אם תבקשו ממני לבחור את המקום שהכי נהנתי בו בטיול של חודש וחצי לארה"ב ומקסיקו, ניו אורלינס תהיה התשובה המיידית. זה לא קשור אך ורק לצד הקולינארי, אלא גם לאווירה הכללית, אבל גם מבחינה קולינארית נטו היה לנו שם מעניין וחדש וטעים במיוחד, עם נפילות בודדות בלבד. ארבעה ימים בניו אורלינס נתנו לנו טעימה מקרוב של המטבח הקריאולי, שכולל מנות מיוחדות וגם כמה חומרי גלם מעניינים כמו תנינים וצבים…

ניו אורלינס היא לא היעד שאנשים חושבים עליו כשהם מדברים על טיול לארה"ב, אבל אם היה צדק בעולם, היא הייתה צריכה להיות חלק אינטגרלי מכל טיול. החסרון של ניו אורלינס היא המיקום שלה – דרום ארה"ב על יד מפרץ מקסיקו – לא באמת קרוב למזרח, רחוק מהמערב ולכן דורשת טיסה מיוחדת. אבל… וזה אבל גדול… ברגע שתהיו בניו אורלינס פעם אחת, הטיסה המיוחדת הזו כבר לא תראה כמו טירחה גדולה, אז אתם רק צריכים לתת לעצמכם את הצ'אנס ואני מבטיח לכם שלא תתחרטו.

אחת הסיבות העיקריות שכל-כך התאהבנו בניו אורלינס, היא מידת השוני שלה משאר המקומות שבהם היינו. זה יותר מאשר האופי של "מרכז" ארה"ב. זה בזכות ההיסטוריה שלה, החום האנושי, מוזיקת הג'אז כמעט בכל פינה, המטבח והתרבות הקריאולית שמקורה ערבוב התרבויות כתוצאה מהגירת צרפתים, ספרדים וגרמנים בהיסטורייה הרחוקה. בניו אורלינס יש כמובן עוד הרבה יותר… לא הזכרתי את ענייני ה-וודו או את ההיסטורייה של אחוזות העבדות באיזור… ניו אורלינס היא פשוט מרתקת! ועדיין… אני מבטיח לשמור את הפוסט הזה כקולינארי נטו.
* כל מחירי המנות המצויינים, מובאים כפי שהם בתפריט המסעדות, לפני מס (אלא אם מצויין אחרת).

Magazine Street / רחוב מגאזין

הרחוב המעניין ביותר מבחינה קולינארית בניו אורלינס הוא Magazine Street, רחוב שחולש על פני קילומטרים רבים, בהם ניתן למצוא מגוון מסעדות מכל הסוגים ורמות המחירים. לאורך הרחוב יש הרבה מקומות שמציעים תפריט Happy Hour, שכולל הנחה גם על אוכל וגם על משקאות, כך שאפשר בשעות אחה"צ פשוט ללכת לאורך הרחוב ולדגום מספר מקומות בעלות מצחיקה, כמו שגם אנחנו עשינו באחד הימים. את החלק המעניין של רחוב מגזין, לפחות מבחינתי, אפשר לתחום בין Fellicity St בגבול המזרחי ל-Upperline St במערבי, אבל רק קטע הרחוב הזה מתפרש לאורך 4 ק"מ… ככה ששווה לתכנן מראש באיזה חלק אתם רוצים לטייל (אפשר ורצוי להעזר במפת ההמלצות בתחתית הסיקור).

