זכאים – צדק, חמלה, חובבנות

בשנים האחרונות החלה הטבעונות לחלחל לתודעה הציבורית בקצב מואץ. לא עבר זמן רב עד שבמסעדות רבות צצו מנות מותאמות לטבעוניים, אך לרוב אותן מנות היו סוג של אילתור שפוגש פשרה שפוגש טופו או סייטן. אבל היו גם ארוחות טבעוניות מיוחדות שאורגנו במסעדות נבחרות, אליהן הגיע קהל טבעוני שנהנה מארוחות שהוכיחו שגם אוכל טבעוני יכול להיות טעים ויצירתי. איפשהו בשיאו של טרנד הטבעונות (שבגלל העונה האחרונה של האח הגדול, הוא כנראה כבר אינו טרנד, אלא כאן כדי להשאר), נפתחה מסעדת "זכאים – בוטיק טבעוני אורגינל", שביקשה לתת מענה קבוע לטבעוניים שרוצים אוכל יצירתי ומושקע. מבחינתי האישית, הבשורה האמיתית של זכאים הייתה שבתפריט שלה לא הופיעו הסייטן או הטופו. אז אחרי שני ביקורים בשנה האחרונה, הגיע הזמן לחלוק את המסקנות.

מסעדת הזכאים קיבלה את שמה כיוון שבראשה עומדים שף ושתי אחיותיו מבית משפחת זכאים, שלושתם טבעוניים, אשר הקימו ועיצבו את המסעדה בעצמם. למסעדה הגעתי עם שלושה חברים מהעבודה, בהרכב שכלל שלושה אוכלי כל וצמחונית אחת. המקום כולו מעוצב באמצעות חפצים יד שניה, כך שהמקום מקבל גוון של מסעדת שוק בשוק הפשפשים. זה לגיטימי ומגניב כשמדובר על שולחנות וכסאות ואפילו בצלחות, אשר כולם שונים זה מזה, אבל כשזה מגיע לסכו"ם יד שניה, אני בטוח שאפשר היה למצוא כזה שאינו מושחר בקצותיו…

זכאים - בוטיק טבעוני אורגינל

המסעדה – קיימות לצד טבעונות. הכל יד שנייה. מהריהוט ועד הסכו"ם

התפריט של זכאים עשוי להראות במבט ראשון דומה בכתיבתו לתפריטים במסעדותיו של אייל שני, אם כי פחות פיוטי ויותר פשטני. את הדימיון למסעדותיו של שני ניתן כנראה להסביר בכך ששף המסעדה, הראל זכאים, עבר בדרכו המקצועית בצפון אברקסס ופורט סעיד, שתיים ממסעדותיו של האיש והעגבנייה. חלק מהמנות בתפריט דרשו קצת הבהרות מהמלצרית, ששמחה לעזור, אך התגלתה מהר כ"מלצרית נאדרת". מכירים את ה"מלצרים הנאדרים"? הם יעידו על כל מנה שהיא נהדרת ולרוב גם לא יטרחו לציין שום פרט חדש לגביי המנה. המלצרית במקרה של זכאים כן ידעה לשתף בקצת יותר מידע על כל מנה, אבל כשכל מנה "נהדרת" מבחינת המלצר, קשה להפיק מסקנות לגביי מה שווה להזמין ומה לא. זו לא הייתה הבעיה היחידה של השירות, שהיה קצת מפוזר ולא זמין לעיתים.

עוד פרט מעניין על התפריט של זכאים, הוא שמלבד החלוקה שלו למנות קטנות, בינוניות וגדולות, יש גם קטגוריה שנקראת "לפעמים". מילא שתהיה קטגורייה שכזו, אבל אם היא כבר קיימת, הגיוני היה אפשר לצפות שכל המנות שלא נמצאות בקטגורייה הזו יהיה תמיד, אבל לא – 3 מתוך המנות שתיכננו להזמין ולא נמצאות תחת הקטגורייה "לפעמים", לא נכללו בתפריט באותו יום. זו כבר פעם שנייה שדבר כזה קורה לי בזכאים, למעשה, יש מנה אחת בתפריט שממש מסקרנת אותי – פריקה קישואים וסוכריות מאיראן" (ה"סוכריות" הן התחליף ה"פיוטי" לתמרים, אם תהיתם) – אבל בשתי הפעמים אי אפשר היה להזמין אותה. בביקור הראשון המלצרית הסבירה שזה בגלל שהגענו מאוחר (21:30), אבל הפעם, כשהגענו במיוחד ב-19:30 כדי למנוע מצב דומה, התאכזבנו לגלות שכנראה לשעה אין קשר. מאכזב.

