נבחרת החודש – דצמבר

סיכום שנת 2014 כמעט גנב את ההצגה מחודש דצמבר, שהיה חודש יחסית רגוע מבחינת ביקור במסעדות (יש למזג האוויר הקר השפעה על תדירות היציאה מהבית). אחת המנות כבר הוזכרה בפוסט סיכום השנה ואפשר רק להצטער עליה שהיא מנת ספיישל בלבד ולא מנה קבועה, אבל ככה זה, המנות הנדירות הן בדרך כלל המנות המרגשות ביותר. דצמבר התחיל במסעדה ההודית אינדירה והסתיים בארוחת סילבסטר בצ'יקטי ואלו המנות הטעימות ביותר, המאכזבות ביותר או האקטואליות ביותר.

סינייה אורגינאל – שמונה (48 שקלים)
מסעדת שמונה נפתחה במהלך שנת 2014, בסמוך לכיכר רבין, היכן שקודם לכן שכן 'האטליז'. זהו בר אוכל קטן, שאפשר היה לטעות לגביו שהוא עוד מסעדה מבית היוצר של אייל שני – הירקות המונחים לאורך כל הבר, המוזיקה החזקה המתנגנת ברקע ותפריט שמבוסס על מטבחי מדינות הים התיכון. רק שבניגוד למוסדותיו של שני, שמונה צנועה הרבה יותר, המנות בתפריט מתוארות בתמציתיות נטולת כל פיוטיות (ולעיתים ללא פירוט כלל) והמחירים נמוכים, בייחוד לאור גודל המנות הנדיב. הגעתי למקום "בטעות" אחרי שב'ויטרינה' היה תור ארוך מידיי. התיישבתי על הבר והזמנתי את מנת הסינייה, אחרי שווידאתי שמדובר בסינייה אמיתית. המנה הוגשה בתוך סיר ברזל קטן בו בושלה, הייתה שם כמות יפה של בשר בקר וכבש טחונים, צנוברים, ירקות בגריל (בצל, עגבנייה, כרובית ותפוח אדמה), תיבול טוב שכלל סומק שהחמיא מאוד למנה, הרבה פטרוזיליה וכמובן הרבה טחינה טעימה, שלא הספיקה להתקשות בזמן הבישול. מלבד העובדה שהמנה הייתה מאוד טעימה, היא גם הייתה משביעה בפניי עצמה. אין ספק שאחזור לשמונה שוב בקרוב.

סינייה בשמונה

סינייה אורגינאל : ביצוע משכנע שמשאיר טעם של עוד

פורצ'יני – פופינה (140 שקלים)
נדיר למצוא בארץ מנות עם פטריות פורצ'יני טריות. במהלך דצמבר היה אפשר למצוא בפופינה ספיישל של הפטריות הנהדרות האלו במנה עם פטוצ'יני עשיר בחלמונים. 140 שקלים הם ללא ספק מחיר גבוה מאוד, אבל הטעם והחוויה הפכו את המחיר הזה לכדאי מבחינתי. פטריות הפורצ'יני היו רכות, במרקם שהאסוסיאציה הראשונה שהוא עושה לי היא של כבד אווז. הפטוצ'יני עצמו היו עשוי בצורה מושלמת. אז בשורה התחתונה – פורצ'יני הן מבחינתי הכבד אווז של הפטריות וכנראה שגם בפעם הבאה שאשמע על מסעדה שהביאה פורצ'יני טריות לארץ, אעשה מאמץ כדי להנות מהשלל.

פורצ'יני טריות בפופינה

פטוצ'יני פורצ'יני טריות : עם מי צריך לדבר כדי להביא יותר פורצ'יני טריות?

האכזבה הגדולה – מסעדת אל ג'מילה
המסעדה שנפתחה באיזור שוק הפשפשים במטרה להכיר לנו את המטבח היפואי הערבי, כנראה איבדה כיוון באמצע הדרך. חוויתי שם ארוחה מהמאכזבות ביותר שהיו לי זמן רב, עם מנות מרושלות וטעמים משעממים, סלטים שהורגשו כאילו הוכנו מראש ועמדו זמן מה במקרר ומנות באיכות של אולם חתונות. כמו ה"תעשימה" שהייתה פילה מוסר עטוף בבצק ספיחה, שהגיעה כסוג של בורקס דג והוגשה עם טחינה דביקה וחמצמצה שדמתה יותר למלט. רק בדיעבד שמעתי ששף המסעדה עזב אותה לאחרונה, מה שבקצב הזה עשוי להוביל תוך מספר חודשים לסגירת המקום, אלא אם יעשה שם שינוי דרסטי בהקדם.