אז הנה כמה מקומות מומלצים על במגזין…

נתחיל דווקא עם המקום הקז'ואלי ביותר שמצדיק המלצה – District Donuts Sliders Brew, שיהיה יותר נכון להגדירו כבית קפה מאשר מסעדה, היות שהאוכל בו מתבסס על דונאטס, סליידרים (סנדוויצים קטנים) וקפה. תמצאו שם ויטרינה עם מבחר מפתה של דונאטס, מבחר המשתנה מידיי יום. ביום בו הגענו, המבחר הזה (שניתן לראות את כולו בתמונה מטה), כלל דונאט מייפל-בייקון [2$] ודונאט קורנפלקס וחלב [2$], שקרצו לנו והוזמנו בלי לחשוב פעמיים. כל הדונאטס גדולים במימדם ומבין השניים דווקא זה עם הקונרפלקס וחלב היה יותר טוב – מתוק במידה הנכונה, כשהחסרון היחידי היה האתגר שבלאכול אותו מבלי שייפול כל הקורנפלקס. דונאט המייפל-בייקון היה טוב גם כן, אך הבייקון היה שומני ושמנוני מידיי, חבל. לשם ההתחזרות, הזמנתי גם סליידר של בטן חזיר [4.5$]. בטן החזיר הצלויה הונחה בתוך לחמנייה רכה כענן, ביחד עם בצל מוחמץ, ו'חרדל קריאולי' שכלל שום ואניס שהטיסו את הסליידר הזה לדרגת טעם שמיימית! זה אומנם סנדוויץ' של 4.5 ביסים, אבל זה היה כל-כך טעים, כך שיחס ההמרה של דולר לביס, היה עסקה משתלמת מאוד. מלבד הסליידרים והדונאטס, מציעים במקום גם מבחר סנדוויצ'ים שמוגשים בתוך טוסט-דונאט, אני מצטער עד עכשיו שלא ניסינו אחד. ממליץ להגיע לכאן לנשנוש קל של אחרי הצהריים / ארוחת בוקר (למרות שאין סליידרים לפני שעה 11) / סתם כחלק משוטטות גרגרנית שכוללת זלילה בכמה תחנות ברחוב מגזין.

District Donuts Sliders Brew, 2209 Magazine St, New Orleans
שעות פעילות: א' – ש' : 7:00 – 21:00

אחת ההמלצות הכי חמות שקיבלנו מאנשים ששמעו שאנחנו מגיעים לניו אורלינס, הייתה ללכת למסעדת Coquette, מסעדת דו-קומתית עם אווירה מעט רומנטית (לפחות בקומה השנייה, בה ישבנו). המסעדה מגדירה עצמה כמציעה טוויסט למטבח הדרומי, אך בפועל נראה שהיא פשוט משתמשת בחומרי גלם מקומיים ועושה איתם כרצונה, אבל בצורה מצויינת. אכלנו שם 'Headcheese' [12$], שזהו בעצם טרין מבשר ראש של חזיר, שהגיע מעל פאטה כבד חזיר ורטבים שמאפיינים את סנדוויץ' ה'באן מי' הוייאטנמי. זו הייתה מנה מצויינת שגם הבהירה שבקוקט לא חוששים לעשות שילובים מעניינים וגם הייתה דוגמא לביצוע מעולה של גישת ה-'Nose to Tail', בה משתמשים בכל חלקי החיה. אכלנו גם ניוקי ריקוטה עם פטריות ושפונדרה [12$], מנה טעימה מאוד וחפה מטעויות ; עיקרית של ברווז מעושן [25$], עם שיבולת שועל, מרמלדת גמבה, במיה מטוגנת ורליש. מנה שהשאירה אותי נפעם מרוב שהייתה מושלמת. קוביות הברווז היו קריספיות, אך עסיסיות הודות לשומן והטעם המעושן של הנתחים היה ממכר. הבמיה ושיבולת השועל הוסיפו פריכות, המרמלדה הוסיפה מתיקות ונימוחות והרליש איזן בחמיצות. שאפו גדול! ; פירות ים בציר ירך חזיר, עם חתיכת דג, כרישה ובייבי לפת [30$], לא הייתה מסעירה כמו מנת הברווז, אבל הייתה טובה מאוד בזכות עצמה. לקינוח לקחנו "מחקר בקרמל" [10$], קינוח שכלל המון אלמנטים שונים של קרמל, עם קינואה קריספית. למרות שהייתה בקינוח זה סכנה של חדגונית, הקינוח היה מאוד מעניין וטעים. לא רק האוכל היה נהדר, גם השירות היה ברמה גבוהה ביותר וכשהמלצרית הבינה שאנחנו חולקים את המנות, היא הציעה אפשרות לחלק מנות מסויימות לשתי צלחות על מנת להקל בחלוקה. עם לוקחים בחשבון את כל החוויה, אפשר בהחלט לקבוע שזו הייתה אחת הארוחות הכי טובות שהיו לנו לאורך הטיול כולו וללא ספק הארוחה הטובה ביותר בניו אורלינס. יחד עם בירה וכוס יין יצאנו עם חשבון של 116 דולר אחרי מס. היה שווה כל סנט! המלצה חמה!

