החלוצים 3 – מקום של אוכל

במוקדם או במאוחר, מגיע שלב ההתבגרות של כל פודי, בו הוא מגיע לנקודת ההבנה המתבקשת שמסעדה סובבת קודם כל סביב אוכל. מובן מאליו, לא? ייתכן… אבל זה מעט יותר מורכב מזה. זו ההבנה שלהיבטים כמו עיצוב, אווירה, צילחות, סיפור רקע ואפילו גימיקים, יש אומנם חשיבות גדולה ביצירת החוויה המלאה וביכולתם להפוך מקום עם אוכל טוב למסעדה מעולה, אבל הם לא הכרחיים על מנת להפוך מסעדה לטובה ולבטח לא מחפים על רמת האוכל. זה השלב בו הפודי מתאהב במסעדות בסגנון של החלוצים 3.

* הביקורת נכתבה לאחר 3 ביקורים במקום *

החלוצים 3 (אני מחבב מסעדות שהשם שלהן נגזר מהכתובת בה הן נמצאות), נפתחה לפני משהו כמו 4 שנים, ע"י איתן ונונו ונעמה שטרנליכט, שעושים שם עבודה טובה מאז ועד היום. זו מסעדה מז'אנר מצומצם של מסעדות עצמאיות, שעוצבו ונפתחו ע"י בעלי המסעדה עצמם, שגם דואגים להפעיל אותן באופן אקטיבי, עם צוות מינימלי. אחד המאפיינים של ה"מסעדות העצמאיות" (שקיבלו את התואר "מסעדות אינדי") הוא הרבה פעמים עיצוב לא ראוותני, כי אם מינימליסטי ויעיל – זו מסעדה של חלל קטן שמעוצב בפשטות ומאפשר למשהו כמו 20-30 אנשים לאכול בו במקביל, בין אם בשולחנות קטנים ומעט צפופים, על הבר הקטנטן והאינטימי או על שולחנות מוגבהים. האווירה אינטימית ונעימה, עם תאורה רכה עד מעט חשוכה.

החלוצים 3

החלוצים 3 : הצצה מבחוץ

התפריט גם הוא יחסית צנוע – 5 מנות ראשונות, 7 עיקריות ועוד מספר מנות בתפריט הספיישלים, שמתעדכן מעת לעת. מחירי המנות הוגנים למדיי, בין 44 ל-94 שקלים למנה. מעבר לאוכל, בחלוצים 3 תמצאו תפריט יינות מכובד, עם כמה אופציות לא שכיחות ותמחור דיי נגיש, שכולל בין השאר אופציות ראויות בפחות מ-150 שקלים לבקבוק. היינו באווירה של יין לבן ובחרנו ללכת על אופציה של 'אקר, גרונר ולטלינר 2013', יין אוסטרי שהיה קליל, חמצמץ ונתן הרגשה של מעץ עקצוץ על הלשון. לא מהיינות שמותירים עליך רושם מיוחד, אבל הבונוס שלו הוא הכמות – ליטר, שמתחלק יותר טוב בין ארבעה אנשים מאשר ה-750 מ"ל הסטנדרטיים.

הפעם הגענו למסעדה בהרכב של ארבעה, אל הילה ואליי הצטרפו זוג החברים הקרובים שלנו, שיר ואיתי – היא צמחונית כבר כמה שנים והוא דווקא קרניבור מושבע עם משיכה חזקה לבייקון. פתחנו את הארוחה עם כמה פרוסות לחם מחמצת המוגש עם גוש של חמאה צהובה, במחיר שערורייתי של 16 שקלים, דבר שקשה מאוד להמנע ממנו בשל כמה מהרטבים המעולים שנכללים בחלק מהמנות. למעשה נאלצנו להזמין לחם שוב פעם, כך ששילמנו את המחיר השערורייתי הזה פעמיים. מחיר מוגזם שלא עולה בקנה אחד עם שאר התפריט.

