ארכיון תגיות: ארוחות עסקיות

עסקית בדה באן – ונאמר ראמן

הראמן מתחיל להתפשט בתל אביב כמו פטריות שיטאקי אחרי הגשם, אבל ב'דה באן' מגישים את המרק היפני המנחם עוד הרבה לפניי שהוא הוכתר כ"טרנד" מקומי ודואגים לעשות זאת ברמה גבוהה כבר כמה שנים. ה"מזנון" היפני של האחים קיצ'ס הביא לתל אביב את בשורת אוכל הרחוב האסייאתי, דווקא ליד לשוק הכרמל, והפך מאז לאחד המקומות השווים ביותר כשמתחשק לאכול אוכל אסייאתי טעים ואיכותי באווירה לא מחייבת, או סתם קצת לרפד את הבטן בארוחה קלה. רק אל תצפו למצוא כאן סושי. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת מסעדות, כללי | עם התגים , , , , , , , , , | תגובה אחת

העסקית של דיינינגס – היורשת היפנית לעסקית של מול ים?

בשלהי שנת 2014, הגיעה לארץ עולה חדשה מלונדון ושמה Dinings. דיינינגס היא למעשה מסעדה יפנית נחשבת מלונדון, שפתחה סניף נוסף ויחיד דווקא בישראל, על הגג של מלון הבוטיק התל אביבי – 'דה נורמן'. המאפיין המשותף של כל הדיווחים ששמעתי וקראתי מאנשים שאכלו במסעדה, היה שכולם חשבו שמדובר במחירים מוגזמים עד לכדי טירוף, דבר שהרחיק אותי משם עד לאחרונה, שדיינינגס החלו להגיש עסקית צהריים במחירים הרבה יותר מתקבלים על הדעת. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת מסעדות, כללי | עם התגים , , , , , , , , , , , | תגובה אחת

לה רפובליקה די רונימוטי – כבד בריזוטו, קל בכיס

שבועיים של רגיעה לפני המבחן האחרון של הסמסטר, זה פרק זמן שמאפשר להחזיר את הבלוג לחיים אחרי תקופה ארוכה ולחוצה. זה לא שהפסקתי לאכול במסעדות, חשבון האינסטגרם שלי יעיד על כך, אבל היעדר הזמן הקשה על מלאכת כתיבת הביקורות הארוכות (לפדנטיות יש מחיר). ואם בדברים ארוכים עסקינן, אולי שווה להתעכב על "לה רפובליקה די רונימוטי", שעד שתספיקו להגיד את השם של המסעדה הזו 3 פעמים, כנראה תוכלו לסיים לאכול בה ארוחה עסקית כמו זו שאני אכלתי… להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת מסעדות, כללי | עם התגים , , , , , , , | 9 תגובות

לונה פארק של טעמים – צהריים בכתית

לא קל לחזור לשגרה אחרי שבועיים וחצי של בטן גב במקסיקו, בייחוד אם נוחתים היישר אל תוך תחילת הסמסטר. כרגיל, הטיפול הטוב ביותר לשביזות מתחיל דרך הבטן. המסעדה שנבחרה למטרה זו הייתה הפעם כתית, שבשנה האחרונה שינתה כתובת וקונספט ועל כן, ביקור בכתית החדשה היה מתבקש. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת מסעדות, כללי, נבחרת החודש | עם התגים , , , , , , , | 2 תגובות

עסקית באלבה – צדק חברתי

עוד לפני שנפתחה, מסעדת אלבה משכה את תשומת ליבי בשל המיקום שנבחר לה תחת המגדל היוקרתי שנבנה ברחוב אבן גבירול ובשל עיצוב המקום, עם קירות הזכוכית הגבוהים שלה שמשקיפים לרחוב. כל הסיבות האלו, גרמו לי ולחברה שלי להוסיף את אלבה לרשימת המסעדות הבלתי נגמרת שלנו, עוד מאז שחלפנו על פני המסעדה סמוך לפתיחתה. אולי אורך הרשימה הזו מסביר מדוע לא היינו במסעדה עד היום, אבל תרמו לכך גם חוות דעת קיצוניות, בעד ונגד המקום, שגרמו לנו לדחות את ההגעה. מעבר זמני לדירה באבן גבירול, הוא זה שגרם לנו לנסות את המסעדה. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת מסעדות, כללי | עם התגים , , , , , , , | תגובה אחת