אז הדבר הראשון שעשינו היה ללכת על בטוח ולהזמין את המנה הכי מוכרת בזכאים – צ'יפס קרוע ביד וקטשופ שהכנו לבד. מדובר בתפוח אדמה שככל הנראה מבושל תחילה, מפורק בצורה לא אחידה ומטוגן לאחר שהתייבש. מה שמתקבל זה צ'יפס ממכר ופריך בטירוף מבחוץ, בעוד הבפנים שלו רך ומתמסר. רק צריך להזהר על הלשון. הקשטופ הביתי טוב גם הוא, בדיוק במתיקות הרצויה, אבל כמות הקטשופ שמגיעה קטנה מידיי בשביל להספיק לכל המנה. האמת היא שמנת הצ'יפס הזו זכתה בצדק למעמדה כבין הטובות בעיר והיא יכולה להיות שוס היסטרי לצד בירה קרה.

צ'יפס קרוע ביד, זכאים

צ'יפס קרוע ביד : צ'יפס מושלם

ברוקולי ענק בתנור הגדול, הוזמן בנוסף. גבעול גדול ועבה של ברוקולי שבושל כהלכה והיה אכיל כולו, אם כי היה קצת עצי בחלקו התחתון. עם הברוקולי הוגש עם מעט רוטב דמוי פסטו שנתן למנה קצת שידרוג ששבר את החד-גוניות של הברוקולי עצמו. אם כבר התחלתי בהקבלות לאייל שני, אין לי שמץ של ספק שהברוקולי של זכאים מופיע כקונטרה לכרובית של שני, אז בהשוואה לכרובית שלו שהיא הטובה ביותר שאכלתי בחיי, הברוקולי היה אומנם טעים, אך לא היווה בשורה מיוחדת שהצדיקה את התמחור שלו.

ברוקולי, זכאים

ברוקולי : לא מעבר

את שתי המנות האלו ליוויתי בבלאדי מרי אמיתי 100% עגבניות טריות שמן זית מעולה שום ופלפל חריף. את הסלרי המסורתי בבלאדי מרי הקלאסי, החליף גבעול של בצל ירוק. הבלאדי מרי של זכאים הוכן מהרבה עגבניות מרוסקות, שתוספת שמן הזית ועודף השום, הקנו לו תחושה כמעט כמו של רסק עגבניות לג'חנון, במובן הטוב של המילה. זה אומנם היה משקה אלכוהולי מרענן וחביב, אבל לבטח לא "בלאדי מרי אמיתי".

פפרדלה 2 בטטה טרייה צלויה בשום ירוק, חריף ואיולי לימונים כבושים, נתחי בטטה אפויה ואגוז מלך מעל. הייתה המנה הראשונה שאיכזבה בגדול. תחילה היה זה המראה המרושל שלה, סטייל "טבעונים שמדכאים אותי" ובהמשך הטעם לא שיפר את המצב. הרעיון הראשוני בכיוון הנכון – יצירת רצועות דמויות פפרדלה מהבטטה ולבנות סביבה מנת "פסטה טבעית". אבל חלומות לחוד ומציאות לחוד. הטעות הראשונה היא לשדך ל"פסטה" מבטטה, עוד בטטה כחלק ממרכיבי המנה. הטעות העיקרית היא לא להוסיף שום דבר שישבור את שילוב הבטטה-בטטה הזה. החריפות כמובן לא נתנה שום ניגודיות, כך גם לא אגוזי המלך או החומציות של הלימון ובטח שלא המלח שנבזק בנדיבות שלא הייתה מביישת את הברון רוטשילד.