Coquette, 2800 Magazine St, New Orleans
שעות פעילות:
ערב: א' – ש' : 17:30 – 22:00
צהריים: ו' : 11:30 – 14:30
בראנץ': ש' : 11:30 – 14:30 ; א' : 10:30 – 14:00

במהלך השיטוטים שלנו ברחביי רחוב מגזין, נתקלנו במסעדת Shaya, מסעדה יפה שנראתה מלאה ושמחה. מבט קצר על התפריט התלוי ליד הכניסה גרם לנו לחייך – מסעדת שף שמבוססת על מטבח ישראלי מודרני, באמצע ניו אורלינס. Shaya נפתחה בשנה האחרונה ע"י אלון שעיה, שף שנולד בישראל ועבר לארה"ב עם הוריו עוד בילדותו. זו לא המסעדה היחידה של אלון, שמתפקד גם כשף של מסעדת Domenica, אשר נחשבת לאחת המסעדות האיטלקיות הטובות בניו אורלינס. בשנה האחרונה אלון זכה בתואר השף הכי טוב בדרום ארה"ב מטעם ארגון James Beard הנחשב וגם מסעדת Shaya עצמה זכתה במספר תארים מחמיאים ממגיזינים שונים.
האמת היא שלא ידענו את כל האינפורמציה הנ"ל כשהחלטנו להכנס למסעדה, על אף המחירים הגבוהים ולמרות שלא באמת היינו כל-כך רעבים. נכנסו פשוט כי היינו סקרנים ואפילו התגעגענו לקצת אוכל ישראל אחרי שעבר חודש מאז תחילת הטיול שלנו. ישבנו על הבר והזמנו חומוס עם כרובית בעמבה [12$], שלמרות מחירו המופרך הגיע בכמות קטנה יחסית וגם טעמו לא היה מלהיב אף אדם שכבר אכל חומוס ראוי. כיוון שלא היינו בארץ בראש השנה, הרגשנו צורך להזמין גם מרק עם קניידעלך [11$], שבמקרה של שעיה קיבל שינוי קל והתבסס על מרק ברווז במקום מרק עוף. המרק היה מצויין ואפילו הקניידלעך הפתיעו באיכותם ובהחלט נתנו לנו קצת הרגשה של בית. שמחנו לגלות במסעדה גם בירות בוטיק ישראליות, כמו אלכסנדר גרין [8$] האהובה עלינו (עצוב שבמסעדה בארה"ב, הבירה הזו עולה פחות מאשר בבר בתל אביב). בתפריט היו עוד מספר מנות שנשמעו טובות, כמו למשל שקשוקה עם שרימפס, אבל תומחרו בצורה מוגזמת מכדי שנזמין אותן כשאנחנו גם ככה לא רעבים. זה בוודאי לא מקום חובה לישראלים שכבר מגיעים לניו אורלינס, אבל נחמד לדעת שאלון שעיה עושה לנו כבוד בניו אורלינס.

Shaya, 4213 Magazine St, New Orleans
שעות פעילות: א' – ה' : 11:00 – 22:00 ; ו' – ש' : 11:00 – 23:00

המסעדה הראשונה שאכלנו בה בניו אורלינס הייתה מבין הטובות (והיקרות) שבהן – La Petite Grocery. מסעדה שפתוחה מאז 2004 ובאופייה היא סוג של ביסטרו קריאולי. האוכל, כמו גם השירות, ברמה גבוהה וגם האווירה בהתאם. פתחנו עם בנייז* סרטנים כחולים [15$] שהיו מדהימים בטעמם ואיכותם, קריספים מבחוץ ונימוחים ומעט רטובים מבפנים; שפונדרה צלויה [14$] עם מלפפונים חריפים, גזרים ובוטנים מטוגנים, שלא הותירה רושם מיוחד ; בולונז צבים [21$] (כן – בניו אורלינס אוכלים צבים. מרק צבים זו אחת מהמנת המזוהות עם ניו אורלינס), עם פסטת בוגטיני, פטרוזיליה וביצה רכה מטוגנת. המנה הייתה מאוד טעימה, אבל למען האמת, אם לא היו אומרים לי שמדובר בבולונז צבים, הייתי חושב שמדובר בבולונז רגיל ; שרימפס וגריטס** [24$] עם פטריות שיטאקה, בייקון מעושן וטימין הייתה מנה מפתיעה, כשציר הפטריות משחק בה תפקיד חשוב בחיבור כל המרכיבים. הזמנו גם תוספת מתבקשת של מק&צ'יז [6$] וצנצנת חמוצים [4$], שתי תוספות שלא הוסיפו יותר מידיי. קינחנו בפודינג טופי [8$] שהיה כבד ומעט מתוק מידיי וגם טורט שוקולד מר-מתוק – שהתגלתה כעוגת שוקולד טובה ומעליה גלידת עולש בטעמי קפה, יחד עם שברי שקדים שנעטפו בטופי מעושן, אשר נתן להם טעם מיוחד של שרף עצי אורן. סך הכל זו הייתה ארוחה טובה מאוד, שייחד עם קוקטייל חריף [11$] וכוס יין [8$] הסתכמה ב-133 דולר אחרי מס, קצת יותר מידיי ביחס לתמורה, אבל בכל זאת מדובר במסעדה טובה.