דוגמא טובה להכרחיותו של הלחם, היא עבור ניגוב הצלחת של מנת החובה הראשונה במסעדה – פולנטה מתירס טרי, ציר בקר וכמהין, שהוזמנה הפעם בגרסא מינימליסטית כיוון שרצינו לחלוק אותה כולנו, לכן ויתרנו על ציר הבקר בשביל שיר וגם על התחליף הצמחוני של שמנת חמוצה, שלא עשה את זה להילה. אז נותרנו עם פולנטה וכמהין ואי אפשר להתלונן, היות שהפולנטה כל-כך טובה(!) וכפי הנראה כללה הפעם כמות שחיפתה על היעדר ציר הבקר העשיר (שאגב, מוסיף המווון למנה ומבדל אותה ממנות פולנטה סטנדרטיות). המנה מוגשת בצלחת מרק עמוקה וגם מצב הצבירה שלה קרמי-נוזלי כמעט בהתאם. מנה מעולה שמרפדת את הבטן, בכל אחת מהוורסיות שלה.

פולנטה, החלוצים 3

הגרסא הצמחונית למנת הפולנטה : בין קרם למרק, תענוג אמיתי (צילום: הילה קונפורטי)

לעיקריות החלטנו לחלוק שלוש עיקריות בין שלושה מאיתנו, בעוד שיר החליטה להזמין מנה צמחונית לעצמה, מבין שתי האפשרויות הרלוונטיות מתוך 7 המנות העיקריות.
לנו היו ספקות בנוגע להזמנת חלה קטנה במילוי פולקע חזיר, בייקון ותבלינים ברוטב ציר עוף ויין לבן. אחת המנות האהובות עליי ביותר בעיר. מנה שהיא כולה יצירת פאר שמדגימה מהו שילוב נכון של טעמים. פרוסת חלה קלויה שרוקנה חלקית מהתוכן שלה ובליבה בשר חזיר קצוץ גס, שהושחם יחד עם בייקון ותבלינים, ושמיציו נספגים בחלה ומעשירים אותה בטעם עם נוכחות אניסית מורגשת ומידתית (יכול להיות שבשל המוניטין הבעייתי של טעמי האניס, שווה לציין את נוכחותו באופן מפורש בתפריט). תוסיפו לכך קרוטונים קריספיים של חלה ורוטב מצויין על בסיס ציר עוף ותנו לכל היצירה הזו להנמס לכם על הלשון. זה "הסנדוויץ'" הכי טוב היום בתל אביב.

חלה במילוי פולקע חזיר, החלוצים 3

חלה קטנה במילוי פולקע חזיר : אני מכור למנה הזו (צילום: הילה קונפורטי)

המנה הצמחונית של שיר, פסטת חלמונים טרייה, אפונת שלג, ברוקולי, לימון, אגוזי מלך וריקוטה הייתה לה טעימה, אך לא מעבר – הגדרה שגם אני שותף לה. זו הייתה מנה מכובדת בגודלה, עם כמות ראויה של פסטת חלמונים רחבה ונגיסה. בגזרת הירקות, המבחר היה מעט שונה מהמתואר, מלבד אפונת השלג, היו שם ברוקומיני במקום ברוקולי, שעועית ירוקה ואני חושב שזכור לי גם קישוא. היה ראוי לציין את השינויים במעמד הזמנת המנה, אבל בסופו של דבר המבחר הזה העשיר קצת את המנה וכל הירקות דיגמנו טיפול נכון בחומר גלם. גם הריקוטה הרכה והטובה נתנה את שלה ואגוזי מלך נקצצו וגורדו מעל המנה. היעדר נוכחותו של הרוטב שיחבר את כל, היוותה עבורי את הבעיה העיקרית, כיוון שבלעדיו המנה הרגישה כאוסף של מרכיבים זרים זה לזה.

פסטה פרימוורה, חלוצים 3

פסטה פרימוורה : הייתה חסרה לי יותר נוכחות של רוטב (צילום: הילה קונפורטי)

לקחנו גם ניוקי ארטישוק ירושלמי, אספרגוס, בייקון וצ'יפס ארטישוק. שם כיכבו הניוקי המיוחדים שנצרבו במחבת והוגשו בשלולית רוטב מתאים. לצד הניוקי הרכים, היו מספר אלמנטים שנתנו ניגוד מרקמים – בייקון, עלי רוקט טריים וצ'יפס ארטישוק, שעזר להדגיש את טעם הניוקי מעבר להוספת המרקם הקרסיפי. עם זאת, הטעם של המנה היה דיי חד גוני, ייחלתי לנוכחות גדולה יותר של בייקון וגם האספרגוס שנחתך לחתיכות קטנות לא כל-כך בא לידי ביטוי במנה. על אף שזו לא מנה רעה, ייתכן שעדיף היה ללכת על אופציה אחרת, בהתחשב בשאר האופציות בתפריט.