פפרדלה בטטה, זכאים

פפרדה : טעים כמו שזה יפה

מזל שלצד המנה הזו הזמנו מנת סלט קיסר חסה רומית, איולי אבוקדו, קרוטונים קרועים בשמן שום קונפי, אגוז מלך מגורד. זו ללא ספק המנה המפתיעה ביותר בארוחה (או לפחות המפתיעה לטובה…). אני לרוב לא נוטה להזמין סלט כשאני מגיע למסעדה, אבל במסעדה טבעונית, סלט הוא ללא ספק שווה בין שווים. יכול להיות שלא היינו חושבים להזמין סלט גם הפעם, אבל ריבוי המנות החסרות בתפריט הביא אותנו לסוג של מבוי סתום, אך במקרה הזה צריך רק לברך על כך. כמובן שמדובר בגרסא טבעונית לסלט הקיסר הקלאסי, איולי האבוקדו אמור להחליף את הרוטב של סלט המקור ובאופן מפתיע מצליח להוליד משהו חדש שמייצר עניין ומעלה חיוך. סוף סוף! בשורה ראשונה בזכאים! אומנם ברוטב הזה אין את מורכבות הטעמים שברוטב הקיסר האמיתי, אבל הקרמיות של האבוקדו משדרגת ומחברת את כל שאר המרכיבים בסלט ובסופו של דבר, יכול להיות שהייתי מעדיף להזמין את הסלט הזה על פני סלט קיסר – ניצחון קטן לזכאים.

סלט קיסר טבעוני, זכאים

סלט קיסר – הברקה אמיתית, לשם זכאים צריכה לכוון

הזמנו עוד מנת צ'יפס, כמתבקש, על מנת ללוות את המנה הבאה: סביח שושנה חצילים כבושים, תפוח אדמה שרוף, סלט ירוק, מרמלדה לימונים, טחינה, עגבניות מרוסקות בחריף ופוקאצ'ה ששותה הכל. על פוקאצ'ה עגולה נערם מגדל ירקות עטוף בחלקו בטחינה סמיכה ומשמחת. כמובן שבמנת הסביח הטבעונית בלטה בחסרונה הביצה, כשתפוח האדמה שככל הנראה נועד להחליף אותה, לא הצליח למלא את מקומה (כנראה כי הדבר היחידי שמשותף לביצה ותפוח אדמה הוא הצלחת של פסח). בסך הכל, לא מדובר במנה רעה.

סביח שושנה, זכאים

סביח שושנה : תורם לתחושב השובע

בשלב הזה שאלנו שוב על אחת המנות בקטגוריית "לפעמים", כדי לבדוק אם היא קיימת או לא. הסתבר שפתאום(?) יש אותה בגרסא מוקטנת : בורקס 60 דקותנאפה על המקום מלא בתרד טורקי, חצילים שרופים, ותפוח אדמה בלאדי (לפעמים יש גם מלא בגבינות קשיו ונענע) על עגבניות מרוסקות. בצד יש סלט ערבי, סלט מלפפון, מטבוחה, טחינה, פלפל חריף שרוף ואיולי אבוקדו. (כל התיאור עד כאן הוא תיאור המנה בתפריט). על מנת לסבר את האוזן, מחיר המנה בגרסתה הרגילה הוא 80 שקלים. כיוון שמדובר בבורקס, הרי שניתן היה לצפות שמדובר במנה עשירה ונדיבה, אולי תורם לכך גם התיאור. אנחנו כאמור הזמנו את המנה המוקטנת, שמתומחרת ב-39 שקלים, אבל שום דבר לא הכין אותנו למה שאנחנו הולכים לקבל…

בורקס 60 דקות קטן, זכאים

בורקס 60 דקות (הגרסא הקטנה) : פלאשבקים מהצבא בעבור 39 שקלים

כן… 39 שקלים בעבור 4 "בורקסים" של ביס וחצי כל אחד, מונחים על עגבניות מרוסקות ולצידם סלט מלפפונים. האסוסיאציה היחידה שעולה בעקבות המנה, היא שאריות ארוחה צבאית בשבת בצהריים. בורקסים יבשים, עייפים, שבשום אופן לא הורגש בהם התרד הטורקי. יותר מזה – לא היו במנה רמזים למטבוחה, טחינה, פלפל חריף או איולי אבוקדו. תחושת האכזבה הייתה תקועה לנו בגרון, כמו גם הבורקסים עצמם. ללא ספק מדובר באחד המנות העלובות והמעליבות ביותר שקיבלתי במסעדה אי פעם והסיבה היחידה שלא הוחזרה, היא כנראה בשל השוק שאחז בנו והעובדה שאחרי שכל אחד טעם את המנה, לא נותר הרבה מה להחזיר.