* בֶּנְיֵז [Beignets]. הבֶּנְיֵה (צורת היחיד של בנייז) הוא סוג של דונאט עשוי מבצק רבוך, האופייני לניו אורלינס (ולמעשה מאז 1986 הבנייז הוכרזו כדונאט הרשמי של כל מדינת לואיזיאנה)
** גריטס [grits] זה סוג של פולנטה, העשויה מסוג תירס שונה (תירס לבן). לרוב, הגריטס יהיה במצב צבירה הדומה לדייסה והטעם שלו יהיה פחות דומיננטי ותירסי מהפולנטה שאנחנו מכירים.

La Petite Grocery, 4238 Magazine St, New Orleans
שעות פעילות:
ערב: א' – ה' : 17:30 – 21:30 ; ו' – ש' : 17:30 – 22:30
צהריים: ג' – ש' : 11:30 – 14:30
בראנץ': א' : 10:30 – 14:30

כפי שציינתי בהקדמה על רחוב מגזין, הוא אידיאלי לקיום "סיור גרגרנות" שכולל עצירות במגוון תחנות, בהן אוכלים קצת בכל תחנה. בסיור גרגרנות שכזה, יצא לנו להתקל ב-Basin, שהיא סוג של בר-מסעדה של מאכלי ים. במהלך ימי השבוע הם מציעים תפריט Happy Hour אטרקטיבי בין השעות 15:00 ל-19:00, עם מנות ב-4 דולר ואלכוהול מוזל. אכלנו בנייז סרטני וסרטני נהרות [Crawfish] שגם היה המנה הטובה ביותר, סביצ'ה תמנון לא מעניין במיוחד, וכדורי בודין [Boudin balls] שהם כדורים מטוגנים עם בלילה המכילה בשרים משתנים (פלאפל גרסאת לואיזיאנה?), היה טעים, כצפוי מכדורים מטוגנים. יחד עם בירה וקוקטייל, יצאנו משם עם חשבון של 21 דולר בלבד. עוד עצירה שאפשר לציין, היא במסעדה וייאטנמית בשם Pho Cam Ly, בה אכלנו מרק וייאטנמי עצום, בשרני וטעים ביותר [7.75$], ולצידו לחמניות מאודות נוראיות במילוי בשר [5.5$]. ממש לא עצירת חובה (במיוחד כי יש לפחות 3 מסעדות וייאטנמיות נוספות על הרחוב), אבל אם כבר מצאתם את עצמכם שם, אז רק בשביל מרק.

French Quarter / הרובע הצרפתי

ה-French Quarter, הוא האיזור המרכזי בניו אורלינס והאיזור בו ממוקם הרחוב הכי מפורסם בניו אורלינס: Bourbon Street, שם יש ריכוז גדול של ברים ומסעדות שמתחילים להתמלא כבר משעות הערב המוקדמות ואנשים מתמקמים על המרפסות וזורקים לעוברים ושבים את השרשראות האופייניות לחג ה"מרדי גרא". ב-'ברבן סטריט' יש הופעות רחוב, לפעמים יש גם תהלוכות ובאופן כללי יש שם אווירה שמחה ומשוחררת, שהחל משעות הלילה הופכת למעט משוחררת מידיי, עם המון שיכורים שהולכים ומשתכרים עוד יותר. אנחנו לא כל-כך אהבנו את האיזור הזה בשעות המאוחרות ומצאנו שאחרי השעה עשר בלילה כבר לא כל-כך סימפטי להסתובב בו.

