עסקית בקופי בר – כי הגיע הזמן

תל אביב מלאה במסעדות, חלקן ראויות יותר, חלקן ראויות פחות וחלקן בכלל לא. במציאות המקומית, בה מסעדות נפתחות ונסגרות ללא הרף, כל מסעדה בעלת ותק של יותר מ-5 שנים כבר כמעט נחשבת מוסד. אבל יש גם כמה מסעדות שהצלחתן בולטת מרחוק ואינה מוטלת בספק, מתוכן יש קבוצת מסעדות מסויימת, שכל אחת מהן נחשבת להצלחה בתחומה, קבוצת המסעדות של רותי ומתי ברודו. לחלקכם אולי השמות האלו לא אומרים כלום, אבל על המסעדות שלהם בטוח שמעתם: בראסרי, הוטל מונטיפיורי, דליקטסן וכמובן – הקופי בר.

מסעדת הקופי בר, היא המסעדה הראשונה שנפתחה על ידי זוג המסעדנים עוד בשנת 1994, כך שבהחלט יש הצדקה להגדיר את המקום כמוסד. מוסד ששמו הולך לפניו, מוסד ששומר על רמה גבוהה, מוסד שהטמיע בתרבות הקולינארית התל אביבית כמה מנות דגל, מוסד שלמרבה הבושה הגרגרנית האישית שלי, אכלתי בו החודש בפעם הראשונה.

הקופי בר ממוקם ברחוב יד חרוצים, בין שום מקום לשום דבר, עם קצת שוקולטריות מסביבו ומסעדת קוצי'נה תמר אחת בקרבתו. בשעות הצהריים לא ניתן להזמין שולחן, שזה קצת חבל, אבל בטלפון דאגו להרגיע אותנו שיהיה לנו מקום. לא אוכל להעיד על העיצוב של המסעדה, היות וישבנו באיזור המרפסת ולא חשבתי להציץ פנימה (אינסטינקט המבקר שבי היו כבוי). איזור המרפסת בכל מקרה, פרוס על שטח רחב יחסית, מואר מאוד בצהריים ובעל עיצוב קלאסי ונעים, עם שולחנות שחורים ועליהם מפיות בד לבנות וכוסות יין. הישיבה במקום נוחה, אך הטענה היחידה שיש לי היא שבימים חמים כמו ביום שהגענו, מומלץ לקרר מעט את איזור, כי מעט חם מידיי.

המלצר הנחמד שליווה את הארוחה שלנו, לא נתן לנו לחכות לפני שניגש אלינו כדי לספר על העסקית ועל הספיישלים. מלבד אפשרות להזמין מתפריט שכולל אפשרויוות בסיסיות ביותר ב-59 שקלים (עבורם תקבלו מנת פתיחה ועיקרית בסגנון המבורגר/חזה עוף/פסטה), קיימת אפשרות להזמין מתפריט שזהה כמעט לחלוטין לזה של תפריט הערב, במחיר שכולל גם מנה ראשונה לבחירה מהספיישלים היומיים ללא תוספת תשלום.

אני כבר ידעתי מראש שאני מגיע והולך להזמין את מנת השוק אווז. היא על הכוונת שלי כבר יותר משנה וחצי, בעקבות תגובה שקיבלתי לביקורת שכתבתי על המזללה, בה אכלתי מנה מצויינת של שוק אווז. גם החברה חשקה בשוק האווז, אבל כיוון שאנחנו לעולם לא מזמינים את אותה מנה ואנחנו גם ככה חולקים את המנות שלנו, התפשרה על מנה אחרת. כל שנותר לנו הוא לבחור את הראשונות.