לא רצינו לסיים את הארוחה אחרי תבוסה כה צורמת, לכן החלטנו להזמין מנה נוספת – מעורב אוסף פטריות צלויות בבצל ירוק, פורטבלו ענקית, אשכולות יער, שמפיניון מלוטשות, ופלפל חריף בדר"כ על פירה לימה. גם פה, כפי ששמתם לב, הזכאים לא מתחייבים לגמריי על מרכיבי המנה ומדגישים שרק בדרך כלל היא מוגשת עם פירה לימה. ווידאנו עם המלצרית שה"בדרך כלל" הזה נכון גם לגביי היום ונעננו בחיוב. כיוון שההרכב שלנו כלל צמחונית שלא סובלת פטריות ובצל (איך זה מסתדר?), הזמנו עוד מנה של צ'יפס, כדי שהיא לא תאלץ לצפות בנו אוכלים. אז הצ'יפס הגיע ולצידו גם המנה שהזמנו… בערך. המנה שהונחה על שולחננו חסרה את פירה שעועית הלימה ובמקומו הכילה תפוח אדמה אפוי. קראנו למלצרית שלנו והתלוננו על כך שהמנה שונתה מבלי שהודיעו לנו על כך ולא היינו מזמינים אותה אם היינו יודעים שהיא מגיעה עם תפוחי אדמה, על כן אמרנו שאנחנו רוצים להחזיר אותה. היא ניסתה לשכנע אותנו לנסות את המנה בכל מקרה ומשלא הסכמנו היא קראה למנהלת המסעדה. לכשמנהלת המסעדה הגיעה, נאלצנו להסביר שוב את המצב, שתפוחי האדמה גם ככה יצאו לנו מכל החורים ואת העניין הבסיסי הזה שמנה שאמורה להגיע עם פירה שעועית לימה, לא אמורה להגיע עם תפוחי אדמה אפויים במקום מבלי שמעדכנים את הסועדים בעניין קודם. גם היא הסבירה לנו שחבל להחזיר את המנה ושאולי נאכל אותה בכל זאת, והשיא הגיע כשלבסוף אמרה שזה גם ככה לא הבדל גדול, כי אלו תפוחי אדמה והם גם ככה החליפו פירה, שזה אותו דבר בערך. לא רצינו להטריד אותה בזוטות על ההבדל התהומי שבין תפוח אדמה לשעועית לימה, אז פשוט הכרזנו שזו לא המנה שהזמנו ולכן אנחנו מבקשים להחזיר אותה ובאותה הזדמנות, אחרי כל ההתנהלות המיותרת הזו, גם ביקשנו חשבון.

מעורב, זכאים

מעורב : היה מעורב בתקרית של חובבנות

חשבון:
ברוקולי: 32 שקלים
צ'יפס: 36 * 3 = 108 שקלים
פפרדלה בטטה: 44 שקלים
סלט קיסר: 54 שקלים
סביח: 66 שקלים
בלאדי מרי: 42 שקלים
בורקס: 39 שקלים
רוטשילד של אחוזת בית (בירה), חצי ליטר: 34 שקלים
(לא חוייבנו על מנת המעורב שהוחזרה)