אל ג'מילה

אל ג'מילה : צבעים שמחים, אוכל עצוב

הוקאידו ראמן – אובן קובן (48 שקלים)
והנה המלצה חמה לחורף… מסעדת אובן קובן ברחוב הארבעה היא מסעדה יפנית עם נישה מסויימת לאוכל רחוב, עובדה שמקבלת חיזוק גם מעיצוב המסעדה. המנה שנחשבת לאטרקציה הגדולה ביותר במסעדה היא כנראה 'טאקויאקי', שהם כדורי פנקייק יפנים במילוי תמנון שמוגשים עם שבבי בוניטו מעליהם. זו מנה מקורית וטעימה שלא כדאי לפספס (למרות שמחירה עלה ב-20% מהלך השנה, ללא סיבה נראית לעין), אבל בחורף הזה, אתם בעיקר רוצים להזמין שם את ה'הוקאידו ראמן'. למרות שלא מדובר בגרסא הכי נאמנה למקור (ההגשה לא תואמת את האסתטיקה של המטבח היפני וגם הטעמים כנראה לא הכי מדוייקים), מדובר על מרק טעים ביותר שיחמם אתכם מבפנים. המרק מורכב ממיסו וכנראה גם ציר דגים, יש בו פרוסות עסיסיות של פילה חזיר צלוי, קרם שום דומיננטי, שומשום, פטריות שיטאקי, ביצה קשה ועוד. טעמי אוממי-מתוק-מלוח יגרמו לכם אושר רב וקרם השום אולי גם יהווה תרופה יותר טובה לחורף מאשר מרק העוף הבייתי.

הוקאידו ראמן באובן קובן

הוקאידו ראמן : טעים מאוד, אבל ביפן היו עושים חרקירי על כזו הגשה של ראמן

גלידת "קרמלח" בין עוגיית גרנולה, מייפל ופקאן לעוגיית חמאת בוטנים – Cookeez (18 שקלים)
לקראת סיום צריך גם משהו מתוק, לא? Cookeez הביאה לדיזינגוף את טירוף הקוקילידה. המקום מציע מבחר רב של עוגיות המוכנות במקום, מהן צריך לבחור 2 עוגיות ולבחור גלידה מתוך מבחר מצומצם (יחסית לגלידריות) שתכנס לסנדוויץ' בין שתיהן. מבחר הגלידות קצת איכזב אותי, מה גם שהן לא עברו במראה שלהן את מבחן הפיסטוק*, אבל בחרתי בטעם ה'קרמלח' – קרמל מלוח, שדווקא הפתיע לטובה והשתלב טוב עם טעמי שתי העוגיות. מנת הגלידה נדיבה והמחיר שלה, שהוא קצת מעל מחיר גלידה איכותית ממוצעת, מצדיק את עצמו, אך האכילה יכולה להיות קצת מאתגרת ועם פוטנציאל התלכלכות מסוים. התור הארוך בכניסה אולי קצת מוגזם (וזה עוד בחורף…), אבל מאז ומעולם היה ידוע שקוקילידה יוצרת חשק בלתי נשלט (ולא רק אצל ילדים).

*מבחן הפיסטוק – מבחן שהילה ואני פיתחנו, הקובע שאיכות גלידריה נמדדת ע"פ צבעה וטעמה של גלידת הפיסטוק ועד כמה הוא קרוב לפיסטוק באמת. אומנם לא טעמנו את גלידת הפיסטוק, אבל צבעה לא היה בצבע ירוק-פיסטוק.

קוקיז, Cookeez, גלידה, קוקילידה

Cookeez : הקוקילידה זוכה לכבוד הראוי לה

מלבד כל ההיילייטס האלו, ראוי להזכיר את מנת הבוריק החדשה של 'הקוסם', שיצרה הדים באינסטגרם ואף סוקרה ב'הארץ'. מדובר על בוריק גדול במיוחד עם מילויים שונים – סביח, כבדי עוף, או בשר קצוץ. הבוריק אכן טעים, אך ההייפ סביבו מוגזם לחלוטין ; הייתי גם בבראנץ' של קלארו, שבניגוד לעסקית המוצלחת, היה פחות טוב ; אכזבה נוספת נרשמה ממנת הקומפלט של "הבן של הסורי", שהוא היורש של חומוסיית "הסורי" שנסגרה בכרם התימנים. פול טחינה שלא הוסיפו כלום לחומוס עם טעם של חומוס אחלה… וזה מסכם הכל ; לסיום – מפגש חברים מהאינסטגרם שנערך אצל אסף הר-גיל (asaf_hg@ באינסטגרם) ובשיאו הייתה פורקטה (בטן חזיר צלויה) שהייתה חלומית, עם קריספיות חיצונית בלתי נתפסת של העור ועסיסיות מופלאה מבפנים. הפורקטה הוכנה על ידי אלון בר (talandalon@ באינסטגרם) והיא אחד הדברים הטובים ביותר שאכלתי בזמן האחרון. נותר רק להתפלל שמסעדה כלשהי בארץ תוכל להגיש מנה שתתקרב לעונג הזה.

פורקטה מושלמת, אלון בר

פורקטה מושלמת של אלון בר (talandalon@) רגע לפני הפריסה

פורסם בקטגוריה כללי, נבחרת החודש, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

2 תגובות על נבחרת החודש – דצמבר

  1. מאת עודד‏:

    גם אני וחברה שלי אומדים איכות של גלידריה לפי טעם הפיסטוק שלה:)
    עד עכשיו המנצחת בפער ניכר היא הג'לטריה באזורי חן. מעניין אותי אם היית שם ואם כן איך היא לדעתך ביחס למתחרות.

  2. מאת adir_plus3‏:

    לפי מה שקראתי, נראה שיחסית יצאתם בזול באל ג'מילה..

    מישהי אשכרה סיפרה בביקורות ב-rest על זה שבתוך כוס היין שלה היו זבובים מתים, תאמינו או לא :/