מבחר הספיישלים שהציעו באותו יום היה מגוון ומספק וכלל משהו כמו 5-6 אפשרויות. האמת היא, שכל מנה ראשונה נשמעה לטעמי, אבל פירות ים תמיד קונים אותי, אז הזמנתי מנה שכללה שרימפס והחברה לקחה מנת אנטיפסטי. עד שהגיעו הראשונות נהננו מסלסלת הלחמים והחמאה שהוגשה לנו. מנת הלחם הייתה טובה אך חסרת כל ייחוד שהוא. אפילו ממרח כלשהו לצד הלחם היה יכול להפוך את מנת הלחם הזו ליותר מעניינת וחבל אם כך שהאיולי שמוגש בשעות הערב לא מוגש גם בצהריים.

לחם וחמאה קופי בר

לחם : השולחנות השחורים ותאורת היום הביאו לתמונות יפות

הראשונות הגיעו כעבור כמה דקות. מנת האנטיפסטי, הגיעה ללא סלק לבקשת החברה שלי, אך על חלק מהירקות במנה נראו שאריות צבע סגול, כאילו שהמנה כבר עמדה לצאת עם סלק וברגע האחרון מישהו שם לב. עזרתי בשמחה לאכול את הירקות "הנגועים". במנה היו: חציל, כרובית, עגבנייה ובטטה. כולם היו טעימים ובושלו במידה נכונה, למעט הכרובית שהייתה אכילה, אבל הורגש שקצת יותר בישול היה עושה לה טוב יותר.

אנטיפסטי קופי בר

אנטיפסטי : מנת אנטיפסטי טובה בסך הכל ושאריות הסלק

המנה שלי, שרימפס וסלט חצילים עם יוגורט, הייתה מנה קטנה אבל בגודל סביר בהתחשב בכך שלא דרשה תוספת תשלום. לפי התיאור של המלצר היא הייתה אמורה לכלול שלוש יחידות שרימפס וגם נראתה כך במבט ראשון, אך הפיכתם גילתה למרבה ההפתעה שמדובר בשלושה חצאי שרימפס שנחתכו לאורך. לא ברור בכלל אם זו הייתה כוונת המשורר (או המלצר), אבל לא התלוננתי כיוון שלמען האמת, הייתי מזמין את המנה הזו בכל זאת ואולי גם זו הסיבה שהמנה לא דורשת תוספת תשלום… בכל מקרה – השרימפס עצמם היו איכותיים, בושלו בצורה מדוייקת (בשלמותם אני מניח) והוגשו גם ללא הזנב. סלט החצילים היה חומצי מידיי ובעל טעם לוואי קל. מנה שנשמעה כמעניינת מהתיאור שלה והייתה עם פוטנציאל להיות מאוד מוצלחת, אבל בפועל הייתה מאכזבת בכמה מישורים.

שרימפס עם סלט חצילים ויוגורט

שרימפס וסלט חצילים ביוגורט : מנה שהצליחה להפתיע – בכל הדרכים השליליות

סיימנו את הראשונות וחיכינו לעיקריות בתקווה שהן ירשימו אותנו קצת יותר, אחרי הפתיחה המגמגמת. ברגע שהניחו לפניי את המנה שלי, יכולתי להרגיש את הציפייה של הפה שלי לביס הראשון ממנה. שוק אווז קונפי, תרד פירה ותאנה. נראתה כמו חלום והבריקה מרוטב התאנים המתקתק שעטף אותה בחן. העור שעל שוק האווז היה קריספי בצורה נהדרת בעוד שהבשר עצמו היה רך וטעים, הוא לא היה עסיסי במיוחד, אבל גם רחוק מלהיות יבש. הפירה היה מושלם, קרמי וחמאתי וגם התרד החלוט זכה לטיפול ראוי והיה בעל צבע משגע. מנה מצויינת שכל שילוב כלשהו של ביס ממנה היה טעים, במיוחד שילוב רוטב התאנים עם בשר האווז. יש סיבה שהמנה הזו נחשבת כאחת ממנות הדגל של הקופי בר והיא זכתה בצדק בהמלצות שקיבלתי עליה.