סה"כ: 419 שקלים

לסיכום:
במקום שזכאים תהווה דוגמא לכך שגם מסעדה טבעונית יכולה להיות ברמה גבוהה ולהציג אוכל שהוא לא רק "מוסרי", אלא גם טעים ומפתיע, היא בעיקר נותנת הרגשה של עסק שלא לוקח את עצמו מספיק ברצינות. זה בא לידיי ביטוי במלצרים לא שירותיים מספיק ובעיקר באי היכולת לספק מנות רבות מהתפריט על בסיס קבוע. מלבד תקרית המעורב, שנתנה הרגשה ש"טעם זה לא העיקר", האוכל בזכאים לא אחיד ברמתו. זה חבל, כי מנות הצ'יפס המופתי וסלט הקיסר המרומם, מוכיחות שאוכל טבעוני יכול להיות מפתיע ומלהיב, אך הוא הולך לאיבוד בין כמה מנות בינוניות ואף כמה מנות שמעליבות את החך ואת הסועד. התמחור של חלק מהמנות שערורייתי וחסר כל הצדקה, בניגוד למסעדות שבהן יש חומרי גלם מאוד יקרים או תהליך הכנה מורכב ביותר של כמעט כל מנה, בזכאים האוכל הוא פשוט ביותר, הכל מלבד האוכל הוא יד שנייה ולא כל-כך ברור על מה ולמה מנת סביח אמורה לעלות 66 שקלים, או מנה של 4 מיני בורקסים יבשים צריכים לעלות 40 שקלים. הבעיה של הזכאים היא לא היותה טבעונית, אלא היותה חובבנית. ביום שהם ייקחו את עצמם יותר ברצינות, יש להם אפשרות לעשות משהו באמת יפה ומיוחד, אבל עד אז, ההמלצה היחידה שלנו להגיע לזכאים, היא רק במקרה ויש לכם חבר טבעוני שממש מתעקש.

זכאים – בוטיק טבעוני אורגינל, סמטת בית השואבה 20, תל אביב
טלפון: 03-6135060
שעות פעילות:
ב' – ש' : 12:00 – 00:00
אתר: http://www.zakaim.co.il
פייסבוק: https://www.facebook.com/ZakaimOrginal

פורסם בקטגוריה ביקורת מסעדות, כללי, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

10 תגובות על זכאים – צדק, חמלה, חובבנות

  1. מאת מעין‏:

    המנה הטובה ביותר שלהם לדעתי היא מרק האפונה – שווה לחזור בשבילו. מרק האפונה הטעים ביותר שאכלתי ואחד המרקים הטובים באופן כללי. אבל האמת תאמר – כבר פעמיים יצא לי להגיע לשם במיוחד בשביל המרק ולקבל את תשובת ה"אין היום". השיא היה בפעם בה הזמנתי את המרק, שמחתי לגלות שיש, ואחרי כעשר דקות הגיע המלצרית להגיד שהיא מצטערת, אבל השיר נשרף בזמן שחומם ואין…
    חשבתי שזה המזל הרע שלי עם המסעדה, ומצער לגלות שזאת ההתנהלות, כי אני דווקא נהנת לשבת שם, למרות שכפי שכתבת קבלת החשבון גם אצלי מעלה תמיד את השאלה האם התמחור ראוי. כנראה שלא.
    זאת פעם ראשונה שאני נתקלת בבלוג שלך וכיף לגלות ביקורת מסעדות עניינית ולא מתלהמת או מתחכמת – נדיר בנוף הביקורות וכיף לקרוא.

  2. מאת ERWIN‏:

    לא אוהב קיצעוניות משום צד. לטעמי הטיבעונים הם אולטרה אורטודוקסים.
    אבל הביקורת שלך רצינית ומקיפה.כרגיל יש לומר.
    נ..ב. איך מלצרים יכולים להיות שרותיים ( בטח גם לא חייכנים ) אם הוכלים כל יום במקום ?! (-;

  3. וואו, מדהים לגלות שלמעלה משנה שאחרי שפרסמתי את הביקורת שלי, שום דבר לא השתנה, המנות ממשיכות להיות יקרות ללא הצדקה, הרבה מנות ממשיכות להיות חסרות, השירות מזעזע ומזלזל בסועד, כאילו הסועד לא באמת חשוב להם שם. הדבר היחיד שלא ברור לי, זה איך הם מצליחים להחזיק מעמד עם התמדה ביחס כזה לסועד.
    http://saloona.co.il/losogeretape/?p=3435

  4. מאת יאיר‏:

    בסביח יש תפוח אדמה אז אני לא חושב שזה תחליף לביצה.
    מודה שקריאת תיאור הבורקס פתחה לי את התאבון והתאכזבתי מאד מהתמונה.
    אני לא בטוח שהמקום היה בכלל בתכניות שלי, אבל אין ספק שאחרי הביקורת שלך הסיכויים שאבקר בו קלושים.