עסקית ביאקימונו ותודה על הדגים

אולי זו רק הרגשה אישית שלי, אבל עושה רושם שבשנים האחרונות הסושי הפך להיות אחד המאכלים הלאומיים שלנו. זה כבר הפך לדבר שגרתי, שאנשים מנהלים וויכוחים סוערים על איפה לדעתם נמצא הסושי הכי טוב בארץ, באותה זיקה סנטימנטלית שבעבר הייתה שמורה רק לחומוס. יש מי שמעדיף את הסושי המסורתי, יש שמעדיפים שילובים מערביים מיוחדים או מופרעים. מישהו אחד עשוי להעדיף אינסייד אאוט, אחר יעדיף סאשימי או ניגירי, או "קונוס"… כל כך הרבה אפשרויות. בדבר אחד אין וויכוח בנוגע לסושי – איכות הסושי נקבעת קודם כל לפי איכות הדג וזה בדיוק היתרון ההתחלתי של יאקימונו. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת מסעדות, כללי | עם התגים , , , , , , , , , , , | 6 תגובות

חדר האוכל – ארץ ישראל היפה

השירות הצבאי שלי נמשך חמש וחצי שנים. למרות שבחודשים הראשונים לשירות ניסיתי להתרגל לאוכל בחדר האוכל של הבסיס בו שירתתי, מצאתי את עצמי מהר מאוד עושה כל שביכולתי כדי לא לאכול שם, בייחוד אחרי תורנות המטבח הראשונה שלי. למזלי הרב שירתתי בבסיס פתוח במרכז הארץ, כך שהיו מספיק אפשרויות ראויות במרחק נסיעה קצרה. היו לא מעט חיילים שנהגו לעשות כמוני, כי גם להם המושג "חדר אוכל" עשה טראומה קלה, אבל אני שמח שזה לא מנע ממני לבקר במסעדת חדר האוכל של עומר מילר. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת מסעדות, כללי | עם התגים , , , , , , , , | תגובה אחת

צהריים בטוטו – קצת אחרת

בין כל המסעדות של תל אביב (ושל הארץ בכלל), יש כמה מסעדות ששמן בולט מעל כולן, שמתחרות מידיי יום על הכבוד להחשב כטובות ביותר. מסעדה אחת עושה זאת כנראה טוב מכולן – טוטו, של ירון שלו, שמאז שקיבל את המשוכות בטוטו, הפך אותה ממסעדה ממוצעת להרבה יותר מזה. בשנתיים האחרונות זכתה המסעדה בתואר "המסעדה הטובה ביותר" בתחרות פרסי האוכל של מגזין TimeOut וגם המבקרים ממשיכים לשבח אותה בכל פעם. הלכתי לבדוק את תפריט הצהריים שמציעה המסעדה שנמצאת בטופ הקולינארי של תל אביב. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת מסעדות, כללי, נבחרת החודש | עם התגים , , , , , , , | 10 תגובות

עסקית בצפון אברקסס – הייחוד שבפשטות

אייל שני, אם להשתמש בשפתו הציורית והמופשטת, הוא חציל. אם הייתם מכריחים אותי להרחיב, הייתי אומר שהוא חציל מוזהב שגדל נגד כיוון הרוח, אבל בואו לבנתיים נסתפק בחציל. הסיבה שאייל שני הוא חציל, היא שהעולם מתחלק לשניים: אלו ששונאים אותו ואלו שאוהבים אותו.
לא אשאיר אתכם במתח, אני אוהב מאוד את אייל שני ופועלו. במזנון התאהבתי בביס ראשון וחזרתי למקום פעמים רבות מאז, בסלון התמכרתי בעיקר לאווירה המחשמלת ואת פורט סעיד פקדתי זמן קצר אחרי שנפתחה. איכשהו, דווקא במסעדת צפון אברקסס לא ביקרתי עד עכשיו, בעקבות סימן משמיים בדמות מקום חניה שהתפנה ממש מול המסעדה בשעת צהריים של יום ראשון. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת מסעדות, כללי | עם התגים , , , , , , , , | 6 תגובות

עסקית בקופי בר – כי הגיע הזמן

תל אביב מלאה במסעדות, חלקן ראויות יותר, חלקן ראויות פחות וחלקן בכלל לא. במציאות המקומית, בה מסעדות נפתחות ונסגרות ללא הרף, כל מסעדה בעלת ותק של יותר מ-5 שנים כבר כמעט נחשבת מוסד. אבל יש גם כמה מסעדות שהצלחתן בולטת מרחוק ואינה מוטלת בספק, מתוכן יש קבוצת מסעדות מסויימת, שכל אחת מהן נחשבת להצלחה בתחומה, קבוצת המסעדות של רותי ומתי בורדו. לחלקכם אולי השמות האלו לא אומרים כלום, אבל על המסעדות שלהם בטוח שמעתם: בראסרי, הוטל מונטיפיורי, דליקטסן וכמובן – הקופי בר. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורת מסעדות, כללי | עם התגים , , , , , , , , , | 14 תגובות