שוק אווז קונפי קופי בר

שוק אווז קונפי : קשה להאמין, אבל היא יותר טובה ממה שהיא נראית…

במנה העיקרית השנייה, עוף בגריל עם רוזמרין, לימון ושעועית ירוקה, אומנם פחות השקיעו בצילחות, אבל העוף עצמו נראה מצויין ואפילו התעלה על כך בטעמו. כמו האווז, גם כאן בלטה הקריספיות החיצונית והעוף עצמו היה עסיסי במיוחד באיזור השוק לעומת חלק החזה שבאופן טבעי היה קצת פחות עסיסי. התיבול של העוף היה נהדר, מעט לימוניות מרעננת ביחד עם הרוזמרין. רק השעועית הירוקה לא כל-כך התחברה למנה, שהפתיעה מאוד לטובה למרות שמדובר בחומר גלם שתמיד פחות נחשב במסעדות ואנשים רבים נמנעים מלהזמין אותו. החברה גם ציינה שהיא אהבה את המנה הזו יותר מאת המנה שלי. כתוספת ללא תשלום, נבחרה תוספת של תפוחי אדמה שהיו טעימים והגיעו עם בצל חרוך קלות, שניהם שחו בשמן שממנו השתלדנו להמנע.

עוף בגריל עם רוזמרין קופי בר

עוף בגריל עם רוזמרין : להוציא את המקסימום מהעוף

המלצר הגיע על מנת לספר לנו על הקינוחים, אבל בשלב זה כבר היינו דיי מלאים וגם קצת מיהרנו, אז ויתרנו להפעם למרות שהיו כמה אפשרויות ראויות. הזמנו חשבון שהגיע במהירות וסיים ארוחה שלמרות התחלה מגמגמת הייתה טובה, בעיקר תודות לעיקריות המצויינות.

On a Side Note:
בדרך לאוטו (שהחננו בחניון בתשלום בשל מצוקת החניה שיש באיזור בצהריים) נכנסו לפטיסרי של האחיות שאולוב, רק כדי לסיים בכל זאת עם משהו מתוק. המחיר המופרע של 15 שקלים לפטיפור קטן כמעט הבריח אותנו החוצה, אבל החלטנו שאם אנחנו כבר כאן אז ננסה. לקחנו שני פטיפורים, אחד של חלבה עם מקרון פיסטוק והשני היה פטיפור שוקולדי בצורת כדור במילוי שוקולד. שניהם היו דיי סתמיים אפילו בלי קשר למחיר וכנראה שלא נחזור על הטעות הזו שוב, מה גם כשליד יש את השוקולטרי המעולה של איקה שב-30 שקלים היינו יכולים להנות שם מ-6 טראפלס מעולים ומיוחדים.

חשבון:
עסקית עוף ברוזמרין: 76 שקלים
עסקית שוק אווז: 89 שקלים

סה"כ: 165 שקלים

לסיכום:
מסעדת קופי בר סיפקה ארוחת צהריים טובה במחיר הוגן. יכול להיות אפילו שאם הייתי מזמין מנה ראשונה אחרת, הארוחה אולי הייה יכולה להיות מצויינת. מה שבטוח, המונייטין של הקופי בר מוצדק. זו לא מסעדת שף והיא גם לא מתוחכמת יתר על המידה, אבל המגוון והעושר שיש בתפריט, בהחלט יכולים להתאים לכל אחד ואולי זו הסיבה שהקופי בר ממשיכה למשוך אליה אנשים, כי כל אחד כאן יוכל למצוא משהו שהוא אוהב. האוכל, למעט מנת השרימפס, היא טעים ואיכותי, המחירים הוגנים והשירות מקצועי ואכפתי. לאורך כל הארוחה, קיבלנו את ההרגשה שהמלצר תמיד בסביבה והוא דאג גם להגיע מידיי פעם ולוודא שהכל בסדר.
תמיד טוב שיש מקום יציב שאפשר להגיע אליו ולדעת מה מקבלים, הקופי בר הוא מקום שכזה כבר קרוב ל-20 שנה ומעצם כך הפך למוסד שראוי לבקר בו. עכשיו, משסוף כל סוף ביקרתי בו לראשונה, אני אחכה להזדמנות להגיע פעם נוספת כדי להתרשם גם מהחלל הפנימי שלו, שאמור לספק חוויה נעימה אפילו יותר.