אחד המוסדות הקולינאריים המוכרים ביותר בניו אורלינס הוא – Café Du Munde, שמגיש אך ורק מנה אחת – בנייז. 'קפה דו מונד', פתוח מאז 1862 ועובד 24/7 (מלבד בכריסמס), כיאה למוסד בסדר גודל שהוא, יש תור בכניסה לסניף כמעט בכל שעות היום. מנת הבנייז של קפה דו מונד [2.73$] כוללת 3 יחידות בנייז, מוצפות באבקת סוכר עד לכדי הגזמה, וכפי שניתן לצפות מבצק מטוגן שרק הרגע יצא מטיגון עמוק… מדובר בתענוג מושחת שמשאיר חיוך גדול ומתוק, מלא באבקת סוכר על הפנים.
באגף השתייה, ה-Café Au lait (קפה עם חלב) [2.73$] עשה את העבודה וליווה את הבנייז כראוי, בעוד השוקו החם [2.73$] היה פחות טוב. אגב, למרות שהבנייז של קפה דו מונד מצויינים, לא בטוח אם הם יותר טובים מהבנייז של Morning Call – עליהם בהמשך.
* שימו לב! ניתן לשלם במזומן בלבד.

Café Du Munde, 800 Decatur St, New Orleans
שעות פעילות: א' – ש' : 24 שעות ביממה.

קפה דו מונד:

קצת צפונית ל-Café Du Munde, נמצא ה-French Market. שוק מקורה שבעיקרו הוא שוק אוכל, אך בשעות וימים מסויימים יש בו גם שלוחות של שוק איכרים (רביעי 14:00 – 18:00), שוק פשפשים ובימי שבת יש שם חגיגה גדולה עם כל מיני דוכני אמנים ומוזיקה חיה. בין דוכני האוכל שנמצאים בשוק, תוכלו למצוא דוכן מיצים / פירות ים / אוכל מקומי / יין וגבינות ועוד. אחד הדוכנים הראשונים בחלקו הדרומי של השוק, הוא דוכן נקניקיות תנין. כן… לא רק צבים נהוג לאכול שם בארץ הביצות, אלא גם תנינים. לקחנו לעצמנו נקניקיית תנין על שיפוד [5.5$], שהייתה שמנמנה ומתובלת בחריפות עדינה. תנין הוא עוד אחד ממיני מאכלים שאנשים טוענים לגביהם שהם "Tastes like chicken", אבל כמו ברבים מהמקרים, זה לא נכון גם במקרה של התנין. הטעם שלו דמה יותר לטעם של חזיר, אבל עם מאפיינים שיותר מזוהים עם מאכלי ים. מה שבטוח, זו הייתה נקניקייה מאוד טעימה ועסיסית. כדאי לנסות.

French Market, 1235 N Peters St, New Orleans
שעות פעילות: א' – ש' : 10:00 – 18:00

ואם כבר בנקניקיות עסיקנן… אז קבלו המלצה לרשת בוטיקית וקטנה של נקניקיות, שנקראת Dat Dog. תמצאו שם הכל – מנקניקיות עוף וחזיר, עד לנקניקיות תנין וברווז (ואפילו נקניקיות צמחוניות וטבעוניות), יש גם שלל רטבים ותוספות שניתן להוסיף ללחמנייה. אנחנו כמובן הלכנו על האפשרויות היותר מעניינות. הילה לקחה את נקנקיית התנין [7.75$], בתוספת בייקון וצ'דר, שהייתה טובה מאוד, אבל לא כמו זו שקנינו בשוק. אני הלכתי על נקניקיית סרטן נהרות [7.75$] בתוספת רוטב אֶטֵוּפֵה [Étouffée], שהוא רוטב מהמטבח הקריאולי שמכינים משילוב של עגבניות ופירות ים. כך שבעצם אכלתי נקניקיית סרטן נהרות ברוטב סרטן נהרות… וזה היה מצויין 🙂
לכל נקניקייה פה יש תמחור משלה וניתן לקחת כל תוספת ללחמנייה ללא תשלום נוסף. זו אופציה טובה לארוחה זולה וטעימה, או לריפוד הבטן אחרי הופעת ג'אז שלוותה בשתיית בירה מקומית (כי רחוב ה-Frenchmen זה ה-רחוב להיות בו בלילה, לא ברבן סטריט).

Dat Dog, 601 Frenchmen St, New Orleans
שעות פעילות: א' – ד' : 11:00 – 00:00 ; ה' : 11:00 – 01:00 ; ו' – ש' : 11:00 – 03:00 (קיימים עוד שני סניפים נוספים)

