אין כמו בירה בקיץ – צוננת, מרווה, מרעננת. אנחנו נוהגים לקחת אותה איתנו לים, לשתות אותה בעל האש, להזמין אותה בבר… אבל לפעמים, כשהבירה ממש טובה, אפשר פשוט לעצור הכל באמצע היום, להוציא אותה מהמקרר ולהתמקד רק בה לכמה דקות של חסד מופלא. אלכסנדר גרין, היא בירה שכזו.
מבשלת אלכסנדר נולדה מתוך חלום של אורי שגיא, שאחרי גיל 40 השתחרר משירות קבע ממושך כטייס בחיל אוויר. במשך השנים הוא נהג לבשל בירה כתחביב עד שב-2008 הקים את המבשלה בעמק חפר, ליד נחל אלכסנדר, מכאן (או משם..) שמה. בערך שנתיים לקח לחלום המבשלה שלו להבשיל לכדי שיווק הבירה שייצר, כנראה שהרבה בעזרת שניים מהשותפים שבחר לצרף לעסק שלו – האחים ירזין, המסעדנים שתחת שמם רשומות הרבה מסעדות מצליחות בעבר ובהווה.
אני חושב שב-2010 יצא לי לסעוד במסעדת קפה איטליה של הירזינים, בעת שביצעו טעימות ראשונות לבירה. כמה חודשים לאחר מכן, באותה מסעדה, כבר שתיתי אותה בפעם הראשונה, מתלהב מאוד להתנסות בבירת בוטיק ישראלית חדשה, עוד לפני שהתחיל גל מבשלות הבוטיק. אז, בתחילת הדרך, שתי הבירות היחידות שהיו למבשלה היו "בלונד" ו-"אמברה", מהן העדפתי הרבה יותר את הבלונד. לאחר מכן התחילו באלכסנדר לייצר בירות עונתיות, זה התחיל עם אלכסנדר בלאק, בירה בסגנון פורטר והמשיך לאלכסנדר גרין המדוברת, לקראת סוף 2011.
* בתערוכת Beers 2013 שהתקיימה בתחילת השנה בהיכל נוקיה, נמזגה גם "אלכסנדר פסט" (fest) שהייתה מצויינת בטעמה, אך משום מה לא הפכה בעצמה למהדורה עונתית, לצערנו.
פרט פיקנטי: מבשלת אלכסנדר החלה לייצר לאחרונה בירה מיוחדת עבור מסעדת טאיזו, האסייאתית המצויינת של השף יובל בן נריה. הבירה – "אלכסנדר טאיזו" (5% אלכוהול), היא בירה זהובה בסגנון לאגר, יבשה מאוד בדומה לבירות אסייאתיות. היא בעלת טעמים פרחוניים עם סיומת טעם כשותית מרירה וכמובן שהיא מתאימה לאוכל אסייאתי. שיתוף פעולה מבורך בין אחת המבשלות הטובות בארץ לאחת המסעדות הטובות בארץ.
אלכסנדר טאיזו – שיתוף פעולה בין אחת המבשלות הטובות בארץ לאחד המסעדות הטובות בארץ
אלכסנדר גרין – Alexander Green – 6%
בירה בסגנון IPA (Indian Pale Ale, תת קטגורייה ל-Pale Ale, שמאופיינת באחוז אלכוהול יותר גבוה ממנו), שמאז שהושקה כחלק מסדרת הבירות העונתיות של אלכסנדר, היא המועדפת עליי מבין הבירות של המבשלה האיכותית הזו.
צבעה כתום-זהוב עמוק והיא לא צלולה, כך שהיא נראית כמעט כמו קרמל נוזלי. עם המזיגה עולה ראש קצף מלא ויציב בצבע בהיר, שנשאר לאורך זמן ומשאיר אחריו שכבות של טחרה לבנה על דפנות הכוס. הארומה של הבירה פירותית, קצת הדרית וקצת אקזוטית, עם רמז למתיקות שמורגשת בשבריר השנייה הראשון במפגש עם הלשון, אך במהרה הטעם מתחלף במרירות הדרית נעימה שלאט לאט מתגבשת לטעם שמאוד מזכיר לי פומלית. הבירה מלטפת את הלשון עם גיזוז עדין מאוד, כמעט מאלחשת אותה, עם הגוף הכבד במקצת. היא משאירה אחריה סיומת מרירה שנמשכת לאורך זמן ולאט לאט מתעדנת. למי שלא מכיר את סגנון ה-IPA, הבירה הזו אולי תרגיש מרה מידיי, אבל יכול להיות שזו בירה מצויינת כדי להתנסות בפעם הראשונה.