    שבוע טוב

  5. מאת אורן‏:

    מבאס לקרוא, אבל נכון. חברה שלי טבעונית ואני בעצמי מנסה להפחית בכמות המוצרים מהחי שאני צורך. אין הרבה מסעדות טבעוניות מקוריות, שחושבות גורמה וזכאים היא אחת היחידות, בתיאוריה. בפועל, אחרי פעמיים שאכלנו שם, כנראה לא נחזור ולאו דווקא בגלל האוכל. השירות פשוט מזעזע, חובבני ולא ידידותי ללקוח. לא ברור מה הבעיה שם, כי המסעדה לא כל כך גדולה ומלצרים לא נראה שחסר, חבל שאופציה טבעונית ראויה ומעניינת נפסלת בגלל זה.

  6. מאת Expertit79‏:

    אז הייתי שם עם חברה טבעונית. לצערי לא קראתי את הביקורת הזו קודם לכן, אלא רק כמה ביקורות ב'רסט' ובדומיו מהן הבנתי שהאוכל טעים, אבל יקר מדי, ושהמנות קטנות – כלומר, די שגרתי בישראל. את הצ'יפס לא הזמנו, והמנות שכן היו סבירות, אבל באמת יקרות ולא שוות את התמורה. התחושה שלנו הייתה שזה מקום שיכול להיות איכותי, אבל כנראה שם לו למטרה לעשות קצת כסף על הטבעונים. בקיצור – נחמד, אבל יש אין סוף מסעדות טובות הרבה יותר, בין אם לטבעוניים ובין אם לא.

  7. מאת אילן‏:

    אם היה לי שכל הייתי קורא את הביקורת שלך לפני שאכלנו (או יותר נכון לא אכלנו…) פשוט מ ז ע ז ע!
    במילה אחת עבודה בעיניים! התמחור שערוריה, תאורי המנות לא קשורות למה שמוגש או הקשר רופף ומולקולרי….כלומר אם כתוב בתאור מוגש עם גבינת קשיו, אז צריך מיקרוסקופ דיגיטלי בכדי לחפש את פרורי הגבינה….הפולנטה זה לא פולנטה אלא מרק תירס בן 4 כפות עם עלאק שמן סחוג, השעועית ירוקה מיריחו, שוב עלאק, התגלתה כזקנה, בעיקר חמוצה ולא יותר, הסלט אנדיב עם סלקים שרופים…הסלק היה פרוס כה דק שלא הורגש בכלל אבל השיא ושימו לב באמת השיא היה התבשיל זיתים שכלל אין ספור מרכיבים (וגם ברוסקטה בסוף התאור) והתגלה כטוסט עם ממרח אדום 2 זיתים והר של בצל חי פרוס. על זה תשלמו 50 ש״ח!!!! כשהתלוננו על התאור והמחיר מנהלת המסעדה אמרה שאצלהם לא משלמים עם העלות של האוכל כי אם כעל כמות העבודה המאוד מושקעת. אני באמת לא מבין על מה היא מדברת. אפשר לחשוב שהיא הוציאה בפינצטה עצמות של דג, או ניפחה ברווז והשקתה אותו במרק צח לשלושה ימים כמו בהכנת ברווז פקין. רבאק טוסט עם מטבוחה ובצל!!!
    המזל הגדול שלא הזמנתי את הבורקס, אם הייתי מקבל את מה שתואר בביקורת שלמעלה, אני לא יודע איך זה היה נגמר….בטוח שלא הייתי יוצא ״זכאי״….

    • מאת אורן אסיף‏:

      מרגיז לשמוע ששום דבר לא משתנה שם… תודה ששיתפת ואני מאחל לך שפעם הבאה שתכתוב כאן תגובה, זה יהיה על חוויה חיובית במקום אחר

  8. מאת Yaron Avidan‏:

    מסעדה לא ברורה. למרות שאנחנו מאוד אוהבים לבשל ולאכול אוכל טבעוני, כנראה שלא נחזור. כל מנה שהזמנו הכילה פלפל חריף. בהמשך התפריט מצויין שאלה מנות חריפות. כאילו שכל השאר לא. למה לדחוף לכל מנה את אותו מרכיב. ממש אובססיה לחריף.
    הזמנתי פטריות. המנה היתה חרוכה, אכלתי פחמים עם כמות מלח שהיתה בלתי אכילה וממש סכנה לבריאות. מחוסר ברירה הפסקתי לאכול וכבר לא רציתי יותר כלום. רק מים לשטוף את כמות המלח. חלק מהמנות היו בסדר גמור אבל לא הצלחתי להבין למה הפלפל החריף מככב בכל חור. השירות היה אדיב ביותר ואף לא חייבו על המנה. אבל אחרי כזו נפילה לא חוזרים.

