עסקית בדה באן – ונאמר ראמן

הראמן מתחיל להתפשט בתל אביב כמו פטריות שיטאקי אחרי הגשם, אבל ב'דה באן' מגישים את המרק היפני המנחם עוד הרבה לפניי שהוא הוכתר כ"טרנד" מקומי ודואגים לעשות זאת ברמה גבוהה כבר כמה שנים. ה"מזנון" היפני של האחים קיצ'ס הביא לתל אביב את בשורת אוכל הרחוב האסייאתי, דווקא ליד לשוק הכרמל, והפך מאז לאחד המקומות השווים ביותר כשמתחשק לאכול אוכל אסייאתי טעים ואיכותי באווירה לא מחייבת, או סתם קצת לרפד את הבטן בארוחה קלה. רק אל תצפו למצוא כאן סושי.

* הביקורת נכתבה לאחר 8 ביקורים במקום, מתוכם שניים בחודש האחרון *

דה באן [The Bun] נפתחה אי אז ב-2011, בסמוך לכניסה הצפונית של שוק הכרמל (כיוון רחוב אלנבי), בסמטה קטנה ממול פסטה בסטה. החלל הפנימי הקטן של המסעדה מחולק לשני איזורי ישיבה בכסאות גבוהים, האחד הוא בר הצופה אל המטבח והשני הוא דלפק בקיר הנגדי. לסולדים מכסאות גבוהים יש אפשרות לשבת באחד ממספר שולחנות בודדים בחלל החיצוני של המסעדה (איזור מקורה בתקופת החורף), אבל אני חושב שבדה באן יותר כייף לשבת בפנים. סך הכל מדובר במשהו כמו 25-30 מקומות, כך שהאווירה היא כשל דוכן אינטימי ומעט צפוף לעיתים, אך יחד עם זאת נעים כשאף אחד לא יתן לך את התחושה שמישהו מאיץ בך לסיים וללכת, בשונה ממרבית המקומות האחרים שמציעים אוכל רחוב.

התפריט של דה באן מחולק ל-4 קטגוריות: ראשונות (21-52 שקלים), לחמניות מאודות שעל שמן נקרא המקום (38-48 שקלים), עיקריות (44-69 שקלים) וקינוחים (23-28). גם ע"פ המחירים האלו, ניתן להבין כי דה באן נמצאת על התפר שבין מסעדה למזנון של אוכל רחוב, כשהאוכל הוא זה שיותר קרוב למסעדה והאווירה והקונספט קצת יותר מתאימים למקום של ארוחה מהירה וקז'ואלית. התפריט כולל אך ורק מנות מהמטבח האסייאתי וחשוב לציין שלא מצויינות בו מנות המכילות חזיר שמוגשות כדרך קבע במסעדה, אז אם אתם מגיעים, מומלץ להתעניין גם בנוגע אליהן.
מבחינת אופציות השתייה, בראש ובראשונה קיימים שלושה סוגי סאקה (שאת חלקם אפשר לקבל גם בצ'ייסר במחיר אטרקטיבי), לצד שלוש אופציות לבירות ושני יינות במחירים נגישים כמו גם מבחר אלכוהול בסיסי נוסף.

התכנסנו לפוסט זה על מנת לדבר על העסקית הצנועה של דה באן, שכוללת מנה ראשונה של מרק ירקות או סלט שורשים ומנה עיקרית לבחירה, כשהמחיר של העסקית הוא פחות או יותר במחיר המנה העיקרית (לפעמים במחיר שלה בדיוק, ובמקרים אחרים בתוספת של עד ארבעה שקלים). נכון, זה לא איזה דיל היסטרי, אבל לפעמים המנה הראשונה בעסקית (בעיקר המרק), היא שמהווה את ההבדל בין לשבוע לבין להזמין עוד מנה נוספת מהתפריט, כך שיש הצדקה לעסקית עצמה.

שתי המנות הראשונות במסגרת העסקית, שונות בתכלית אחת מהשנייה. אחת נמצאת תחת המשבצת של "קלה ומרעננת" והשנייה בתפקיד "החמה והממלאת" כשהמשותף לשתיהן הוא המון טעם. סלט שורשים, כמו שניתן להניח, הוא הקל והמרענן. הוא מכיל מקלות דקים של גזר, סלק וקולורבי בויניגרט חמצמץ בעל חריפות מתגברות, עם נוכחות מורגשת ומחמיאה של שומשום. כל הירקות נמצאים במצבם הטבעי, מה שהופך את הסלט הזה לקראנצ'י במיוחד.