החלוצים 3, ניוקי ארטישוק

ניוקי ארטישוק ירושלמי : טעימה, אבל חד גונית (צילום: הילה קונפורטי)

את הרושם תיקן ספייריבס חזיר בזיגוג מייפל קנדי, עם תפוח עץ ועלי סלרי ביין לבן והל. שני נתחים עם פס שומן ראוי, הוכנו בצורה אידאלית כך שהבשר היה עשוי טוב וגם החלק השומני של הצלעות היה אכיל. בזכות המייפל (האיכותי) הבשר קיבל ציפוי מושחם ומקורמל. תפוחי העץ הרכים למחצה קיבלו גם הם הרבה כבוד וטעם מהמרכיבים המצויינים מעלה, למעט ההל שקיוויתי שיהיה יותר דומיננטי (אבל ייתכן וזה קשור לעובדה שהתמכרתי להל בשנה האחרונה). שילוב של חזיר ותפוחים הוא שילוב דיי קלאסי, אבל בארץ לא מוצאים אותו מספיק. הגרסא של החלוצים 3 נותנת לכך מענה ברמה גבוהה.

ספייריבס, החלוצים 3

ספייריבס ותפוחי עץ : שילוב קלאסי עם טוויסט מוצלח (צילום: הילה קונפורטי)

אחרי חילוקי דיעות ממושכים בנוגע לקינוח אותו נזמין, קיבלנו את ההחלטה המתבקשת – הזמנו שניים.
הראשון הוא קינוח מוס שוקולד ולרונה עם פולי קפה, הוא ככל הנראה הגרסא המפונפנת ביותר למוס שוקולד בה נתלקתי, הודות לאיכות השוקולד המשולב בו ולעיטורים המפוזרים עליו – שוקולד מגורר ופולי קפה טחונים, אשר מעניקים לו מעט מרירות ואופי שהופכים את מוס השוקולד מקינוח ילדותי לקינוח למבוגרים.

מוס שוקולד, החלוצים 3

מוס שוקולד : הגרסא למבוגרים

ואם כבר מדברים על קינוחים למבוגרים, אז – קרפ סוזט בקרמל תפוזים, עם קרם מסקרפונה, היה הקינוח השני. גם הוא משלב בין המתוק למריר, אך הפעם באופן מעורר כבוד במיוחד. באופן כללי אני לא מחובבי התפוזים בקינוחים, אבל רוטב קרמל התפוזים היה עילאי ובדיוק במיקום הנכון בסקאלה שבין מתוק למריר, בעוד שקרם המסקרפונה הקריר תרם נפח לקרפ הטעים והאוורירי שהטיב לספוג את הרוטב המרהיב. אם הייתם אומרים לי שאני כל-כך אוהב את הקינוח הזה, לא הייתי מאמין לכם. קינוח נפלא שחתם את הארוחה באותה תחושה איתה אני תמיד יוצא מהחלוצים 3 – עם הרצון לחזור כבר שוב.

החלוצים 3, קרפ סוזט

קרפ סוזט : ביצוע מושלם לקינוח שלא חשבתי שאני אוהב עד כדי כך (צילום: הילה קונפורטי)

חשבון:
לחם: 16 שקלים * 2
אקר גרונר ולטלינר (יין לבן, בקבוק 1 ליטר): 160 שקלים
פולנטה: 68 שקלים
חלה חזיר: 74 שקלים
פסטה פרימוורה: 78 שקלים
ניוקי ארטישוק ירושלמי: 78 שקלים
ספייריבס: 89 שקלים
קרפ סוזט: 38 שקלים
מוס שוקולד: 38 שקלים
סה"כ: 655 שקלים

לסיכום:
החלוצים 3 היא אחת מבין מעט מסעדות בתל אביב, אשר שמות את האוכל שלהן במרכז הבמה, מבלי להתחבא מאחורי קונספטים, תפאורה, רעש וצילצולים. ביסטרו שכונתי, בשכונה שהכי לא היית מצפה למצוא אותו, עם חלל קטן ותפריט תואם, אך מספיק מגוון. אפילו המחירים סבירים יחסית (למעט במקרה של הלחם) והשירות יעיל. האוכל בחלוצים 3 מצויין ופונה בעיקרו לאנשים עם ראש פתוח בכל הקשור לאוכל, אך כמובן שיש כמה מנות שיתאימו לכולם. זו מסעדה שהיא סוג של פנינה חבויה, שפועלת בשקט ועם הרבה קסם.

