya

את היום השני פתחנו גם כן בשוק, הפעם Portabello Market, שלמרות שמו המבטיח, עיקרו דווקא במכירת ענתיקות ושאר חפצים. השוק ארוך מאוד והסחורה בו מגוונת, כך שכנראה תמצאו משהו שעשוי לעניין אתכם. מלבד ההתפרסות של השוק לאורך רחוב פורטבלו, יוצאות ממנו שלוחות לכל הסימטאות בסביבה, אחת מהן מובילה לאיזור עם מקבץ של כמה דוכני אוכל, שכל אחד מהם מייצג מדינה שונה. מבין הדוכנים המעניינים זכורים לי דוכן אתיופי, ונוצאלי וקובני, אבל כמובן שהיו בו גם דוכנים יותר שכיחים וביניהם גם כמה מזרח תיכוניים. בזכות Google Maps אני יכול להגיד לכם שהמתחם הזה היה ליד Portabello Road 272, אבל האמת היא שגם ככה אף אחד מהדוכנים הספציפיים לא נראה כאילו הוא שווה הגעה מיוחדת, בייחוד כיוון שלאורך רחוב פורטבלו עצמו יש בתי קפה ומסעדות קטנות שנראים נחמדים, אחד מהם גם היה התחנה הבאה שלנו…

Portabello Market
Portabello Road, London (ממש בסמוך לתחנת ה-Underground: Ladbroke)
http://www.portobelloroad.co.uk
שעות פעילות:
א' : סגור
ב' – ד' : 9:00 עד 18:00
ה' : 9:00 עד 13:00
ו' – ש' : 9:00 עד 19:00

מקרונים בדוכני האוכל של Portabello Market

… על East Pizza קיבלתי המלצה מרונן ויעל שמש (@ronenshemesh , @yaelsd), זוג גרגרנים אדיבים שהכרתי לשמחתי בזכות האינסטגרם ואיתם אני נפגש מידיי פעם לארוחות מהנות בארץ. הם סיפקו לי מגוון המלצות לקראת הטיול, כך שידעתי שב-East Pizza אני לא אתאכזב. האמת היא שכנראה שהייתי נכנס לאכול במסעדה האיטלקית החביבה והקז'ואלית הזו, גם ללא המלצות מקדימות, בזכות העיצוב המדליק והכפרי שלה. המילה הכי מתאימה לתיאור העיצוב, בהעדר מילה מתאימה בעברית, היא – Rustic. זה מתבטא בבר המתכתי, באריחים על הקירות בצורת לבנים ובמיוחד בעיצוב שכולל הרבה עץ משופשף וכסאות ברזל חלודים בחן. כל אלו גרמו לי להתאהב כבר במבט ראשון על החלל הפנימי של המקום, שגם מאובזר בשלל אביזרי ענתיקה, כיאה לרחוב בו הוא נמצא. אבל זה לא בלוג עיצוב וסטיילינג, אז בואו נתקדם לעיקר…

והעיקר הוא קצר ומדוייק – תפריט שכולל אפשרויות בראנץ', אנטיפסטי, ייצוג קטן לסלטים ו-10 אפשרויות שונות ומגוונות של פיצות (במחירים שבין 8 ל-14 פאונד) ועוד מספר קטן של מנות עיקריות שמכינים בתנור העץ שבמקום. אנחנו חלקנו בסך הכל מגש פיצה אחד של קריספי פורק בלי, עם פטריות ורוטב עגבניות, שהיה מאוד טעים ומהנה, כשבמיוחד בצק ואיכות הפיצה בלטו מאוד לטובה. השירות היה יעיל וטוב, המחיר מעט גבוה מידיי – 13 פאונד לפיצה ועוד 7.5 לכוס יין לבן מסוג פינו גרי, שביחד עם 12.5% שירות (שכמקובל בלונדון מוכתב לך מהחשבון ומשתנה קצת ממקום למקום), הפכו ל-23 פאונד שהם בערך 130 שקלים, אבל תמיד אפשר "להתנחם" בכך שבארץ זה כנראה לא היה עולה לנו פחות…

Pizza East
Portobello Road 310, London (יש עוד שני סניפים בלונדון)
http://www.pizzaeast.com/portobello
שעות פעילות:
א' : 8:00 עד 22:30
ב' – ד' : 8:00 עד 23:30
ה' – ו' : 8:00 עד 00:00

קריספי פורק בלי : לא כל-כך כשר.

