לרגל יום ירושליים הנחגג היום, החלטתי לחרוג מהנוהל שלי שדורש מינימום שני ביקורים במסעדה לפני כתיבת ביקורת, כדי לשתף אתכם בחוויה שהייתה לי במונא. הרי גם ככה אני לא מוצא מספיק הזדמנויות לצאת מאיזור המרכז, אז עד שזה סוף כל סוף קורה, רצוי שלפחות תצא מזה ביקורת… במיוחד כשיש בשורות טובות.

למונא הגעתי בזכות החברה שלי, שהחליטה לעשות לי הפתעה ולקחת אותי לכבוד היומולדת ליומיים בירושליים. למונא הלכנו בערב שלפני היומולדת, אחרי תקופה ארוכה שהיא הייתה ברשימה שלי. כשאני אומר תקופה ארוכה אני מתכוון למשהו כמו 3 שנים, מאז שקבוצת מחניודה לקחה את המסעדה שהייתה כאן קודם ונשאה את אותו השם ועשתה לה מהפך קטן כדי להפוך אותה לסוג של ביסטרו. אבל מוונא כבר עברה ידיים שוב פעם מאז, בסוף שנת 2014, כשהקבוצה מכרה את חלקה למי שהיה השף בפועל מטעמם – מושיקו גמליאלי אליו הצטרף שף-שותף נוסף בשם איתמר נבון. כיוון שלא הייתי במונא קודם לכן, לא בתקופת מחניודה ולא כשהייתה בבעלות הקודמת, אין לי כל-כך למה להשוות את מונא הנוכחית, אבל לפחות מבחינת העיצוב הקלאסי שלה, שכולל מפות לבנות, תאורה רכה ונרות על כל שולחן, עושה רושם שהקו הכללי נשמר מתקופת מחניודה. החלל הפנימי של המסעדה כולל בר עם קצת יותר מ-10 מקומות ומשהו כמו 15 שולחנות (שבחלק מהמקרים מסודרים קצת צפוף מידיי) ויש גם מרפסת חיצונית עם שולחנות אחדים.

המסעדה נמצאת בתוך המבנה של בית האמנים ברחוב שמואל הנגיד ומהרגע שנכנסים למקום מרגישים קצת בחו"ל, משהו באווירה השלווה והתאורה העמומה, מנתק אותך ישר מהכל, גם מהעובדה שחיפשת חניה במשך 20 דקות.
התפריט של מונא נראה כשואב השראה בעיקר מהמטבחים הצרפתי והאיטלקי, שהשפעתם מורגשת במרבית המנות, אך קל לראות שבמונא לא הגבילו את עצמם אך ורק למטבחים אלו. עם זאת, הנציגות ליתר מטבחי העולם נעשית כאן בטעם טוב ובנגיעות קטנות בלבד, כטוויסטים קטנים בתוך מנות קלאסיות ובפעמים בודדות כמנות של ממש. הסיפור הזה יוצר תפריט מסקרן מאוד ועם שלל אפשרויות, גם לאוכלי כל וגם לכאלו שהם קצת יותר בררניים (כל עוד הם אוכלים לא כשר ואינם צמחוניים).

תפריט היינות של מונא כולל אפשרויות מגוונות באופן כללי ובהתאם לתפריט האוכל, מלבד היינות הישראלים בו הוא כולל בעיקר יינות מאיטליה וצרפת. הבעיה היא שיש רק אפשרויות בודדות ליינות בפחות מ-175 שקלים לבקבוק. אך עם זאת, הצלחנו למצוא יין טוב במחיר נוח בעזרתה הרבה של המלצרית המצויינת שהייתה לנו. זה היה ריזלינג של קראכר, יקב אוסטרי שטרם הכרתי. יין חצי יבש אומנם – אך הוא היה מעקצץ מעט ועם מתיקות עדינה יחסית, כך שהוא הצליח ללוות את הארוחה שלנו בהנאה.
אם כבר הזכרנו את השירות, המלצרית שלנו הרשימה במקצועיותה הרבה ועשתה זאת בנעם ותוך הפגנת החום והחביבות הכה מזוהה עם הירושלמים. גם השירות שקיבלנו משאר המלצרים הייתה מהסוג שקשה למצוא בתל אביב. לא יהיה מוגזם לקבוע שזה אולי השירות הטוב ביותר שקיבלנו בארץ מזה המון זמן.

המנות הראשונות בתפריט של מונא משכו את עיקר תשומת הלב שלנו, אז החלטנו בעיקר להתמקד בהן בציפייה לדגום כמה שיותר מהן ואז לעבוד לעיקריות. הזמנו 5 מנות ראשונות (זמן טוב להזכיר שהיינו רק שניים) לפני שהמלצרית ייעצה לנו לחכות עם הזמנת העיקריות כדי לראות אם בכלל יהיה לנו מקום. לפתיחה מוגש לכל שולחן מגש עם מעט לחם וקערית עם שמן זית, זייתים ושום קונפי וקערית נוספת עם מלח ופלפל, מה שלהשקפתי מעיד באיזשהו מקום על כך שמישהו במטבח משאיר את האגו בצד.