החלוצים 3, החלוצים 3, תל אביב
טלפון: 03-5231016
שעות פעילות:
א' – ה' : 19:00 – 00:00
ו' : 12:00 – 16:00 ; 19:00 – 00:00
אתר: http://www.halutzim3.com
פייסבוק: החלוצים 3

פורסם בקטגוריה ביקורת מסעדות, כללי, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

14 תגובות על החלוצים 3 – מקום של אוכל

  1. מאת ערן‏:

    "מחירים סבירים"?! יחסית למה? פסטה צמחונית בכמעט 70 שקל.

  2. מאת רן‏:

    מעלה כמה וכמה סימני שאלה אתר המסעדה שהנו באנגלית בלבד
    רק בגלל הפלצנות הזו הייתי מדלג מעליהם

  3. מאת שאול‏:

    כמו תמיד אחלה ביקורת!
    אבל אני לא מסכים עם הקביעה לגבי המחירים. אכלתי במקום, ובמחירים האלה, ובהינתן התנאים הספרטניים של המקום, אני וחברי לארוחה ציפינו למנות קצת יותר נדיבות. המנות היו מעניינות ועם ניצוצות מקוריות, בצורה שהזכירה לנו את קפה 48 ז"ל. אבל ב-48 הייתה חוויה שלמה, ולא תחושה של לאכול בחדר אוכל של הסוכנות.
    אנחנו לא חזרנו.

    • מאת אורן אסיף‏:

      באמת יש דימיון מאוד גדול בין האוכל בין האוכל של קפה 48 לזה של החלוצים 3 וגם האופי של המקומות דיי דומה לדעתי. קפה 48 הייתה יותר מעוצבת ועם מעט יותר אווירה, אבל נראה לי שגם מעט יותר יקרה באופן יחסי לגודל המנות.

      אם מורידים את היין מגיעים ל-500 שקל לארוחה, לפני שתייה. בהתחשב במחירים היום במסעדות ארצנו, זה לא מחיר גבוהה במיוחד, גם לא בשביל 3 אנשים.

  4. מאת יואב‏:

    היינו שם השבוע – אחלה מקום, מנות מעולות ואוירה נעימה. אבל הקרפ סוזט שחלקנו מאד אכזב ואף ביאס כקינוח שאמור לסגור באופן מושלם ערב של 500ש"ח (כולל ביביסיטר). לא מספיק מיוחד ו/או מפנק, כבר עדיף קרפ של הנרי עם נוטלה ובננות.

    • מאת אורן אסיף‏:

      מצער לשמוע על הקרפ סוזט, מעניין אם ההבדל בהתרשמות שלנו הוא בעקבות רמת ביצוע משתנה או סתם עניין של טעם. אני בכל אופן לא חושב שאפשר להשוות את האיכויות של חומרי הגלם להנרי'ס 🙂

      • מאת ענבל‏:

        צר לי אבל הרוטב של הקרפ סוזט ממש שטוח. מילא אם היה מתוק… לא יזיק לו שפריץ של אלכוהול או משהו איכותי. כרגע יש לו טעם של ריבת סנדלפור מהסופר.

  5. מאת גיל‏:

    מת על החלוצים 3, אוהב לאכול שם, וגם מבין את הצורך במחירים של המנות, אבל אני חושב שהם יכולים בקלות להיחשב ליקרים למדי, גם יחסית לממוצע בעיר. מת הפולנטה עולה קרוב ל-70 שקלים והיא אפילו לא גדולה במיוחד, וכך גם מנת החזיר (המעולה) שלא כולל הרבה יותר מכמה ביסים ב-74 שקלים (ועשויה מבשר לא יקר במיוחד).