הטעם ההדרי המריר-המעודן הזה כל כך דומיננטי, עד שבכל ההתנסויות הראשונות שלי עם אלכסנדר גרין (שהיו בשתייה מהבקבוק), דימיינתי שהבירה הזו היא בכלל בצבע בלונד-ירקרק, כמו של טעם הפומלית שהיא הזכירה לי. כך שהפעם הראשונה שמזגתי אותה לכוס וראיתי את הצבע האמיתי שלה, הייתה מפתיעה.
מה ליד? כמו בהקדמה, זו בירה שלחלוטין אפשר להנות ממנה בפני עצמה, אבל היא גם תלך מצויין עם מנות עוף ועם מנות בעלות טעם חמצמץ, כמו סביצ'ה לדוגמא.
הבקבוק: אלכסנדר גרין נראית כמו שאר בירות המבשלה (למעט אלכסנדר טאיזו שלא נמכרת מחוץ למסעדה) וכצפוי התווית שלה ירוקה בהתאם לשמה. על התווית מתנוסס לוגו הצב המעופף של אלכסנדר, סמל שנבחר כנראה בעקבות הצבים שמאפיינים את איזור נחל אלכסנדר כשהכנפיים הן אולי מזכרת של כנפיי הטייס מהשירות הצבאי של אורי שגיא. ההבדל היחידי בבקבוק של אלכסנדר גרין לעומת שאר בירות המבשלה, הוא ציור הכשות שמופיע מעל הכיתוב אלכסנדר, שהוא בהחלט מאפיין מורגש מאוד בבירה הזו.
אלכסנדר גרין : עונג בבקבוק
המחיר: גם כאן נשארים עם טעם קצת מר בפה, כשבחנויות האלכוהול היא נמכרת ב15-16 שקלים לבקבוק של שליש, שזה לצערנו הרב מחיר רגיל של בירות בוטיק בארץ, שנוובע מהמיסוי הכבד שמעמיד את כל הענף הזה בסיכון.
לסיום, מבשלת אלכסנדר היא דוגמא מושלמת לבירה שהתחילה כבירת בוטיק קטנה והגיעה לרמה גבוהה, כשבניגוד למבשלות בוטיק רבות, היא מצליחה להמנע מטעמי לוואי של שמרים והיא גם מאוד עקבית מבחינת התוצר הסופי שמגיע לחביות ולבקבוקים. אפשר להגיד שהמבשלה נמצאת במקום מאוד טוב באמצע, בין המבשלות התעשייתיות לבין בירות הבוטיק הצעירות. אני כבר מחכה לבירה העונתית הבאה של אלכסנדר (ואשמח מאוד אם זו תהיה הבירה שהוצגה ב-Beers2013) והלוואי שיהיו בארץ יותר מבשלות כמוהה.
מבשלת אלכסנדר, רחוב צבי הנחל 19, פארק התעשיות עמק חפר
שעות פעילות:
א'-ה' : 10:00 – 17:00
ו': 10:00 – 14:00
אתר: http://alexander-beer.co.il
את אלו כבר טעמת?
אין פוסטים קשורים.
אני הולך עם משפט הפתיחה שלך.
בכללי ,אני מהאלה ששותים בירה כליווי לטעימות ולא מהאלה שנוגסים משהו
כדי שאפשר יהיה לשתות ללא תוצעות…ׁ(-;
בפעם הראשונה שהתנסתי בבירה בוטיק מקומית ,היתה בברוהאוס ז"ל
בפעם האחרונה היה זה בג'אמס. בשתי הפעמים כליווי לנקניקיות עם כרוב כבוש מאודה.
אנסה כפי הניראה גם את אלכסנדר . אגב, מגישים שם נקניקיות ? (-;
תענוג באתר שלך ,כפי שהבירה תענוג בקיץ.
ממליץ מאוד גם על מבשלת שפירא
אני חייבת להסכים איתך שהבירה הזאת מצויינת….
אני חייב להסכים איתך גם 🙂