עוד מקומות שדגמנו ב-French Quarter, היו למשל Felix's Restaurant, שהיה בין המקומות בהם המליצו לנו לאכול אוייסטרים בגריל וגם ידענו שמגישים שם מנה של מרק צבים. חצי תריסר אוייסטרים בגריל [11.45$] היו טובים, אבל מרק הצבים, שהיה חלק ממגש טעימות של שלוש מנות [13.95$] דמה יותר למרק עגבניות עם חתיכות בשר בקר קצוץ. שתי הטעימות הנוספות, של שני מאכלים אופייניים לניו אורלינס – גאמבו וג'אמבלייה. גם כן לא הרשימו באיכותן. בסופו של דבר הצטערנו שלא העדפנו לעמוד בתור ל-Acme שנמצאת ממול וידועה יותר באוייסטרים שלה.
אז ב-Acme לא יצא לנו לאכול (מחכה שתעדכנו אותי מה פיספסנו…), אבל אכלנו ב-Royal House "אוייסטר דואו" [ 12$] שישיית אוייסטרים שכללה שתי ורייאציות שונות: אוייסטרים אפויים עם תרד, בייקון ופירורי לחם ואוייסטרים אפויים עם פירות ים ופרמזן. שניהם היו טעימים מאוד, אם כי מרוב תוספות האוייסטרים עצמם קצת הלכו לאיבוד, אבל סך הכל מדובר במקום דיי נחמד.
אכלנו את הבנייז של Café Beignet, שגם נחשבים למומלצים, אך הם היו נוראיים… הורגש עליהם שלא היו טריים ובאופן כללי הם הרגישו קצת יותר כמו לחמניות מאשר סופגניות.

איזורים אחרים

אחד המקומות הזכורים ביותר מניו אורלינס הוא Elizabeth's, שם אכלנו בראנץ' בלתי נשכח שהשאיר אותנו מפוצצים בצורה יוצאת דופן. אליזבת' היא מסעדה של אוכל מקומי, המתפרשת על פני שתי קומות, באיזור שמרבית התיירים לא מגיעים אליו ונמצא במרחק של 25 דקות הליכה מה-French Market. הבראנץ' של אליזבת' מצליח למשוך אליו קהל רחב, מצעירים היפסטרים עד מבוגרים מקומיים ולרוב נדרשת המתנה בכניסה (אנחנו חיכינו כמעט חצי שעה, כשבאנו ב-11:15 ביום שבת). תפריט הבראנץ' מציע המוווון אופציות שיגרמו לכם להתלבטויות רבות, בהנחה שאתם אוכלי כל. אנחנו ניצלנו את זמן ההמתנה לשולחן בכדי להחליט מה לקחת, להתחרט, להחליט שוב ואז לעשות שינוי נוסף ברגע האחרון כי ראינו גם את תפריט המיוחדים. בסופו של דבר עשינו את ה"בלתי יעשה" והזמנו שלוש ארוחות בוקר לשנינו. תחילה חשבנו שזה היה לגיטימי, אבל כשהמנות הגיעו והונחתו על שולחננו בצלחות גדולות, הבנו שאולי הזמנו יותר מידיי (תרמו לכך גם המבטים המשתאים של אמריקאים דרומיים שלא הבינו לאן אנחנו הולכים לדחוף את הכל וגם זרקו כמה הערות, כי הם לא ידעו שיש להם עסק עם שני גרגרנים). מה הזמנו? קציצות סרטנים [18$] מתפריט הספיישלים היומי, מנה שכללה שלוש קציצות, שתי ביצים עלומות עם רוטב הולנדייז וקוביות תפוחי אדמה מטוגנות. מנה שהייתה מצויינת לכל אורכה ורוחבה ; וופל ברווז [15$], התגלה כ-וופל טוב עשוי קמח תירס, אך לצערנו הועמסה עליו הרבה יותר מידיי בטטה חמצמה ולא טעימה עם מעט מידיי חתיכות ברווז וריבת פלפלים שלא שיפרה את המצב. מנה ממש מאכזבת שהתיאור שלה נשמע הרבה יותר טוב ממה שהגיע בפועל (אבל הנה, חסכתי לכם התלבטות אחת כשאתם שם) ; צלעות חזיר מעושנות [15$], עם גריטס, שתי ביצים לבחירה (הלכנו על ביצי עין) ורוטב סמיך ואפרפר שלא תרם הרבה טעם, אבל המנה הטעימה גם ללא עזרה מצידו. עם זה לא מספיק הזמנו גם צלחת של "בייקון פרלין" [7$], מנה ראשונה שהיא מנת דגל במסעדה, שמורכבת מ-3 חתיכות גדולות של בייקון מסוכר ומטוגן, או כמו שקוראים לזה בגרגרנית – טעיייים. יחד עם קפה וקוקטייל פימ'ס עם בירת ג'ינג'ר יצאנו עם חשבון דיי מנופח של 72 דולר אחרי מס, אבל זה רק בגלל שהתחזרנו עד לכדי הגזמה והתנפחנו בעצמנו. כבר ציינתי שדיי הרבה האנשים במסעדה יוצאים משם עם טייק-אוואי כי הם לא הצליחו לסיים את המנה הבודדת שלהם?