התחלנו עם מנת פתיחה של מרק אפונים חם שהוגש עם טוויל חסר טעם ומעט שמנוני ועליו שתי חתיכות של גבינת צאן. המרק היה בעל מרקם מלטף ועל אף פשטותו היה מאוד טעים, גם הגבינה החמיאה לטעמו והיוותה סוג של מרענן חן כחלק מהמנה עצמה. הטוויל המיותר היה רק תירוץ עבור צורת ההגשה ויכול היה בקלות להיות טוב בהרבה באיכותו ובטעמו.

מרק אפונים : התחלה טובה (צילום: הילה קונפורטי, hilakonf@)

יחד עם המרק הגיעו שתי מנות נוספות, טרטר דא בף. איולי צ'יפוטלה. אסאדו בטמפורה היה טרטר בקר קלאסי כמו שכתוב בספר וטעמו היה טוב בהתאם. את הטוויסט במנה קיבלנו במה שהיה כמעט מנה נפרדת לחלוטין שחלקה את אותה הצלחת – כדור של בשר אסאדו מפורק מהעצם ומטוגן בציפוי מעט פריך, מעל איולי צ'יפוטלה פיקנטי. האסאדו היה הכוכב של המנה ורוטב הצ'יפוטלה השתדך אליו היטב וגם היה תוספת נחמדה לטרטר.

טרטר דא בף : הכוכב היה דווקא כדור האסאדו בטמפורה (צילום: הילה קונפורטי, hilakonf@)

המנה הנוספת שהונחה לצד הטרטר הייתה קרפאצ'יו מוסר ים עם לבנה, זעתר וזרעי עגבנייה זו הייתה מנה שקיבלנו על חשבון המסעדה והיא הייתה קונטרה מושלמת לטרטר הבקר, בזכות הקלילות והרעננות שהיא שידרה. מינונים נכונים של נגיעות לבנה חמצמץ, עלי זעתר טריים, זרעי עגבנייה ושמן זית עדין, אשר שידרגו את פרוסות המוסר הדקות.

קרפאצי'ו מוסר : אולי המנה היחידה בארוחה עם טעמים מקומיים (צילום: הילה קונפורטי, hilakonf@)

הסבב השני של המנות הראשונות הגיע ואיתו 3 המנות הראשונות הנותרות. על אחת מהן כבר סיפרתי לכם במדור נבחרת החודש – ריזוטו זעפרן. אפונים. שקדי טלה. אז שוב.. זה אומנם לא היה ריזוטו שעשוי בצורה מושלמת, גם שקדי העגל המטוגנים היו חתוכים לחתיכות קטנות מידיי, כך שתרמו פחות מהפוטנציאל של טעמם המצויין ורק תרמו במרקם הקריספי … אבל הטעם! אוי הטעם! הייתי יכול לאכול כמה מנות שכאלה בשמחה.

ריזוטו זעפרן ושקדי עגל : ההוכחה שלפעמים לא נדרש ביצוע מושלם בשביל טעם מושלם (צילום: הילה קונפורטי, hilakonf@)

מנה נוספת שהייתה בין הטובות ביותר בארוחה היא מנת ספיישל של קלמארי בקרם בצל ירוק וקארי ירוק עם עגבניות צלויות וקוביות תפוחי אדמה. הקרם הירוק היה טעים ביותר ומעט עקצץ בלשון והקלמארי נצרב בשלמות, כמו גם העגבניות מלאות הטעם ותפוחי האדמה הקריספים והשחומים שהוסיפו מעט טעם מעושן . זו הייתה עוד מנה ששילוב הטעמים בה היה מענג והוכיח את מידת הכשרון שיש במונא,

קלמארי בקרם בצל ירוק וקארי : מהמנות הטובות בארוחה (צילום: הילה קונפורטי, hilakonf@)

מנת המולים. קרם תרד. ניוקי. הייתה קצת קטנה ביחס למנות הראשונות האחרות, אך גם במקרה שלה הקרם שהיה בסיס המנה היה טוב מאוד ואופיין בטעמים אדמתיים ו"כבדים" ועם מעט רעננות של נענע. בעוד הניוקי היו מצויינים ומתובלים היטב, היו אלה דווקא המולים (שאמורים היו להיות חומר הגלם המרכזי במנה), שהיו קצת קטנים וחסרי טעם ולמעשה היו הדבר הראשון שממש איכזב בארוחה. אם המולים היו יותר טובים זו הייתה יכולה להיות מנה מעולה.

