שבועיים של רגיעה לפני המבחן האחרון של הסמסטר, זה פרק זמן שמאפשר להחזיר את הבלוג לחיים אחרי תקופה ארוכה ולחוצה. זה לא שהפסקתי לאכול במסעדות, חשבון האינסטגרם שלי יעיד על כך, אבל היעדר הזמן הקשה על מלאכת כתיבת הביקורות הארוכות (לפדנטיות יש מחיר). ואם בדברים ארוכים עסקינן, אולי שווה להתעכב על "לה רפובליקה די רונימוטי", שעד שתספיקו להגיד את השם של המסעדה הזו 3 פעמים, כנראה תוכלו לסיים לאכול בה ארוחה עסקית כמו זו שאני אכלתי…
מכירים עוד מסעדות עם שמות ממש ארוכים? שתפו בתגובה
המסעדה האיטלקית שנמצאת ברובע לב העיר שברחוב מזא"ה בתל אביב, מבודדת מעט מאיזורי הבילוי השונים. היא נמצאת למרגולתיו של בניין מרשים בגובהו ולולא איזור המרפסת המגודרת בצמחייה שפונה לרחוב, הייתה משדרת מראה קר ומנוכר כמו של הבניין כולו. מבפנים הסיפור שונה לחלוטין, כי ריהוט העץ כמו גם רצפת העץ משרים אווירה חמה ומשפחתית. את המראה האיטלקי המלא משלימה "התפאורה" במסעדה, כשבמרכזה שולחן ארוך ועליו מגוון מצרכים איטלקיים ובראשם כיכר פרמז'ן ענקית, בעוד בצידי המסעדה בקבוקי אלכוהול איטלקיים ואפילו נקניקים שמשתלשלים מהתקרה. חלונות גדולים המקיפים את המסעדה, נותנים להרבה אור טבעי ונעים לחדור פנימה בשעות הצהריים.
הגעתי למסעדה עם חברי הזללן – ברווזי, בסביבות השעה 13:15 בצהריי יום ראשון, המרפסת הייתה יחסית ריקה באותו יום סגרירי ובחלל הפנימי התפוסה הייתה כמעט מלאה. לא הזמנו מקום ועל כן הציעו לנו לשבת על הבר. לא התנגדנו, מבחינת שנינו זו הרבה פעמים הבחירה המועדפת כשלא מגיעים בקבוצה גדולה. הבר אינטימי יחסית ויכולים לשבת סביבו משהו כמו עשרה אנשים ובאופן דיי מרווח. התיישבנו על הבר וקיבלנו במהרה את תפריט הצהריים ותפריט הספיישלים.
תפריט הצהריים כאן מציע עסקיות משתלמות שכוללות: מאזט של זייתים, שבבי פרמז'ן ומקלות לחם שטוחים ופריכים, מנה ראשונה לבחירה מבין 5 אפשרויות, מנה עיקרית, קפה וקינוח אישי במחיר המנה העיקרית. מכובד לא? בעיקר כשהמחירים של המנות העיקריות לא גבוהים במיוחד ומחולקים ל-4 רמות מחירים. מנות פסטה וריזוטו במחירים של 56/66 שקלים ומנות בשרים, דגים ופירות ים במחיר של 76/82 שקלים ואלו מגיעות גם עם תוספת לבחירה. מלבד המנות הקבועות בתפריט, אפשר לבחור גם מנה עיקרית מתפריט המיוחדים שבו המחירים לרוב גבוהים מאלו של התפריט הרגיל. מלבד מגוון האפשרויות הרחב הזה, יש בתפריט הצהריים גם מנות שניתן להזמין מחוץ לעסקית – פיצות, אנטיפסטי או סתם מנות שמופיעות בעסקית אבל ניתן להזמין אותן בנפרד במחיר קצת יותר נמוך (אבל בהבדל של שקלים בודדים ממחיר העסקית, אז אני לא רואה סיבה למה שמישהו יעשה את זה). מעבר למחיר העסקית המשתלם, בשעות הצהריים יש גם מחירים מיוחדים ליינות ובירה (17-22 שקלים) וזה תמיד מבורך.
עשינו את ההזמנה שלנו וכהרגלנו חיזקנו בהזמנת מנה נוספת. עד שהגיעו המנות, נהננו לנשנש מהקערית שהוגשה לנו את הזייתים הבשרניים והמרירים, את הפרמז'ן ובמיוחד את "שטיחי" הלחם. הקערית אומנם הייתה פצפונת, אבל התמלאה מחדש על ידי הברמן היעיל, מבלי שאפילו היינו צריכים לבקש. קצת הצטערתי שבחרו להגיש את הפרמז'ן בצורת שבבים כל-כך קטנים ודקיקים, כי היה אפשר להנות ממנה הרבה יותר אם היא הייתה אפילו רק מעט יותר עבה.