את ארוחת הערב השנייה שלנו אכלנו במסעדה שלא הכרתי לפני הטיול והילה נתקלה בה במהלך מחקר המסעדות שעשתה – Amaya, מסעדה שהופכת לאחרונה לאחת המסעדות ההודיות החמות בלונדון. תפריט המסעדה מבוסס על מנות חלוקה ועל כן כמעט כל מנה בו ניתן להזמין בגרסא "רגילה" (4 יחידות) או "מוקטנת" (2 יחידות), כך שלא יהיה רחוק מופרך להגדיר את המסעדה הזו כמסעדת טאפאס הודי.

העיצוב של אמאייה מאוד יפה ומיוחד. מתחם בר שמעט מזכיר את זה של הקאסן, אבל מכל שאר הבחינות, אין כלל דימיון. מרבית השולחנות נמצאים בחלל אחד פתוח וגדול מאוד שבסופו המטבח הפתוח והמרשים של המסעדה, ממנו בולטים היטב הטנדור והגריל, שגם מידיי פעם עולים ממנו להבות גבוהות שמאירות את האיזור. העיצוב של המסעדה הוא חם וייצרי ושולטים בו בעיקר צבעי חום ואדום. פסלים מרשימים מפוזרים ברחבי המסעדה, תורמים גם כן למראה ולאווירה קצת פראית. הצליחו ליצור כאן אווירה "טבעית" מאוד נעימה שלא נאלצת להסתמך על מוזיקת רקע, שאגב – אין פה כלל. קירקושי צלחות וסכו"ם ממלאים את המסעדה ומהווים את הפסקול במקום, בצורה שמאוד נעימה לאוזן בשל האקוסטיקה הטובה. פרצי להבות מהמטבח יוצרים את אפקט הדרמה מידיי פעם. תמונות אגב, אין יותר מידיי, כי בשלב מסויים אמרו לנו שאסור לצלם בשטח המסעדה…

המטבח ההודי הפך בשנה החולפת לאחד המסקרנים והאהובים עליי ביותר, לכן הגעתי עם ציפיה גדולה. התפריט הגדול של אמאייה פרוס על פני שני עמודים גדולים ומחולק ל-3 שורות, שכל אחד מייצגת את השלב בארוחה שבו המנה מגיעה. התפריט גם מחולק לקטגוריות גם בטורים – סלטים, מאכלי ים, בעלי כנף, בשר וירקות. ממרבית הקטגוריות קיימות 9 אפשרויות שונות לבחירה ודווקא מאגף הירקות/צמחוני יש משמעותית יותר אופציות, כך שגם לצמחונים יש פה מבחר מכובד להזמין ממנו, אם כי דווקא מרוב המנות הצמחוניות אין אפשרות להזמין מנה בגרסא מוקטנת וחבל. יש גם קטגורייה של מנות קארי וביריאני שאותה לא יצא לנו לדגום וחבל, אבל כבר לא היה לנו מקום. גם כאן כמקובל במסעדות העילית יש כמה אפשרויות לתפריטי טעימות.

את כל המנות שהזמנו, בחרנו להזמין בגרסאתן הקטנה (2 יחידות) כדי שנוכל להתנסות בכמה שיותר מהן. פתחנו עם עוף קצוץ בעלי חסה (Minced Chicken Lettuce Parcels £7.50) שהוגשו כשני עלי חסה מגולגלים וממולאים במן תערובת משחתית של עוף ואמולסיה של ליים וקוקוס, שיצרו טעם מעולה ומפתיע. מנת אוייסטרים (Rock Oysters £8.00) שבשרן נצרב בגריל והוגש עם רוטב על בסיס קארי עם ג'ינג'ר וקוקוס, מנה עם טעמים מעניינים. עוף טיקה בפלפל שחור (Tandoori Black Pepper Chicken Tikka £6.50), מנה של שתי חתיכות עוף קטנות מפולפלות, עסיסיות וטעימות מאוד אבל יקרות להחריד בשביל גודלן. הימרנו מבין המנות הצמחוניות על מנה של "קבב אדממה" (Edamame Seekh Kebab £5.50) שהזכיר במרקם ובטעם שלו פלאפל חרפרף והיו במילוי מנגו שלא תרם להם המון, מנה קצת מיותרת אולי. מנה צמחונית אחרת לעומת זאת, של ארבעה אספרגוסים רחבים (Griddled English Asparagus £5.50) שבושלו בשלמות והוגשו עם שומשום קלוי ורוטב מתקתק ששידרג אותם אף יותר.

