נבחרת החודש – יולי ואוגוסט

חום יולי-אוגוסט אז היה כבד מאוד… אבל לא היה רק חם מאוד, היה גם טעים. בשל חופשה בארה"ב ומקסיקו הפוסט לא עלה בזמן, אבל צריך להשלים את הפער. חודש יולי היה קצת חלש מבחינת מנות בולטות, אז הוא אוחד לחודש אוגוסט. באופן מפתיע, נבחרת החודש כוללת כמה מנות שהיו יותר מתאימות לחורף, אבל הן כל כך טובות, כך שקשה לחכות עד שמזג האוויר יתקרר. אז בלי לבזבז יותר מידיי זמן, הנה המנות הבלתי נשכחות בחודשיים ההם, את מה שאני זוכר, מזה אני רושם.

ריזוטו עלי גפן ושרימפס קצוץ – ברטי (86 שקלים)
בתחילת דרכה, מסעדת ברטי הייתה חביבים המבקרים. מסעדת שף של מטבח לבנטיני, היא לא דבר שכיח, לא אז ולא היום. מאז עבר זמן ובשנתיים האחרונות המסעדה ירדה מעט מהכותרות. לאחרונה רוח חדשה נושבת בברטי ומפה לשם גם לי הזדמן לאכול שם ארוחה נהדרת ומלהיבה של מנות מקוריות ומפתיעות, עד שקשה לבחור ביניהן רק מנה אחת לנבחרת החודש. אבל אם צריך לבחור רק אחת, זו תהיה מנת הריזוטו הזו, שסיפקה שילוב מאוד מוצלח בין שני חומרי גלם שמעולם לא העלתי על דעתי שיכולים להתחבר – שרימפס ועלי גפן, רק שעלי הגפן לא ממולאים באורז, אם קצוצים לתוכו. הריזוטו היה טוב מאוד כשלעצמו וטעמם החמצמץ של עלי הגפן היה טוויסט חיובי שתרם גם מרקם מתפצח יחד עם השרימפס. זו מנה שקשה להכריע אם היא יותר טעימה או יותר מרתקת, מה שבטוח – היא הרבה משתיהן.

ריזוטו שרימפס ועלי גפן בברטי

ריזוטו שרימפס ועלי גפן : ברטי עושה קסמים ואני לא מצליח לחולל קסמים כדי לגרום למנה להראות יפה בתמונה

אטריות סובה – Brut [ברוט] (76 שקלים)
ברוט הוא בר יין בפינת הרחובות נחלת בנימין ומונטיפיורי, היכן שבעבר היה ה-Wine Bar, אך יותר מהיינות הטובים שיש בו, יש בו אוכל מצויין. האוכל בברוט לא מנסה לרדוף אחרי אופנות וגם לא מנסה להכתיב אופנות חדשות, הוא עומד בפניי עצמו ונאמן לעצמו. הסגנון לא יתאים לכולם, אבל למי שכן יתאים – צפויה כאן הנאה גדולה שעשויה להסתיים בהתמכרות, במיוחד כי לאוכל הטוב מתווספת גם סוג של אווירה של "הפאב השכונתי". אבל בחזרה לאוכל… את מנת אטריות הסובה (אטריות עשויות מקמח כוסמת, אשר מקורן ביפן), רציתי לנסות מהרגע הראשון שהייתי עד להן באינסטגרם, בעיקר כדי להבין איך בדיוק קרם פרש וביצי סלמון מתחברות עם הסובה. אז מסתבר שמלבד אלו יש במנה גם בצל ירוק ו"רוטב" של חמאת וודקה ובצל ואיכשהו המיקס היפני-מזרח אירופאי הזה עובד, כשהדבק המקשר בין כל המרכיבים הוא הבצל הירוק שמתחבר עם הכל בחרפרפות עדינה ופריכות מרעננת.

אטריות סובה, ברוט

בצל ירוק מעולם לא תרם כל-כך הרבה למנה ; מנת הסובה של ברוט

בנייז שרימפס – הוטל מונטיפיורי (49 שקלים)
ההתלבטות לא הייתה קלה בין בנייז השרימפס (ביחיד הוגים "benye", כותבים beignet) לבין צלע חזיר במילוי מנצ׳גו, עטופה בבייקון (כן, יש כזה דבר ומשרד הבריאות עדיין לא אסר על כך, גם לא משרד הדתות). שתי המנות נדגמו בשני ביקורים בהפרש של עשרה ימים, אך כיוון שעם צלע החזיר ידעתי גם מפגשים מאכזבים, הבנייז יזכה לכבוד. הבנייה הוא ״כדור״ בצק מטוגן הדומה לסופגנייה, מקורו בצרפת אך הוא נפוץ בעיקר בניו אורלינס, שם המטבח המקומי (המכונה מטבח קריאולי) מושפע רבות מזה הצרפתי. במקור הבנייז מתפקדים כמשהו מתוק כשמעל הבצק המטוגן מפזרים אבקת סוכר (דגמתי כמה במהלך הטיול בארה"ב), אך במקרים אחרים, כמו במקרה של הבנייז בהוטל מונטיפיורי, יש להם גם גרסא "מלוחה". בהוטל מונטיפיורי הם זכו למילוי שרימפס שנקצץ גס ושמר היטב על מרקמו וטעמו. במנה גם היה קרם תירס קר וטעים מאוד, וצ׳יפס מתפוח אדמה סגול, שבעיקר תרם למידת הפריכות של המנה ולמראה שלה. זו מנה ראשונה שהייתה בזמנו בתפריט הספיישלים, אך נראה לי שמאז נכנסה לתפריט הרגיל (ואם לא, אז צריכה להכנס). מדובר על מנה ראשונה מכובדת בגודלה. בניו אורלינס לא היו מסכימים שיקראו לזה בנייז, אבל בישראל זו יעבור.. במיוחד כי זה טעים.

