כמדי חודש ינואר, אני נוהג להתפרע קצת עם כמות המסעדות אליהן אני הולך. אני חושב שיש לזה קשר ישיר לסיכום השנה שאני מפרסם בבלוג, שתוך כדי כתיבתו, אני קולט שיש המון מסעדות שאני אוהב ויותר מידיי זמן לא הייתי בהן, או מסעדות שנפתחו באותה השנה ואיכשהו לא הספקתי להיות בהן כלל. אז חודש ינואר התחיל במזנון קינג ג'ורג' האהוב והסתיים עם סיור גרגרנות בתל אביב ומרוב מנות טובות ששווה להתעכב עליהן, אפשר ליצור מחודש ינואר שתי נבחרות. עם זאת, צמצמתי את הרשימה לחמש בלבד.

לבקשת הילה [צלמת הבלוג במשרה חלקית ובת הזוג שלי במשרה מלאה], אחרוג ממנהגי ואגלה לכם את רשימת המקומות בהם אכלתי במהלך חודש ינואר (לפי סדר כרונולוגי), כדי שתראו עם איזה גרגרן היא צריכה להתמודד:
מזנון קינג ג'ורג', אוגי'ז (דיינר בדרום תל אביב), סנטה קתרינה, עסקית בבית תאילנדי, עסקית בהוטל מונטיפיורי, "שעה שמחה" בפרנץ' 57 (קוקטייל בר בהשראת ניו אורלינס), עסקית בקפה מייסון, פרוזדור (מזללת המבורגרים), ערב הודי בטאיזו, חוות צוק, 25m, עסקית בדה באן, מלגו ומלבר, עסקית הדסון, לונג סנג, עסקית ביאקימונו, סרווסריה, פיליפ (פיצרייה), כנאפה נגה, ג'ואן (מסעדה פיליפינית באיזור נווה שאנן) וסיור גרגרנות שכלל ערב עם 6 תחנות שבכל אחת מהן אכלנו מנה אחת בלבד (גוצ'ה, הוטל מונטיפיורי, סנטה קתרינה, פורט סעיד, אמריקן בורגרס ופופינה).
כאמור… חודש פרוע. בשל העובדה שמכל הרשימה המכובדת הזו צריך להרכיב רק חמישייה בולטת אחת, אנמק כל ההחלטה.

פלפלים/חצילים ממולאים בשרימפס וחזיר – לונג סנג (78 שקלים) [בגלל הזיעה במצח]
לונג סנג היא מסעדה סינית ותיקה, הממוקמת בחלקו המערבי של רחוב אלנבי, בקטע שבין רחוב הירקון לבן יהודה. זו מסעדה קטנה ומעוצבת בפשטות, שמנוהלת ע"י משפחה סינית ומציעה שני תפריטים: הראשון אדום – תפריט בעברית, עם מנות שגם מותאמות לחך הישראלי ; השני שחור – תפריט באנגלית וסינית, בו קיימות רק חלק מהמנות בתפריט העברי, לצד מנות נוספות קצת פחות מתחנפות. העמוד הראשון של התפריט השחור כולל את המלצות השף, שם תוכלו למצוא מנה של: "פלפלים ירוקים חריפים במילוי בשר ופירות ים", אותה ניתן להזמין גם בוורסייה של חצילים ממולאים, או – כמו שאנחנו עשינו – חצי-חצי.
המנה מורכבת מחצאי פלפלים חריפים במיוחד וטבעות חציל, אותם ממלאים בתערובת של בשר חזיר ושרימפס (שילוב נפוץ במטבח הסיני) ומטגנים אותם ברוטב אדום חריף בזכות עצמו. בסוף מתקבלת מנה עם כמות שמן הגונה ומידת חריפות שתגרום לכם להזיע ולהעלות אדים מהראש מרוב חריפות הולכת ומתגברת. אבל בסופו של דבר זה מסתכם בטעם כמעט ממכר של המנה, עד שלמרות החשש הטבעי שיתעורר אצלכם מלקחת עוד ביס חריף במיוחד, לא תוכלו לעמוד בפיתוי. מנה לאוהבי החריף בלבד.
*הבהרה: החריפות הגבוהה של המנה מגיע בזכות הפלפלים החריפים, אם מזמינים רק את מנת החצילים הממולאים, המנה תהיה עדיין חריפה, אבל לא כמו השילוב של הפלפלים החריפים הממולאים

פלפלים חריפים וחצילים ממולאים : להנות מהטעם ולהתמודד עם הכאב, או במילים אחרות: סאדו מזון