המנות הראשונות הגיעו. במסגרת העסקיות הוזמנו אנטיפסטי – מבחר ירקות על הגריל. ו-סלמונה – סלמון בכבישה ביתית, להן צירפנו שתי מנות מתפריט הצהריים: פוקאצ'ה ביאנקה – פרמג'אנו, שמן זית, טימין, מלח-ים ועלי רוקולה טריים ומנה של קרפאצ'יו דג ים (באותו היום פלמידה) – זרעי עגבנייה, לימון, שמן זית ואורגנו.
מנת האנטיפסטי כללה זוקיני וכרובית בשמן זית ועלי רוקט טריים. הכרובית לשמחתי עוד הייתה נגיסה ולא רכה מידיי והרוקט הוסיף הרבה רעננות והיווה ניגוד לשמן. להרגשתי האישית, אם היה עוד ירק כלשהו במנה, שיוסיף עוד קצת צבע ועניין (אפילו על חשבון חלק מכמות הזוקיני), זה היה יכול לתרום הרבה. הסלמון הוגש עם קצת צלפים וחתיכות בצל ירוק והונח בשלולית שמן זית. הכבישה שלו הייתה עדינה, אך העצימה את טעמו ונתנה לו צבע עז. שתי המנות הללו, כפי שהן נקראות, לא יפילו אתכם מהכסא, אבל הן טובות לסוגן. הפוקאצ'ה הייתה חמימה, רכה ומנחמת עם מספר שיני שום קונפי מעליה וקצת תיבול של טימין ומלח ים. עלי האורוגולה נעדרו מהצלחת, אבל גם לא היו בהכרח נחוצים. בדיעבד אפשר לומר שאולי היה קצת מיותר להזמין את הפוקאצ'ה.
את ההצגה גנבה כמתבקש מנת הקרפאצ'יו פלמידה, טעמו של הדג לא הלך לאיבוד למרות שהיה חתוך דק והעגבניות ושמן הזית החמיאו לו כצפוי. אבל הזסטים של הלימון ונגיעות האורגנו, הם שהקפיצו את המנה הטעימה ברמה או שתיים והפכו את המנה מעוד מנה של דג נא, למנה שהשאירה רושם רב.
העיקריות הגיעו בתזמון מושלם לאחר סיום המנות הראשונות. המנה שהכי משכה את תשומת ליבי מבין העיקריות, הייתה להפתעתי דווקא מהקטגוריה הזולה ביותר. ריזוטו כבדי-עוף – ציר בקר, חמאה, ערמונים ופרמג'אנו. השילוב המסקרן הזה של כבד עוף בריזוטו לא הניח לי, כך שלא נותרה לי ברירה להזמין את המנה. ברווזי אפילו דאג לכך שהציפיות יהיו גבוהות, כשאמר לי שהוא שמע שמדובר על מנה טובה. בדרך כלל כשהציפיות גבוהות, הרבה יותר קל להתאכזב מלהתלהב, אבל לא במקרה הזה. המנה אומנם לא נראתה טוב בלשון המעטה (כי איך מנה של ריזוטו חום יכולה להראות טוב?), אבל הטעם…. הו הטעם!
זה לא סוד שיש משהו בשילוב של ציר בקר וערמונים, שיוצרים יחד טעם עמוק ועשיר בעל אופי מתוק ואדמתי שקשה לעמוד בפניו, תוסיפו לזה את הקרמיות המושלמת שתרמו כבדי העוף האדמדמים (בזכות אותו מרקם נימוח שהרבה אנשים דווקא סולדים ממנו), שהשתלבה בצורה מפליאה למרקם החמאתי שיש לריזוטו וקיבלתם מנה בטעם חלומי. אגב, האורז עצמו היה מעט רך מידיי עבור ריזוטו, אבל אין טעם להתפס לקטנות במקרה הזה. המנה הייתה מספקת על אף שלא הייתה גדולה מאוד, כי כמו לכל ריזוטו, גם לזה היו סגולות מיוחדות בריפוד הבטן.
ברווזי, בניגוד אליי, רצה להזמין מנה קלה ומצא את מבוקשו בתפריט הספיישלים היומי. פילה מוסר ים – ירקות קלויים, ציר עגבניות, טימין, אורגנו, שום ויין לבן. כמו שאר מנות הבשר והדגים בעסקית הרגילה, המנה כללה תוספת לבחירה והוא בחר בפולנטה. מהמעט שטעמתי, הדג היה עסיסי דיו אך הסכמתי עם ברווזי על כך שכנראה חצי דקה פחות על המחבת היו עושים לו רק טוב. הפולנטה הייתה מהסוג החמאתי ונראה שהוכנה משילוב של תירס טרי וקמח תירס והיה לה טעם עדין מאוד. את הירקות והציר עליהם הונח הדג, לא יצא לי לטעום, כך שאני מקווה שבהמשך אקבל מברווזי את חוות דעתו המלאה ואוכל לפרסם אותה פה.