    כן, אלו מחירים שמתלווים אל מקום קטן ואוכל שנעשה בתהליכים ארוכים והוא לגמרי עונה על ההגדרה של Slow Food, אבל יקר לאכול בחלוצים 3. שילמתם 163 שקלים לאדם לפני טיפ לשתי מנות ראשונות ו-3 עיקריות ל-4 אנשים…

    • מאת אורן אסיף‏:

      לפחות על פי התגובות כנראה שאנשים לא מסכימים איתי לגביי התמחור, אבל שים לב שה-163 שקלים שציינת לפני טיפ כוללים במקרה הזה גם בקבוק יין ושני קינוחים. 163 שקלים לאדם באמת נראים כמו מחיר גבוה ביחס למחירים במסעדות טובות בתל אביב?
      אני מנסה להסתכל על המחיר ביחס לתמורה וביחס למקומות אחרים באותה רמה (ואפילו ברמה קצת פחות גבוהה).
      תחשוב על מחירים של מנות במסעדות היום, מהמזללה דרך הוטל מונטיפיורי, בית תאילנדי, ברוט ואפילו מקומות כמו לונג סנג. 70-80 שקלים למנה זה לגמריי בגבול הסביר ו-163 שקלים לאדם לארוחה עם יין ושני קינוחים (וכן… רק עם מנה ראשונה אחת) זה מחיר שאני לא יודע אם אפשר להגדיר אותו כיקר ביחס לממוצע

      המנה של החלה לא מוגדרת באופן עקרוני כראשונה ולעניות דעתי הפולנטה ממש מצדיקה את המחיר בהתחשב בציר הבקר שבמנה המקורית (זו בעיה שלנו שביקשנו לוותר עליו, אני לא מצפה ממסעדה להוריד תמחור של מנה אם אני מבקש שיורידו מרכיב, מרכזי ככל שיהיה). אם תיקח בחשבון את המחיר שמשלמים למנות פולנטה אחרות (בעיר ומחוצה לה) ולוקח בחשבון שבזו יש גם ציר בקר מרוכז ועשיר, קשה לי לראות איך זה לא מחיר הוגן.

      • מאת גיל‏:

        אני חושב ש-200 שקלים, ואולי קצת יותר לארוחה מלאה זה כבר מחיר סטנדרטי לארוחת ערב בתל אביב (לצערי), אבל לארוחה מלאה, ולא לחצי מנה ראשונה ושני שליש עיקרית לאדם, שגם הן, בוא נודה על האמת, לא גדולות במיוחד גם בפני עצמן 🙂

        שוב, מאוד אוהב את המסעדה ואוהב לאכול בה, אבל יודע שהולך להיות מדובר בערב ממש לא זול אם אני מגיע רעב.

        (ולא, אני ממש לא מצפה שיורידו מחיר כי ביקשת לוותר על ציר הבקר, גם אני עשיתי את זה פעם, ועדיין לא חושב שכמעט 70 שקלים לכמות לא גדולה של פולנטה, גם כשיש בה ציר בקר, זה מחיר סביר).

  6. מאת אבנר‏:

    תענוג של מסעדה. אחת האהובות גם עליי. אכלתי בה פעמיים ונהניתי מכל ביס. לאחרונה ישבתי לפני חודשיים. אכלתי את מנת התמנונים הכי טובה שטעמתי עד כה בארץ. (ולאחרונה דווקא טעמתי טובות מאד גם בשילה ובמנזר).
    בעניין המחיר. המסעדה לא זולה, אבל האוכל פשוט מעולה, ויחד עם האווירה הטובה והשירות והאירוח הטובים, יש VFM שלדעתי הוא גבוה מאד.
    ואגב מקומות ששמים את האוכל במרכז – אם לא היית לאחרונה – קפוץ למנזר. מעולה…

  7. מאת בן‏:

    אהבתי את הביקורת, נראה לי שאקפוץ בקרוב לארוחה,
    אשמח גם לביקורת על מסעדת מל ומישל, שיצא לי לאכול שם כמה פעמים, והיא ממש מעולה, אשמח לשמוע דעה מקצועית בנוסף

  8. מאת בן‏:

    מעולה, כיף לקרוא
    אכלתי במסעדת מציצים, ומאוד התלהבתי
    אשמח לביקורת מקצועית על מסעדת מציצים