מולים ניוקי ותרד : מנה של ים ואדמה (צילום: הילה קונפורטי, hilakonf@)

אחרי כל הראשונות האלו, שהיו ברובן גדולות יחסית, הבנו שאין מצב שנזמין שתי מנות עיקריות, לכן נתקענו עם כאב הראש של בחירת מנה עיקרית אחת מתוך שמונה אפשריות. מבין כל המנות, קרצה לנו במיוחד מנה של בורגיניון זנב שור. מייפל. ירקות שורש. פולנטה.. אני לא יודע אם זה השילוב של הבשר והמייפל, או הרצון לאמוד את טיב הפולנטה במסעדה של יוצא מחניודה, אבל לפחות אחד משני הדברים האלו הכריע את הכף. כשהמנה הגיע לבסוף לשולחננו נדהמנו מגודלה. בתבשיל הבשר מעל תלולית הפולנטה הענקית, אומנם הייתה כמות דיי גדולה של עצמות, אבל כמות הבשר והפולנטה שהיו במנה הזו הייתה גדולה ממה שיכולנו להתמודד איתה, לא חשוב כמה ניסינו. לבשר הנימוח היה טעם עשיר ומתוק מהמייפל והפולנטה הייתה טובה, אך לא כמו זו של מחניודה, על אף שהיה לה מרקם דומה.

בורגיניון זנב שור : מנה עצומה, טעימה וקצת מתוקה מידיי (צילום: הילה קונפורטי, hilakonf@)

את המנה העיקרית לא יכולנו לסיים כאמור, אך זה לא מנע מאיתנו להזמין גם קינוח – טארט ערמונים. גלידת קינמון. אנגלז וניל. הוזמן לאחר התייעצות עם אחד המלצרים, ולמרות שמתאורו הצטייר קינוח שעשוי היה להיות כבד, הוא דווקא היה ההיפך הגמור. הסיבה לכך הייתה שטארט הערמונים, לא היה טארט של ממש, אלא קרם ערמונים עדין מעל תחתית של בצק פריך וגלידת הקינמון הייתה גם היא קלילה ואוורירית וטעם הקינמון בה כאילו ניקה וריענן את החך בו זמנית. קינוח פשוט וטעים שחתם ארוחה מצויינת שהייתה טובה מכל הבחינות.

טארט ערמונים : קינוח שהפתיע בקלילותו והיה סיום ראוי לארוחה (צילום: הילה קונפורטי, hilakonf@)

הזמנו חשבון שהוגש לנו יחד עם שיר בשם 'חלב אריות' של המשורר רוני סומק וגילינו שהשיר הזה הוא אחד מכמה שירים של משוררים עבריים שנבחרו ע"י המסעדה להופיע לצד החשבון, כשבכל שיר יש אזכור כלשהו שקשור לעולם הקולינריה. ככה זה כנראה, בירושליים הרומנטית…

חשבון :
ריזלינג, קראכר (בקבוק יין): 150 שקלים
מרק אפונים: 30 שקלים
טרטר דה באף: 48 שקלים
ריזוטו זעפרן: 56 שקלים
קרפאצ'יו מוסר – על חשבון הבית
מולים: 62 שקלים
קלמארי בקארי ירוק: 64 שקלים
בורגיניון זנב שור: 96 שקלים
אספרסו קצר: 8 שקלים
טארט ערמונים: 44 שקלים
סה"כ: 558 שקלים

לסיכום:
מונא היא מסעדה נפלאה ולא רק ביחס לירושליים, אלא גם ביחס לתל אביב ולשאר הארץ. הקביעה הזו נובעת בעיקר משילוב נדיר במחוזותינו – אוכל טוב, תמחור הוגן, אווירה נעימה ושירות מקצועי ולבבי. מונא מציעה את כל אלו, בעוד שלהרבה מסעדות אחרות (גם כאלו עם אוכל טוב מאוד) קשה לשייך אפילו שלוש מתוך ארבע התכונות הנ"ל. התפריט המעניין של מונא מתבסס בעיקרו על המטבח האירופאי הקלאסי של איטליה וצרפת, אך מכיל פה ושם קריצות גם למטבים אחרים מרחבי העולם, כמו לדוגמא מנת טרטר דג בעלת מרכיבים יפנים, או מנת טרטר בקר קלאסית שכוללת גם איולי צ'יפוטלה. במטבח של מונא יש שני אנשים מוכשרים שהתפריט שלהם מחייב ביקור במסעדה למי שכבר נמצא בירושליים, ואם לוקחים בחשבון את החבילה כולה שמרגישה כל-כך חו"ל, מקבלים מסעדה שמצדיקה גם נסיעה מיוחדת מהמרכז בזכות עצמה.

מונא, שמואל הנגיד 12 (בית האמנים), ירושליים
טלפון: 02-6222283
שעות פעילות:
א' – ה' : 18:30 – אחרון הלקוחות
ו' : 12:30 – 16:30. 18:30 – אחרון הלקוחות
שבת: 12:30 ועד אחרון הלקוחות
אתר: http://monarest.co.il/mona/he
פייסבוק: https://www.facebook.com/monajerusalem

את אלו כבר טעמת?

אין פוסטים קשורים.