Elizabeth's, 601 Gallier St, New Orleans
שעות פעילות:
בראנץ': ש' – א' : 8:00 – 14:30
בוקר: ב' – ו' : 8:00 – 11:00
צהריים: ב' – ו' : 11:00 – 14:30
ערב: ב' – ו' : 18:00 – 22:00

לא הרחק מ-Elizabeth's, נמצא עוד "שוק אוכל" מקורה – St Roch Market, שבפועל פחות מתפקד כשוק לקניית מצרכים ויותר כהיכל אכילה. אחת לכמה זמן מתחלפים כאן המוכרים, אבל הם נבחרים בצורה כזו שתיצור מגוון רחב של אפשרויות, מפירות ים טריים, דרך פיוז'ן בין מטבחים שונים, קינוחים, קוקטיילים ועוד… למרות הקירבה לאליזבת', אל תעשו את הטעות שאנחנו עשינו ותקבצו את שניהם ביחד, כי כמו שאפשר להבין מהכמות שאכלנו בבראנץ' באליזבת', לא באמת יכולנו להתמודד עם מה שהיה לשוק הזה להציע, מלבד קינוח מאוד מוצדק של גלידת סאנדיי עם קרמל ובוטנים מעל עוגיית שוקולד-צ'יפ חמימה… ואולי בעצם לא צריך יותר מזה. לא הייתי מגדיר את השוק הזה כביקור חובה, אבל אם יש לכם זמן פנוי כדי לקפוץ אליו (הוא לא יותר מידיי רחוק מה-French Quarter).

St Roch Market, 2381 St Claude Ave, New Orleans
שעות פעילות: א' – ה' : 7:00 – 22:00 ; ו' – ש' : 7:00 – 23:00

כמו שהזכרתי קודם, לקפה דו מונד יש מתחרים על תואר הבנייז הכי טובים – Morning Call, שהבנייז שלהם לא נופלים מאלו של קפה דו מונד, אבל הם פחות מפורסמים ופחות נגישים, כי הסניף שלהם נמצא בפארק העירוני של ניו אורלינס (ויש להם סניף נוסף אפילו יותר מרוחק). ההבדל העיקרי בין הבנייז של מורנינג קול, לאלו של קפה דו מונד, הוא באבקת הסוכר. בקפה דו מונד הבנייז עמוסים באבקת סוכר בכמות מוגזמת ובמורנינג קול מקבלים כלי עם אבקת סוכר, כדי לאפשר לסועד לשלוט במינון אבקת הסוכר בעצמו. גם כאן הבנייז שמזמינים בדיוק יצאו מהטיגון והם כאמור מצויינים גם כן. במורנינג קול היו שלושה פלוסים לעומת קפה דו-מונד: פחות תור, עקביות באיכות הבנייז בין הזמנה להזמנה ולא פחות חשוב – הקפה והשוקו טובים יותר מאשר אלו של קפה דו מונד. בנוסף, במורנינג קול יש גם תפריט אוכל רחב יותר, שכולל גם גאמבו (שהיה טעים), ג'אמבלייה, גלידה ועוד. אגב… גם זול שם יותר. מחיר 3 יחידות בנייז הוא 2.2$ וגם השתייה זולה קצת יותר.
* שימו לב! גם כאן התשלום הוא במזומן בלבד.

Morning Call Coffee Stand, 56 Dreyfous Dr, New Orleans
שעות פעילות: א' – ש' : 24 שעות ביממה (קיים סניף נוסף)