סלט שורשים בדה באן

סלט שורשים : צבעוני, קראנצ'י, טעים ומרענן. מה צריך יותר? אולי צילום יותר טוב

את תפקיד המנה הממלאת, תופס מרק ירקות בקארי יפני, המוגש בקערה מרק שרק נראית קטנה, אבל בזכות מידת הסמיכות שלו, מדובר במרק בעל נפח ראוי מאוד כמנה ראשונה. קשה לומר שהירקות שמרכיבים את המרק מורגשים מבעד לטעמי הקארי הדומיננטיים, אבל בכל זאת מדובר במרק טעים עם פיקנטיות נעימה.

מרק ירקות וקארי, דה באן

מרק ירקות וקארי : מחמם וממלא

רצוי שאת המנות הראשונות תזמינו בהתבסס על המנה העיקרית בה חשקה נפשכם. אם תלכו על הלחמניות המאודות, כדאי שתרפדו את הבטן מראש במרק הממלא ואם אתם הולכים על מנה גדולה כמו הראמן, כדאי שתפתחו עם הסלט שורשים. למעשה, גם המלצריות יכווינו אתכם להחלטות מושכלות שכאלו, כך שאם תזמינו את הראמן לדוגמא, הן מראש ימליצו לקחת את הסלט, אפילו רק על מנת שלא תקחו שני מרקים, בשם הגיוון. השירות בדה באן השתפר באופן ניכר בשנתיים האחרונות, כשרק בשעות העומס לעיתים קצת קשה למשוך את תשומת לב המלצריות, אבל תקבלו כאן שירות נעים ובגובה העיניים, שגם ידאג לוודא איתכם שאין לכם בעיה עם כוסברה ושאר מרכיבים שעשויים להיות בעיתיים.

אז נעבור לעיקריות… מנות הדגל של דה באן הן הלחמניות המאודות (buns), אותן אפשר לקבל במילוי של ארבעה חלבונים שונים: הפייבוריט שלי הוא בטן חזיר (שכאמור לא כתובה בתפריט), כשיש גם אופציה לדג, עוד אחת צמחונית של טופו טנדורי (קצת מאכזבת) והידועה ביותר היא "מפורק" – בשר צלעות בקר בבישול ארוך, מלפפון חמוץ, רוטב מיסו ברביקיו. כל מנת לחמניות מאודות כוללת שתי יחידות (כך שזו מנה שאפשר לחלק עם עוד אדם בקלות), של לחמניות אווריריות וממותגות בשם המקום. ה"מפורק" נוטה לרוב להיות יבש מידיי, כך גם בביקור האחרון, מה שהופך את המנה כולה לאפרפרה מעט, במיוחד כשיודעים איך היא בשיאה. רוטב המיסו-ברביקיו הוא סוד הקסם של המנה, עם שילוב המתוק והאוממי שבו, אבל כשהמרכיב העיקרי קצת יבש, אין ביכולתו לתקן זאת.

ה"מפורק" של דה באן

"המפורק" : גרסא קצת אפרפרה של מנת הדגל.

המפורק אומנם איכזב הפעם, אבל לא הראמן – ציר עוף, בטן חזיר, אטריות, ביצה בסויה, בצל ירוק, שמן שום שחור, אצות נורי ושבבי בוניטו. במקור הראמן מגיע עם פרגית צלויה במקום בטן החזיר, אבל אם אין לכם שום מניעה מבחינה דתית, כדאי לכם להזמין את המנה הזו עם בטן החזיר, היות שהשומן תורם המון לטעם הסופי. מדובר על מנה גדולה למדיי, שבבסיסה ציר עוף עכור למראה אך טעים ביותר ובטקסטורה טובה, אליו מתווספים ביצה שהושרתה בסויה עם חלמון קרמי מענג ושמן שום שחור שנותן ארומה חזקה. מבחינת הטעם נטו, מדובר בראמן שנאבק על תואר הראמן הטוב ביותר בתל אביב, כשרק ראמן החזיר החדש של הוטל מונטיפיורי (עליו תוכלו לקרוא בקרוב בנבחרת החודש), קורא עליו תיגר. האטריות – שלמעשה אמורות להיות הכוכבות במנת ראמן – טובות גם הן, אם כי לא מצטיינות, מה שכנראה מצדיק את העובדה שגם מבחינת יחס כמות הציר לאטריות, הציר שולט.