שרימפ בנייז

בנייז שרימפס : מנה חדשה בהשראת המטבח הקריאולי בהוטל מונטיפיורי

גלידת חמאת בוטנים ושוקולד בגביע קינמון והל – בוזה (20 שקלים)
הגלידריה ממעלות תרשיחא פתחה באמצע חודש יולי סניף ראשון בתל אביב והחליטה שמלבד הגלידה המצויינת שלה, היא תציע בסניף התל אביבי גם קונספט חדש – גביעי גלידה בטעמים, אותם הם מכינים במקום. את טעמי הגביעים פיתחה השף קונדיטורית, מיכל בוטון ובימים אלו יש אפשרות לאחד משני טעמים: גביע תבלינים (הל וקינמון) וגביע שוקולד מלוח. לפחות הרפתקנים, יש גם גביעים סטנדרטיים במחיר סנטדרטי. מטעימה הגלידות והסורבטים, נראה שבוזה מצליח להתמקם בקלות בטופ של גלידות האיכות, ולגביעים בטעמים יש המון ערך מוסף, שלא מתבטא רק בתוספת הטעם, אלא גם בקראנצ׳יות ממכרת. למרות שטעמי הסורבה טובים ואיכותיים, הם קצת פחות מתחברים לדעתי לגביעים המיוחדים, אבל מבין הגלידות האחרות יהיה קל לשלב כמעט כל טעם. בבחירת גביע מיוחד, מקבלים שני כדורים (כשאני הייתי אמרו לי שהם צריכים להיות מאותו הטעם, אבל ייתכן שזה השתנה מאז). בחרתי בטעם השוקולד והחמאת בוטנים שכבר מביא איתו שני טעמים ״בילט אין״, גביע התבלינים היה מעולה והשתלב היטב עם הטעם שבחרתי כיוון שגם הוא מאופיין בטעמי מתוק-מלוח, הקינמון אובחן יותר מההל ולגביע יש טעם שמזכיר במידה מה עוגיית לוטוס. *היזהרו שהגביע לא יטפטף מלמטה, לפעמים הוא לא אטום מספיק.

בוזה,ממעלות תרשיחא לתל אביב

בוזה : הגלידה שחידשה את חוקי המשחק

כדור מנגו – טאיזו (54 שקלים)
משף קונדיטורית אחת לאחרת – נעבור לאנה שפירו, שהצטרפה למסעדת טאיזו והעיפה את תפריט הקינוחים של המסעדה למעלה, בכמה רמות. הקינוחים בטאיזו מאז ומעולם לקו מעט בחסר, ולא דיברו באותה שפה ורמה של תפריט האוכל המחושב ועז הטעמים. הקינוח המדובר של אנה עושה את העבודה בהתכתבות עם החוויה מהאוכל של טאיזו, מה שבעיקר יוצר את ההתכתבות הזו הוא השילוב של קרם קארי וגזר מעולה, שנותן לקינוח הזה את הבסיס האסייאתי (יותר ספציפית – ההודי) ואת הייחודיות. כדור המנגו, ממולא בקרם מנגו על טעמיו הטבעיים שמשלבים את המתיקות והחמצמצות המאוזנת, כשמסביב אורז תפוח בציפוי של ליים ושוקולד לבן, הוא האלמנט שדואג לכך שלא יהיה ספק שמדובר בקינוח. יש במנה אלמנט נוסף של מטבעות שוקולד במילוי זעפרן, אך לא זכור לי שהוא הותיר בי איזשהו חותם (אם כי אולי השפיע על המחיר הגבוה).

קינוח כדור מנגו בטאיזו

כדור מנגו : טאיזו סוף כל סוף מצויינת גם בקינוחים

עוד ראויים לציון: חלה במילוי פולקע חזיר, של החלוצים 3, הייתה נכנסת לנבחרת החודש בוודאות, אלא שכבר הופיעה בה בעבר (מחירה עלה ל-64 שקלים), בכלל – מדובר במסעדונת נהדרת ; קינוח המנגו סטיקי רייס של בית תאילנדי ; ארוחה טובה מאוד במסעדת אריא ; פיתה של "כנאפה פרה" במזנון רמת החייל (קיימת רק בסניף הזה) עם המון בשר בקר ושומן טלה ; באגף השלילי אפשר למנות את סנדוויץ' האונטריב היבש והמשעמם בהמוסד לסנדוויצ'ים מיוחדים וארוחה מבאסת בשגב קיטשן גארדן, בשבועות הראשונים של פתיחת המסעדה.

פורסם בקטגוריה כללי, נבחרת החודש, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

להגיב על ERWIN לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגובה אחת על נבחרת החודש – יולי ואוגוסט

  1. מאת ERWIN‏:

    תודה על הסקירה.
    הבחירה שלי בין המקומות המוצאים, היא ללא ספק מונטיפיורי.
    המנה אכן נישמעת מדהים.
    צלע החזיר עם מנצ'גו אכן היתה יכולה להיות בחירה טובה.
    בביקורי האחרון שם ( וזה היה מזמן) הזמנתי את המנה..
    אם זכרוני אינו מטעני הצלע היה מונח על עגסים ביין (?)
    מנה מופלאה.