ראמן חזיר – הוטל מונטיפיורי (68 שקלים) [כי הוא מועמד חזק לתואר הראמן הטוב בעיר]
בשבוע האחרון של ינואר, הוטל מונטיפיורי נכנסו גם הם לעסקי הראמן, עם מנת ראמן שבבסיסה חזיר (כאלו עדיין אין לנו מספיק). הראמן של הוטל ייחודי גם בצורת הגשתו, כמעין ראמן בהרכבה עצמית. קיבלנו קערה עם ציר, פנכה עם מחית צ'ילי וצלחת גדולה שעליה כל שאר מרכיבי הראמן: נודלס, פטריות שיטאקי, פרוסות דקות של חזיר צלוי, אצות, ביצה חצי קשה, במבו שוטס (נצרי במבו) כבושים, נבטים ובצל ירוק. היתרון באופן ההגשה הזה, הוא שיש שליטה על המרכיבים והמינון שלהם בראמן, כך שאפשר גם לוותר על מרכיב מסויים במידה ולא אוהבים אותו. החסרון הוא שאחרי שמרכיבים את המנה, צריך לתת למרכיבים קצת לנוח בתוכה, כדי שטעמם ייטמע בציר וגם כדי שיתחממו קצת בעצמם (הביצה לדוגמא מגיעה קרה לגמריי, שזה קצת פחות כייף). בסופו של דבר, עם קצת עבודה וסובלנות, מתקבל ראמן עם שילוב טעמים ייחודי וטוב מאוד, שחסר לציר שלו יותר עושר וסמיכות ג'לטינית כדי להיות "טונקוצו ראמן" של ממש.

ראמן של הוטל מונטיפיורי : בוודאות מבין הראמנים הטובים ביותר בתל אביב כרגע

ספגטי קלמרי – סנטה קתרינה (72 שקלים) [בזכות רמת הביצוע]
אחד היעדים הראשונים שהצבתי לעצמי לשנה החדשה, היה לאכול במסעדת סנטה קתרינה, שמאז פתיחתה בתחילת השנה שעברה, יש סביבה הייפ גדול. כבר שישה ימים בתוך החודש נפגשתי עם שני חברים במסעדה הזו, בעלת החלל הפנימי הקטן והשולחנות הרבים בחוץ (ואם אתם רגישים לעשן סיגריות כמוני, דאגו להזמין מקום בפנים, כי מבחינת המסעדה האיזור החיצוני כולו מוגדר כאיזור עישון). התפריט של סנטה קתרינה מבוסס על שילוב בין מטבח מקומי למטבח האיטלקי, כשבמסעדה עושים שימוש נרחב בטאבון גדול ומרשים, כדי להכין חלק מכובד מהמנות. מנת הספגטי קלמארי, דווקא כנראה לא קשורה לטאבון, והיא כוללת קלמארי טרי, פלפל שיפקה, ציר סרטנים, שום וחמאת לימון. למרות שמדובר במנה שנשמעת מאוד פשוטה, זו המנה הראשונה שעלתה לי לראש כשהרכבתי את נבחרת החודש. נכון, אין בה פירוטכניקה או ניצוצות וייתכן והיא גם נראית או נשמעת לכם משעממת ובנאלית, אבל כמות הטעם שמתקבל ממנה, בעיקר בזכות ציר הסטרנים וחמאת הלימון, בשילוב עם הקלמארי המצויינים שהוכנו לשלמות יחד עם הספגטי, הופכים את המנה הזו לאיזשהו תזקיק של שלמות, שדיי נדיר למצוא במנות פסטה שמשלבות פירות ים.

ספגטי קלמארי : כי כמעט שאין מנות פסטה שמשלבות פירות ים ברמה שכזו

מלפפונים חמוצים מטוגנים – אמריקן בורגרס (14 שקלים) [בגלל ש-95% מכם שואלים עכשיו "מה לעזאזל?!?"]
בדיוק מה שקראתם… מלפפונים חמוצים מטוגנים. מנה שנולדה בדרום ארה"ב (אלא מה…) וכוללת מלפפונים חמוצים שנעטפים בבלילה ומטוגנים בטיגון עמוק. התוצאה דווקא מפתיעה מאוד. בתופעה המוזרה הזו נתקלתי לראשונה לפני כמה שנים בפאב בשם 'ברבן סטריט', בהרצליה, שם טיגנו פרוסות דקות של מלפפונים. הגרסא של 'אמריקן בורגרס', מזללת ההמבורגרים שנפתחה שנה שעברה באלנבי, כוללת "נתחים" גדולים יותר של מלפפונים חמוצים, מצופים בלילה שכוללת פירורי לחם או פנקו, שהופכים את התוצאה הסופית לקריספית במיוחד. זו מנה יפה מאוד בגודלה בשביל 14 שקלים (נמצאת בקטגוריית התוספות) והיא גם מהווה ליווי מושלם לבירה. אני מפציר בכם לנסות פעם מנה כזו. מצפה לכם הפתעה נעימה (ותזהרו בביס הראשון, אחרת מצפה לכם גם כוויה בלשון).