אקורד הסיום של שלב העיקריות היה כשנכנעתי מלנסות ולנגב את שאריות הריזוטו מתחתית הצלחת. הברמן פינה וניקה לנו את הבר ושאל מה נרצה לשתות. שנינו בחרנו באספרסו קצר, שהוגש עם מיני עוגיית ביסקוטי קשה לפיצוח. כל אחד מאיתנו יכל לבחור בין 2 קינוחים אישיים וכמובן בחרנו אחד מכל סוג על מנת להנות מכל העולמות. סוג של לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, אבל בלי עוגה ועם תקווה לא להשאיר כלום בצלחת.
על כן, הונחו לפנינו שתי כוסות, הראשונה עם פנקוטה נעימה ומשמחת ועליה סירופ קפה מתוק, השנייה עם כדור סורבה מנגו נהדר – קרמי וחלק, עם מתיקות שהרגישה טבעית ולא מוגזמת. קשה לקבוע איזה מבין שניהם העדפתי, שניהם היו טובים ועשו את העבודה – סיום הארוחה עם טעם מתוק בפה.
ביקשנו חשבון ודווקא בחלק הזה לקח קצת יותר מידיי זמן עד שכל הפרוצדורה הזו הסתיימה, מה שתמיד גורם לי לתהות על האירוניה בכך שמדובר בשלב שבו מעוניינים לשלם את הטיפ. בכל מקרה… הטיפ לא נפגע בגלל השטות הקטנה הזו, אבל לקראת ערב גיליתי שעשו לנו טעות בחשבון וחייבו אותנו על הקרפאצ'יו ב-52 שקלים במקום 32 שקלים. ראוי לציין את היעילות בה הנושא טופל ברגע שהתקשרתי ליידע את המסעדה על כך וזיכו את האשראי על ההפרש. טעויות יכולות לקרות, אבל חשוב לדעת לטפל בהן באופן הנכון.
חשבון:
עסקית ריזוטו כבדי-עוף: 56 שקלים
עסקית פילה דג: 110 שקלים
פוקאצ'ה ביאנקה: 18 שקלים
קראפצ'יו פלמידה: 32 שקלים
סה"כ: 216 שקלים
לסיכום:
העסקית של לה רפובליקה דה רונימוטי מציעה דיל משתלם במיוחד – ארוחה מלאה שכוללת מאזט, מנה ראשונה (פשוטה אבל טובה), מנה עיקרית, קפה וקינוח אישי במחיר המנה העסקית, כשזו מתומחרת במחיר הוגן לכל הדיעות. ההצלחה אפילו כפולה, כיוון שמלבד העובדה שהמחיר נמוך, האוכל טעים ובמקרה של הריזוטו אפילו מרגש. האווירה במסעדה נעימה והשירות מצד הברמן היה טוב. כל אלו מצדיקים המלצה חמה להגיע פעם לארוחה העסקית במסעדה הזו, כי במחיר הזה שווה להתנסות, ואם אתם מתכוונים להזמין את מנת הריזוטו כבדי-עוף, אני יכול להבטיח לכם ארוחה עסקית מהכדאיות ביותר שאכלתם. פשוט כך.
לה רפובליקה די רונימוטי, מזא"ה 3, תל אביב
טלפון: 03-6470247
שעות פעילות:
א' – ה' : 12:00 – 23:30(עסקית: 12:00 – 17:00)
ו' : 8:30 – 23:30
ש' : 9:30 – 23:30
אתר: http://www.larepubblica.co.il
אוסטריה לה פיורליה
אומרים שזו מסעדה איטלקית מאוד אותנטית
כבד בריזוטו – קל בכיס? אתה משורר
פעם הייתי יותר פיוטי.. ויש לי (איפשהו) תעודת הצטיינות מכתה י"א שתעיד על כך
חדש לי. טוב לדעת על מקום שכזה.
התרשמתי מהתמונה שהאווירה איטלקית לגמרי.
כמובן גם מהתאורים מעוררי תיאבון. גם ללא התמונות,אם כי הן מעצימות בהחלט.
המנות הראשונות נראות מעולה!!!
לא אוכלת בשר ודגים אבל הריזוטו נראה מגרה…
הפוקצה נראת מעט קטנה יחסית למחיר…
תודה על הדיווח והתמונות 🙂
הייתי פעמיים בעסקית תוך שבוע – הvfm הטוב בתל אביב, וזה גם לא קרוב.
אכלתי במסעדה גם בערב בעבר, הם פשוט יודעים לעשות אוכל מעולה ושומרים על סטנדרטים גבוהים.
מבין כל המנות, עשית לי חשק עז לקרפצ'יו פלמידה ולריזוטו…. אני מודה שקצת הופתעתי מטווח המחירים, הגיוני וסביר בהחלט
אכלתי והתאכזבתי.
האוכל יקר, לא טעים ובעלי הבית קמצנים. מנות קטנות וקיבלנו צלוחית זיתים ולחם אחד לתשעה אנשים. ממליץ להדיר את רגליכם משם