  9. מאת סער‏:

    המלך הוא עירום-
    זהו שמה של מסעדת ה"זכאים" עבורי. אתמול בערב (ה-1 ליוני 2017), התקבצנו 6 אנשים במסעדת הזכאים לאכול ארוחה טבעונית בשעה 20:00. ובכן, פרט לשמות מפוצצים, ארוחה לא הייתה שם. האכזבה תחולק כעת למספר גורמים:
    1) תפריט דל
    2) מחסור במנות-
    • קלצונה- נגמר להם
    • סלט קיסר- נגמר האבוקדו
    • גונדי כרובית- "יש לכם מזל, בדיוק נשארו שלושה אחרונים" (לפי דברי המלצר)
    • קראמבל תפוחים ואגוזי מלך עם שמנת חמוצה- נגמר להם
    3) גודל המנה- מנות קטנות באצטלה של מסעדות גורמה אך מעבר לכך לא היה דבר. הזמנו "שיפוד פטריות יער צלויות על גחלים". ובכן, לא היה לי נעים לצלם את המנה ולכן אתאר לכם אותה. בשיפוד היו: 2 עגבניות שרי, 4 פטריות יער קטנות, פלפל קטן ירוק חריף וכל זה מוגש על שליחטה קטנה של ממרח חציל ומחיר התענוג 59 ₪ (אני מזכיר שמדובר בשיפוד אחד בלבד).
    4) מחיר- יקר ללא כל פרופורציה! סתם כדוגמא קטנה (מעבר לשיפוד ה"חלומי" שאכלתי), בורקס מנגולד (בורקס טבעוני ושלא יעבדו עליכם ותו לא) עולה….אתם יושבים בכיסא? 119 ₪!!!!
    5) החוצפה- חברים שלנו החליטו להתענג על שקשוקה. שמעתם פעם על שקשוקה שמגיעה בלי לחם כלשהו בצד? ובכן, כאן השקשוקה (שאגב, שוחה באמבט שמן) עולה 64 ₪ (לא זול אבל על זה כבר דיברתי) וכששאלו ללחם (אין מקום אחד בארץ, שאני מכיר בכל אופן, שמגיש שקשוקה בלי לחם כלשהו או פוקצ'ה) אז בשיא החוצפה נאמר שלחם זה בתשלום נוסף. כשביקשו לחם קיבלו פרוסה אחת בלבד של לחם בשקית נייר חום כדי לשוות לזה מראה יוקרתי. ובכן, ללחם בתפריט קוראים "קרע לחם בעבודת יד" והוא עולה 5 ₪!!! 5 ₪ עבור פרוסה אחת קטנה ודקה של לחם אשר הייתה פרוסה כדרך אגב, כך שאיש מהטבחים לא דאג "לקרוע" לנו את הלחם כפי שכותבים בתפריט.
    6) השירות- גרוע, מנות ראשונות הגיעו אחרי שסיימנו את האחרונות, מנות חסרות, מלא תירוצים ופשוט חוויה גרועה.
    לסיכום, עובדים עליכם טבעונים יקרים שכמותכם, המלך הוא עירום ואתם ממשיכים להגיע ולשלם מחירים מופקעים עבור מנות שעלות המוצרים שלהם לא עולה על כמות המטבעות שאני מחזיק בכיסי. אכלתי בהרבה מסעדות בחיים שלי, על גורמה אני מוכן לשלם אבל כאן לא היה גורמה אלא רק מחיר של גורמה עם כמות אוכל של גורמה. בסופו של דבר כל אחד יעשה מה שהוא רוצה עם המידע, אני וחברים שלי למקום הזה לא נחזור….זה בטוח