ראמן, דה באן

הראמן של דה באן : קיים כבר כמה שנים ועדיין מצליח להיות יותר טוב מהרוב המוחלט של מתחריו החדשים

לדה באן יש עוד מגוון מנות טובות להציע, כמו הלאקסה (מרק דגים חריף), או הקריספי צ'יקן – מנה אידיאלית לחלוקה ולכן מומלץ להזמין אותה בנוסף למנה עיקרית אחרת, אם הגעתם לדה באן ברעב כבד, עם עוד חבר או שניים.

באגף הקינוחים, דה באן מתחדשת בימים אלו בשני סוגי גלידות: גלידת שומשום שחור וגלידת מיסו-שוקולד-קרמל. בנוסף, קיים קינוח גדול של טפיוקה וחלב קוקוס, עם פירות וקראמבל בוטנים ויש קינוח אחד שאני לא יכול לסיים אף ביקור בדה באן בלעדיו – קרם קרמל עם מיסו. זה קינוח שעשוי להשמע מוזר לאנשים, אך אל תחששו להזמין אותו, היות והוא משלב באופן מופתי בין מתוק למלוח, כשמלבד מליחות, המיסו נותן גם טעם מיוחד שמטיס את המנה גבוה. קרם הקרמל עצמו עשוי תמיד היטב, במרקם קרמי שמלטף את הלשון ברכות וכמעט נמס בפה. כשמדברים על קינוח הולם לארוחה, זו הדוגמא המושלמת, שחותמת את הארוחה באופן הכי מחמיא שיכול להיות.

קרם קרמל ברוטב מיסו, דה באן

קרם קרמל ברוטב מיסו : קינוח גאוני וממכר

חשבון:
עסקית באן 'מפורק' + סלט שורשים: 46 שקלים
עסקית ראמן + מרק ירקות קארי יפני: 62 שקלים
קינוח קרמל מיסו: 23 שקלים
סה"כ: 131 שקלים

לסיכום:
דה באן נמצאת במקום שהוא בין מסעדה למזנון אוכל רחוב. ככזו, היא מספקת תמורה טובה לכסף עם אווירה נעימה ולא מחייבת ואוכל שמצליח להיות מעניין, גם אם לעיתים לא מהודק ולא תמיד אחיד ברמתו. אז נכון שבביקור האחרון "המפורק" קצת איכזב וכבר קרו מקרים שמנות מסויימות שהזמנתי נטו לכיוון המלוח קצת יותר מהנדרש, אך ב-90% מהמקרים האוכל טוב וטעים ומספק את הסחורה. בכל מקרה, דה באן נהנת ממידת הסלחנות המתאימה למקום שעוסק באוכל רחוב וכמות הפעמים שאכלתי שם מדברת בזכות עצמה. השירות השתפר משמעותית עם הזמן, התפריט שומר תמיד על אטרקטיביות ורלוונטיות ותמיד אפשר למצוא לפחות אחד מהאחים קיצ'ס במקום. בשקלול כל הגורמים, העסקית של דה באן נותנת פתרון מהיר, משביע ומשתלם ולכן מומלצת בהחלט, במיוחד למי שמחפש חוויה טובה וראויה של ראמן.

דה באן, הלל הזקן 18, תל אביב
טלפון: 03-6044725
שעות פעילות:
עסקית: א' – ה' : 12:00 – 16:00
תפריט רגיל: א' – ה' : 12:00 – 23:00 ; ו' : 12:00 – 16:00
פייסבוק: https://www.facebook.com/TheBunTLV

פורסם בקטגוריה ביקורת מסעדות, כללי, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגובה אחת על עסקית בדה באן – ונאמר ראמן

  1. מאת עומרי‏:

    כל התפריט שלהם מצטיין אבל הקריספי צ'יקן הוא אחת המנות הגאוניות בעיר.