אם אתם כבר מגיעים לאיזור הפארק העירוני של ניו אורלינס (שהוא בהחלט פארק נחמד ויש בו גם גן פסלים מעניין), יש לי המלצה טובה למסעדה באיזור, שנמצאת מעבר לפינה הדרום מערבית של הפארק. MOPHO, היא מזללה אסייאתית שממוקמת ככל המזללות – באמצע שום מקום. יש לה 'וייב' שהזכיר לי את 'דה באן' ותפריט עם שלל אפשרויות. התחלנו עם מנת כנפיים קריספיות [10$] ברוטב עם ג'ינג'ר, צ'ילי תאילנדי וטון למונגראס, שהייתה טובה מאוד (כל דבר יהיו טוב מאוד ברוטב הזה) ; אוייסטרים מטוגנים [14$] עם 'גבינה כחולה מוחמצת', שלא באמת הורגשה ו'איולי מופו' שבלט בו לטובה טעם של שמן שומשום. סך הכל מנה מאוד טעימה ומהנה ; למנות עיקריות בחרנו מבין מרקי ה-פו [pho – מרק וייאטנמי] את 'הסטנדרטי' [13$], שכלל ציר בקר, זנב שור, קיבה, עלים ירוקים, פטריות וביצה עלומה. קערת המרק הגדולה והטעימה הוגשה כשלידה קערה עם נבטים, צ'ילי, כוסברה וליים לשימוש עצמי, כמיטב המסורת ; המנה הטובה בארוחה – קערת בטן חזיר צלויה [13$], עם אורז, נתחי כתף בקר בבישול ארוך, קראקלין (עור חזיר פריך), תפוחים צלויים ובוטנים מתובלים ובנוסף הוספנו ביצת עין מעל [1$], כי זה היה מתבקש. למנה היה טעם דומיננטי של בוטנים (כנראה משימוש בשמן בוטנים), מה שהתחבר מאוד טוב עם כל המרכיבים של המנה ויצר שילוב מעולה ; קינחנו בטארט קפה-שוקולד [7$] עם גלידת חלב מרוכז וקצת שזיפים ליד. קינוח שנתן סיום מתוק, אבל לא הרבה מעבר.

MOPHO, 514 City Park Ave, New Orleans
שעות פעילות: א' – ה' : 11:00 – 22:00 ; ו' – ש : 11:00 – 23:00

אם יש משהו שבאמת צריך לאכול בדרום ארה"ב זה עוף מטוגן כהילכתו, כזה דבר תוכלו למצוא ב-Willie Mae's, שמרוחק מאיזורי הבילוי בניו אורלינס וממוקם באיזור שכונות המגורים של ניו אורלינס (הם פתחו לאחרונה סניף נוסף בקרבת הפארק השני בגודלו בניו אורלינס). אצל "ווילי" תידרשו לעמוד בתור בכניסה, אבל ההמתנה שווה. העוף המטוגן [11$] שלהם מצופה בשכבה פריכה, מתובלת ומוזהבת והוא כל-כך רך וטעים מבפנים שתתקשו לא להזמין לעצמכם עוד מנה.
Willie Mae's Scotch House, 2401 St Ann St, New Orleans
שעות פעילות: ב' – ש' : 10:00 – 17:00 (אבל מומלץ להתעדכן בחשבון האינסטגרם: @Williemaesnola)

מלבד Acme שכבר הוזכרה, יש עוד מקומות שקיבלנו עליהם המלצות חמות אך טרם הזדמן לנו לבדוק אותם בעצמנו. הראשון שביניהם הוא ל-Drago's רשת מסעדות עם שלושה סניפים, שאמורה להתמחות בפירות ים. השני הוא Mother's שאמור להיות עוד מקום של אוכל דרומי ביתי, בדומה ל-Willie mae's. בקטגוריית מסעדות היוקרה, יש את Square Root (על רחוב מגזין), עם תפריט טעימות של 10-12 מנות, במחיר גבוה קצת, אך יש להם בקומה השנייה מעין בר-מסעדה שאמור להיות מצויין גם כן (נקרא Root squared). אלו כנראה המקומות שהיינו מנסים אם היה לנו עוד יום בניו אורלינס. אבל הם יחכו לפעם הבאה. עד אז, אשמח לשמוע על עוד המלצות מכם, אחרי שתבקרו בניו אורלינס. אני כבר מתגעגע לשם.

ריכוז כתובות מומלצות וקישורים:
District Donuts Sliders Brew, 2209 Magazine St, New Orleans
Coquette, 2800 Magazine St, New Orleans
La Petite Grocery, 4238 Magazine St, New Orleans
Café Du Munde, 800 Decatur St, New Orleans
French Market, 1235 N Peters St, New Orleans
Elizabeth's, 601 Gallier St, New Orleans
Morning Call Coffee Stand, 56 Dreyfous Dr, New Orleans
Willie Mae's Scotch House, 2401 St Ann St, New Orleans

מפת המלצות:
-מקרא: כוכב: מקומות שהרחבתי לגביהם בפוסט.
-צבעים: ירוק – מומלץ ; צהוב – חביב ; אדום – מיותר ; כחול – המלצות שאספתי, אך לא ניסיתי.
* שימו לב, אין התייחסות לרמות מחירים

Booking.com