קופי בר, יד חרוצים 13, תל אביב.
טלפון: 03-6889696
עסקית צהריים:
א' – ה': 12:00-17:00
אתר המסעדה: http://www.coffeebar.co.il/

פורסם בקטגוריה ביקורת מסעדות, כללי, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

14 תגובות על עסקית בקופי בר – כי הגיע הזמן

  1. מאת גיל‏:

    גם אני עוד אף פעם לא הייתי שם, לבושתי הרבה גם כן 🙂

    בכל פעם שאני חושב ללכת לשם, אני מעדיף ללכת שוב למסעדה אחרת שלהם, הוטל מונטיפיורי. אני פשוט מת על המקום הזה.

    האוכל נשמע טעים, וגם נראה ככה. השולחן השחור והצלחות הלבנות באמת הופכים את התמונות למעוררות תיאבון במיוחד.

    • מאת אורן אסיף‏:

      זה מה שקרה לי עד היום, אבל הקופי בר שונה מהוטל מונטיפיורי כמו שאתה בטח יודע.
      כנראה שגם יותר נוח לשבת בקופי בר מאשר בהוטל מונטיפיורי, אז תפרגן לעצמך פעם 🙂

  2. מאת איבי‏:

    בהחלט ממליצה לחזור.
    בעיני היא אחת מהיותר טוב בתל אביב.
    והאחיות שאולוב אכזבו גם אותנו, מחירים מופקרים טעמים סתמיים….

    • מאת אורן אסיף‏:

      נראה לי שכבר אמרנו פעם שיש לנו טעם דומה.
      אני לא יודע אם הייתי מגדיר את הקופי בר כאחת הטובות בתל אביב, אבל היא כבר הוכיחה שיש לה כאן מקום של כבוד ללא ספק.

  3. מאת גידי ירון‏:

    אורן שלום
    כתבה טובה והוגנת במחיר סביר .
    רואים שנהנתם מהמקום , חסר לי ביקורת ותאור ההיצע בנוגע ליין / בירה
    אחלה כתיבה
    גידי

    • מאת אורן אסיף‏:

      היי גידי, לרוב אני מתייחס לעניין היינות והבירה רק כשאני מזמין אחד, אבל לקחתי את ההארה שלך לתשומת ליבי, למרות שבתחום היין אני טרם מחשיב את עצמי מבין גדול.

  4. מאת erwin pridan‏:

    המלצותיך מתקבלות בברכה , המקומות הטובים במחירים שפויים-כיפליים.

  5. מאת יאיר‏:

    הקופי בר מייצגת בעיניי את כל מה שטוב ונכון במסעדות בתל-אביב. בדיוק ההפך מכל האפנות החולפות והבאזז.

    ה"זמן" של תפוחי האדמה הוא שומן אווז והוא נותן את הטעם העמוק והטעים לתוספת. לעתים הבצל מעט חרוך מדי – עניין של מזל, אבל זו תוספת מצויינת.

    בערב מנת הלחם (חינם – כמו שצריך!) מגיעה עם איולי בעל טעמים עזים.

    חבל שהמנות הראשונות שלך לא היו מוצלחות.

    זה מקום שממש כיף לי לחזור אליו ואני משתדל בתדירות של פעם בחודש לפחות

  6. לגבי הקופי בר אני אוהבת כבר שנים ומצטרפת להמלצתך. ותודה על בחירת תמונתי היום באינסטגרם,(עוגת הגבינה עם הפרח:).