חמוצים מטוגנים : התוספת שתופסת

לובסטר רול – גוצ'ה (93 שקלים) [בזכות הלובסטר]
הלובסטר רול של גוצ'ה, קיים רק בסניף שברחוב נחמני, היכן שקודם לכן פעל לתקופה מאוד קצרה ה'אוייסטר בר' של אותם הבעלים. ה'אוייסטר בר' ביקש לתת מענה לחובבי האוייסטרים בארץ, עם פלטות גדולות של אוייסטרים, כמקובל בבירות קולינאריות רבות בעולם, אך המחיר (כמו שניתן לצפות) היה גבוה מידיי ביחס לחו"ל והאיכות גם לא הייתה מספיק גבוהה. ה'אוייסטר בר' ניצל את ההזדמנות לייבא גם להיט אחר מארה"ב: הלובסטר רול – בשר לובסטר (לרוב שלוק בחמאה) המוגש בתוך לחמניה. הלובסטר רול בגוצ'ה נחמני, הוא אחד מבין השרידים היחידים של 'אוייסטר בר' שנשארו רק בסניף הספציפי, מחירו ירד מ-110 שקלים ל-93, והוא כולל לובסטר שלוק בחמאה חומה, עם איולי ליים ועירית בתוך לחמניית בריוש קלוייה, לצידו צ'יפס פשוט אך טעים וקעורית קטנטנה עם סלט קראנצ'י של חמוצים אסייאתים, שירעננו לכם את הפה אחרי כל החמאה והאיולי. הלובסטר היה עשוי טוב, אם כי מעט הולך לאיבוד בתוך האיולי ובכל זאת… במדינתנו דלת הלובסטרים, מדובר במנה שאי אפשר להתעלם ממנה.
*כדאי לדעת – בין השעות 16:00-19:00 בימים א'-ה', יש Happy Hour שכולל 25% הנחה על כל תפריט האוכל והשתייה, כך שאפשר להנות מהלובסטר רול במחיר מאוד כדאי של 70 שקלים.

לובסטר רול : מומלץ במיוחד לצרוך בין השעות 16:00 ל-19:00

והגענו לחלק האהוב עליי, בו אני מותח את הגבולות כדי לספר לכם על עוד מנות שממש הגיעה להן גם להתהדר במעמד של נבחרת החודש: אז אם לא לחזור על מנות שכבר היו בנבחרת החודש בעבר (אתם כבר מכירים אותן), אפשר וצריך לציין את: הקוקטייל בר פרנץ' 57, שהוא קוקטייל בר בסגנון ניו אורלינס, בו שתיתי קוקטייל מריר ומצויין בשם "טרינידד סאוור" ; מנה כייפית וטעימה של טרטר דגי ים בערב הודי בטאיזו ; צלחת שרקוטרי בסרווסריה, שכוללת נקניקים מחו"ל, רייט חזיר ולעיתים גם חמון איבריקו מספרד (עד שלא תאכלו חמון טוב, לא תבינו) ; היה גם כרוב ערבי צלוי בשלמותו ב'פורט סעיד', שהתחרה עם עצמו אם הוא יותר טעים או יותר מכוער ; ההמבורגר של הדסון מוכיח שוב שכל מה שעושים שם, פשוט יוצא מגדר הרגיל ; היינו גם בארוחה במסגרת EatWith, אצל בשלנית בשם שירלי, שהביאה המון חומרי גלם מעניינים וייחודיים מחו"ל ובמסגרת הארוחה והאירוח המיוחדים בביתה, הכינה מנה של קציפת דלעת תאילנדית עם סורבה פסיפלורה וכמהין טרייה מגולפת… נשמע אולי קצת מוזר, אבל מדובר במנה מעולה ומקורית ; על הראמן המעולה של דה באן ועל קינוח הקרם קרמל במיסו כבר דיברתי בביקורת שפרסמתי השבוע ; ולסיום… אחת המנות הטעימות ביותר שאכלתי בחודש שעבר לא הייתה במסעדה, אלא בארוחה עם חברים, בה דביר בר הכין מנה מדהימה ממש של פנקייק אורז, מתוך ספר המתכונים "ישראל אהרוני מבשל ממטבחי אסיה", שהייתה חוויה על הלשון, עם נוכחות גדולה של כורכרום, חלב קוקוס ועשבי תיבול, זה עוד לפני שדיברנו על תערובת הבשר הקצוץ ברוטב אסייאתי חריף שישב מעל כל פנקייק שכזה. אפילו אני בישלתי מנה אחרת מהספר הזה והצלחתי לא להרוס אותה 🙂

פנקייק אורז מדהים עם תערובת בקר חריפה, ביצוע: דביר בר לפי מתכון של אהרוני

את אלו כבר טעמת?

אין פוסטים קשורים.