עוף בקוקוס וליים עטוף בחסה : טעמים יחודיים, חבל שדיי יקר (צילום: הילה קונפורטי, @hilakonf)

את שלב מנות הביניים, פתחנו עם "נאלי בארה" (Nalli Barra £16.50), מנה של שתי יחידות אוסובוקו טלה בטנדורי, שהפיצה ריח מדהים בזכות תערובת התבלינים בה בושל הבשר, הבשר כנראה הורכב חזרה על העצם אחרי בישול וקיצות ועל אף שהיה קצת קשה ללעיסה, היה לו טעם מושלם. קבב סרטנים (Blue Swimmer Crab Kebab £8.50) היה אחד מהמנות הטובות של הערב, שתי קציצות סרטנים גדולות שכל אחת הנוחה בחלקו הפנימי של שיריון סרטן שנוקה והכיל גם סוג של איולי עשבי תיבול חמצמץ. לקחנו גם "סוכריות" כנפיי עוף (Punjabi Chicken Wing Lollipops £11.00), אותה אפשר להזמין רק בגרסא המוגדלת והיא כללה 6 יחידות מ-3 כנפיים חצויות עם עצם חשופה שמאפשרת לקחת ולאכול בקלות כל חתיכה דביקה מלאת ציפוי מתקתק עם טעמי תמרהינדי, וגארם מסאלה ממנו בלט בעיקר הקינמון.
מהקטגורייה של השורה האחרונה לקחנו רק מנה של צלעות כבש (Lamb Chops £16.50), שלמרות שנשמעה לי בנאלית מאוד הוכיחה מעל הכל שבאמאייה עושים אוכל נפלא ועם טוויסט מתאים, הצלעות היו מצופות בשברי שקדים, קשיו ופיסטוק והוגשו לצד מעט רוטב כוסברה. הניגוד שבין הבשר הרך והממכר של הצלעות לקראנצ'יות של האגוזים היה נהדר. תערובת האגוזים גם הייתה האלמנט שחיבר את הצלעות לרוטב הכוסברה בצורה כה מוצלחת.

קציצות סרטן באמאייה : או צלחות מעופפות טעימות במיוחד.

בשלב זה כבר היינו מלאים ולכן החלטנו לעבור לשלב הקינוחים. אולי אם המחירים לא היו כל-כך גבוהים הייתי מזמין עוד מנה רק בשביל להתנסות בעוד טעם חדש או מנה מעניינת אחרת, אבל במחיר של בערך 100 שקל ומעלה למנה עיקרית או מנת קארי, זה כבר עבר את גבול התקציב הלגיטימי לארוחה, בייחוד שליווינו אותה בבקבוק של יין, פינו גרי ניו זילנדי שעלה בעצמו 35 פאונד. אז הזמנו קינוח…
"תשוקה בקופסאת שוקולד" (Passion in Chocolate Box £9.25) שבהחלט היה קינוח סקסי בטעמיו ומרכיביו. זה היה ריבוע שוקולד רך ועשיר במילוי של קרם פטל והל. מעליו היה מרשמלו אוכמניות מצויין והוא הוגש עם שוט של דרמבוי וקוקוס. הוא היווה סיומת ראויה לארוחה מפתיעה ומלאת טעמים חדשים, מעניינים ואולי אפילו מרגשים קצת. זו ללא ספק הייתה אחת הארוחות המיוחדות ביותר שאכלתי בשנה-שנתיים האחרונות, גם אם לא הכל בה היה מושלם ולמרות המחירים היקרים שבמקרים מסויימים גם היו מאוד מוגזמים ולא מוצדקים.

מילה על השירות – השירות באמאייה מאוד משתדל. אבל המלצר שלנו היה קצת מהוסס ופחד להמליץ לנו או להתמודד עם שאלות שהיו לנו אליו והביא את המנהל כמה פעמים כדי שיענה במקומו.

יצאנו עם חשבון מופרז של 153 פאונד (בערך 890 שקלים), שהיווה את האלמנט הבעייתי היחידי בארוחה הזו מבחינתי. מתוכם 17 פאונד עבור שירות, שהם 12.5%.

Amaya, (כוכב מישלן אחד, נכון ל-2014)
Halkin Arcade, 19 Motcomb St, London
http://www.amaya.biz
שעות פעילות:
א' : צהריים מ-12:45 עד 14:45, ערב מ-18:30 עד 22:30
ב' – ש' : צהריים מ-12:30 עד 14:15, ערב מ-18:30 עד 23:30

מפת המלצות:
-מקרא: כוכב: מקומות שהרחבתי לגביהם בפוסט.
-צבעים: ירוק – מומלץ מאוד ; צהוב – טוב, אבל לא חובה ; אדום – מיותר ; כחול – המלצות שאספתי, אך לא ניסיתי ; סגול – מתוכנן בביקור הבא.

.
במהלך הסופ"ש יעלה אלבום עם קצת יותר תמונות בעמוד של גרגרן בפייסבוק

את אלו כבר טעמת?

אין פוסטים קשורים.